הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק | שיעור 6 למתקדמים | עמודים טז-יח

בלק טז – יז

הינוקא – הילד

ינוקא הוא בחינת ילד הרואה את המציאות מעל טעם ודעת, וכן רואים כשאדם מקטין את עצמו יכול הוא לראות דברים גדולים. כך יכולים חכמים ללמוד מבחינת הילד.

מלמד כאן למה צריך אדם ללכת עם כיסוי ראש, שאז מבטא שהוא כפוף לשכינה, ועיניו בראשו, כלומר חושב דרך השכינה, דרך טובת הכלל.

לח אברכה את ה׳ בכל עת. מה ראה דוד לומר, אברכה את ה'? ראה דוד שצריכים הזמנה, ואמר, אברכה. משום שבשעה שאדם יושב על שולחנו, השכינה עומדת שם, והס"א עומדת שם. כשאדם מזמין לברך את הקב״ה, השכינה מיתקנת כלפי מעלה, לז״א, לקבל ברכות, והס"א נכנעת. ואם האדם אינו מזמין לברך להקב״ה, הס"א שומע, ושמח, שיהיה לו חלק בברכה זו. כשנותנים לס"א להתדבק היא לוקחת אהרה וכך מתחזק כוח השלילה בעולם

לט ובשאר ברכות למה אין הזמנה? אלא הדבר הזה של הברכה שמברכים עליו הוא ההזמנה. המברך על פרי, הפרי ההוא הוא הזמנה, ומברכים עליו. ואין בו חלק לס"א. אבל מקודם לכן, שהפרי ההוא היה ברשות הס"א, אין מברכים עליו, כמ"ש, ערלים לא ייאכל, שהוא ברשות הס"א, משום שאין מברכים על הפרי ההוא, כדי שלא יתברך הס"א. כיוון שיצא מרשות הס״א אחר שנות עורלה, ייאכל ומברכים עליו. והפרי הוא הזמנה לברכה. וכן כל הדברים שבעולם שמברכים עליהם, כולם הם הזמנה לברכה, ואין בהם חלק לס"א.

מ אף בברכת המזון הוא כך, שהכוס של ברכה נחשבת להזמנה, ולמה אומרים, תן ונברך, משום הזמנה? אלא משום שבתחילה כששתה, אמר, בורא פרי הגפן, הרי היין כבר שימש להזמנה, ועתה בברכת המזון צריכים שינוי להזמנה אחרת, כי כוס זו היא להקב״ה, ולא בשביל המזון, וע״כ צריכים הזמנה בפה. כוס של ברכה אינה ברכת הנהנין, ומי שאינו שותה יין בסעודה, הברכה היא לקב"ה

מא נברך שאכלנו משלו, זוהי הזמנה. ברוך שאכלנו, היא הברכה. וא"כ למה צריך לומר לפניהם, תן ונברך? כך הוא ודאי, אבל נברך שאכלנו משלו, היא הזמנה אחרת, היא הזמנה לברכת בורא פרי הגפן. כי בתחילה, שאומרים, תן נברך, היא הזמנה לכוס של ברכה סתם, המלכות, וכוס זו, כיוון שלקחו אותה, יש הזמנה אחרת במילה נברך, לעולם העליון, ז״א, שכל המזון והברכות יוצאים משם.

ומשום זה הוא בדרך סתום, שאינו מזכיר בו השם, אלא נברך שאכלנו משלו, כי עולם העליון סתום ואין בו הזמנה בגלוי, אלא רק במדרגה זו של כוס של ברכה יש הזמנה בגלוי. ששמע הילד שאמרו תנו ונברך, אמר להם שנכון הדבר, והדברים העליונים ששמעו אמרו עליו שהוא מעל מדרגת אדם

מב אמר לו בן, מלאך ה׳, אהוב שלו, זה שאמרת, ועשית בריחים עצי שיטים חמישה לקרשי צלע המשכן האחד, וחמישה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית, וחמישה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתיים ימה. הרי יש כאן בריחים הרבה, והידיים אינן אלא שתיים, שבהן רק פעמיים חמש אצבעות. אמר לו הילד, זהו שאומרים, שמפיו של האדם ניכר מי הוא. אבל כיוון שלא הסתכלתם להבין, אני אומר.

מג פתח ואמר החכם: החָכם עיניו בראשו. הפסוק כך הוא ודאי. שלא ילך אדם ד׳ אמות בגילוי ראש, משום שהשכינה שורה על ראשו. וכל חכם, עיניו ודבריו הם בראשו, בשכינה השורה ועומדת על ראשו.

מד כשעיניו בראשו, בשכינה, יידע שאותו האור הדולק על ראשו, צריך שמן, משום שגופו של אדם הוא פתילה, והאור דולק למעלה בפתילה. ושלמה המלך צעק ואמר, ושֶׁמן על ראשךָ אל יחסר. כי האור שבראשו צריך שמן, והוא המע"ט. וע"ז אומר, החכם עיניו בראשו, ולא במקום אחר. רש"י מפרש בְּכָל-עֵת, יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים; וְשֶׁמֶן, עַל-רֹאשְׁךָ אַל-יֶחְסָר שנשמתך טהורה ונקיה. שמן יכול להתפרש כרצון או כחוכמה. האור דולק מהמעשים הטובים שעושה אדם, וכשאין לו שמן הפתילה לא תדלוק. לכן הארת העיניים באה מטעם המעשים הטובים, שמגלים שאדם מדבר מהשכינה, ולכן הכיפה על הראש מבטאת שאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים ועליו לפעול למען הכלל. השמן על הראש הוא השכינה הקדושה, ולכן האש, התענוג של כל אחד צריך להיות רק דרך מעשים לטובת הכלל.

מה אתם ודאי חכמים, והשכינה שורה על ראשיכם, איך לא הסתכלתם לזה שכתוב, ועשית בריחים, חמישה לקרשי צלע המשכן האחד, וחמישה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית. כתוב האחד והשנית, שלישית ורביעית לא כתוב. כי אחד ושנית, הם חשבון של ב׳ הצדדים, ימין ושמאל, חו״ג, הנקראים ב׳ ידיים, והשלישית, במערב, אינו מחשיב, להיותה רק המקבלת מב׳ הצדדים. וע"כ עשה חשבון רק בשתי ידיים. הידיים מצביעות על כך שישנם ב צדדים ימין ושמאל, המיצגים את הבורא והנברא שבבריאה, וכל העבודה היא חיבור בין ב ההפכים, בין נשמה לגוף, בין נברא לבורא, וכל החיבור יכול לבוא רק דרך קו אמצעי, דרך בינה יציבה לפיה פועלים.  

מו הם באו ונשקהו, בכה רבי יהודה ואמר, רבי שמעון, אשרי חלקך, אשרי הדור שלך, כי בזכותך אפילו הילדים שבבית הספר, הם הרים רמים חזקים. באה אימו, אמרה להם, רבותיי, בבקשה מכם, אל תביטו על בני, אלא בעין טובה עין רעה אומרת שמסתכלים על משהו שלא מגיע לו, כלומר יותר חוכמה מחסדים. עין זו חוכמה, רעה אומר מחסור בחסדים להלביש את החכמה. אמרו לה, אשרי חלקך, אישה כשרה, אישה נבחרת מכל שאר הנשים, כי הקב״ה בחר חלקך, והרים דגלך על כל שאר הנשים שבעולם.