הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק | שיעור 11 השקפה | עמודים לא-לג

בלק לא – לג

הינוקא – הילד

במקום קדושה צריך האדם את התאווה.

מלמד כאן הילד על נושא החטא שהיה בעץ הדעת, שיש לראות כיצד להתיחס אל החיטה. חטא הוא בחינת מפתחא, וחיטה היא בחינת מנעולא. בבחינת המנעולא יש להיזהר לא לנסות למשוך אור ממעלה למטה, היינו רק לסיפוק האישי. חטא עם האות ט היא המפתחא ובה יש אפשרות לתקן, כלומר לקבל דרך קו אמצעי ולמען היחד, לכלל. בבחינת ט היא מלכות שהתכללה ביסוד וממנו לבינה, כלומר רצון שמתכלל בהשפעה, בו ניתן להשתמש בלי לחטא. השימוש באות ת מסמל את גמר התיקון כשבטל היצר הרע, אך בזמן תיקון אין להקדים את הבחינה הזו, שהקדמה זו היא החטא.

כעת השאלה היא האם המוץ והתבן הם חלק מהחיטה, האם הרצון לקבל גם חלק מהקדושה. האדם פוגש תחילה את צד הבהמה שבו, כפי שהחיטה באה אחרי המוץ והתבן. לכן הבדיקה האם התאווה שיש באדם היא ברצון של השפעה או לא.

הארץ הקדושה, המלכות, היא ברשותו של הקב״ה, ורשות אחרת אינה נכנסת לשם. ואיך נבדקת הארץ, אם עומדת באמונה, אם היא באמונה עם בעלה, שהוא קו האמצעי, המתקן שלא תאיר החכמה שבשמאל אלא מלמטה למעלה. וזו הבדיקה שעושים אם היא פועלת באופן הראוי ולא מקבלת אור ממעלה למטה לרצון העצמי. ממטה למעלה אומר שדוחים את החכמה כדי לקבל אותה בזכות היחד, ובודקים האם האדם מאמין בחיבור, ביחד.