047- דף היומי – הקדמה לזהר הסולם עמודים צה-צו למתקדמים
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
שם המאמר: "דטעין חמרי"
שלבי העיבור של נשמת הצדיק, כסיוע וכהכנה המוכרחת לאדם, אשר חפץ לצאת ממדרגתו הנוכחית למדרגה היותר נעלה
בשיעור זה, כהמשך ישיר למאמר "דטעין חמרי", אנו למדים על כלל תהליך העיבור של נשמת הצדיק, שבבחינת 'המחמר', המתראה בצורה של הסתלקות המוחין, הבאים כשלב הכנה ליציאת המדרגה החדשה אותה נדרשים להשיג.
מסביר הזוה"ק, שישנה מדרגה העולה בשם "מוליך החמורים", המתארת אותה התובנה העמוקה המתעברת בנקודת החמריות, המתראה אלינו בחיי היום יום בצורות שונות ובאופנים שונים.
אולם היות שבמהלך חייו של האדם נקראים בפניו נקודות חומר רבות, עליו להטות אוזן דווקא לאותם נקודות החומר החורגות מגדר הרגיל, ומהם להוליד אותם התובנות העמוקות המצויים בעיבור תוך נקודות חומר אלו.
אותה בחינת היו"ד הנ"ל, היא אשר עשתה מלחמה בין אותיות כ"ף וסמ"ך, שבבחינת מדרגת נשמה, היות שבחינות כ"ף וסמ"ך אינן יכלו להסתלק ממקומם אשר בכסא (בחינת מדרגת 'ישסו"ת'), לשתי סיבות עיקריות: א. בחינת הכ"ף אחראית לתת את סוג התודעה מהעליון לתחתון (בבחינת 'חכמה דאצילות המתלבשת בבריאה') ב. בחינת הסמ"ך אחראית לסמוך את זו"ן בבחינת 'חפץ חסד'.
ונמצא אם כן שבחינת היו"ד נשארה לבדה בלא בחינת הכ"ס (כ"ף ו-סמ"ך), שבבחינת 'חסדים', והיות שכך עליה להסתלק, ובד בבד על האדם לבוא בעיבור ולהסתלק ממדרגת הנשמה בה הוא מצוי זה עתה, כך שלאחר שלבי העיבור וההתבטלות, תוכל אותה בחינת היו"ד להגיע לאדם בצורתה המחודשת.
הזוה"ק מתאר את הקב"ה כאותה יד מכוונת, המסתתרת בבחינת 'המחמר', המייצג את נשמת הצדיק המעוברת, להורות לאדם שעליו להתייחס אל המקרים הפוגשים בו, ביתר הקשבה, ואל לו לדרוש שאותה הנקודה החמרית תגלה לו את הנסתר בה בבחינת "גילוי השם" (בחינת 'גובה הקומה של המסך' כמו ז"א, א"א וכו'), היות שעלול הוא לשנות את מצבו משוגג למזיד, בהיותו רואה את האמת ואינו טורח מצד עצמו לפעול אותה.
אולם על זאת משיב בחינת 'המחמר' לאדם, שעתה אין אפשרות להשיג הכללים, אלא דרך הפרטים ומקרי החומר, שלכן עליו להתראות דרך מעשים חומרים-חיצוניים כשמירת שבת, הנחת תפילין וכו'.
ורק בעת בו יגיע בחינת 'משיח', תתבטל החמריות, שלכן אז ההשראה העליונה תשרה על האדם באופן תדירי, מבלי שיצטרך להשיגה דרך בחינת 'המקרה והחומר'.
אולם מסייג הזוה"ק את דבריו באומרו, שאל לו לאדם לטעות, בחושבו שהמקום המדובר הוא מקום גשמי, אלא אותו המקום המדובר בבחינת "מגדל הפורח באוויר אשר יש בו רב ויקר", הוא מקום רוחני אשר מעבר אל הגשמיות הנראית לעין.
מסיים הזוה"ק ביסוד עיקר וחשוב בחיי האדם, המבסס את נקודת האיזון שלו על בחינת 'ההקשבה' 'וויתור על הגאווה'. דרך יסוד זה מלמד בחינת 'המחמר' את האדם, שאל לו לשאול אף למקום אביו, כי אין הוא חפץ לגלותו אף לא בתמורה לכך שיימסר תחתיו לעבד, אחר שזה אינו מתפקידו להיות מושל, שהרי כל סיבת הגעתו הוא, בכדי לעזור לאותו האדם להתעלות ממדרגה למדרגה.
