הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק | שיעור 16 השקפה | עמודים מו-מח

בלק מז – מח

הינוקא -הילד

בָּרְכוּ יְהוָה  מַלְאָכָיו: גִּבֹּרֵי כֹחַ, עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ, בְּקוֹל דְּבָרוֹ. ומשום זה אסור לברך אדם, מטרם שהתפלל תפילתו, והמשיך על ראשו את, שהיא המלכות שאומר ברכו את השם המבורך, שאת רומז על המלכות, ויש למשוך את הלב, השכינה הקדושה לתפילה. ואם הקדים ובירך אדם מקודם, הרי ממשיך אותו האדם, כמו בָּמה על ראשו, במקום את, שצריך להמשיך על ראשו. ולפיכך דומה כאילו עשה אותו במה.

לעם ישראל ניתנה הקדושה לומר עושי דברו, שלפני כן היה רק למלאכים הקדושים שהם שומעי דברו.

מלמד הילד, שכדי שההשקפה וההבנה יהיו שלמות, יש לחבר את המוח ללב ולהגיע לאהבת השם שלמה, כאשר חיבור זה אפשרי רק ע"י אמונה חסדים ופעולה של השפעה.

בכל מקרה שאדם חוטא או שבוחר, עליו לבוא בביטול מוחלט, בחינת אין זוכה לתורה אלא מי שממית עצמו עליה, ולבנות עצמו בדרך קדושה.