הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק | שיעור 13 למתקדמים | עמודים לז-לט
בלק לז – לט
הינוקא – הילד
יעקב נתן יין ליצחק, למרות שלכאורה צריך היה להיות ההיפך, כי יצחק הוא בחינת הבינה לעומת יעקב שהוא זעיר אנפין, אלא התחתון מעלה ביקוש לחכמה. יצחק לא יכול היה להמשיך את החוכמה, את היין מעצמו, שאז היה חוטא כמו אדם ראשון. יצחק כהו עיניו, היינו אור עצום בלי חסדים. חשב שכבר עשיו מתוקן ויוכל למשוך את החכמה, ולכן ביקש ממנו ציד. אך רק יעקב המייצג את הקו ימין יכול למשוך את האור בקדושה.
היין הוא דין, ועירובו במים שהם חסד מאפשרים קבלת החכמה בצורה ראויה.
פט וע״כ מי שמברך ברכת המזון על היין, ומגיע לברכה השניה למילים, על הארץ, צריך להטיל בו מים, משום שאין לו לברך, רחם ה׳ על ישראל עמך, אלא רק אם יש מים בתוך היין. וכל עוד שהארת החכמה שבשמאל, יין, אינה מעורבת עם חסדים שבימין, מים, אין רחמים במלכות, אלא היא כולה דין בלי רחמים. ואם אינו מטיל בה מים, מי היה יכול לסבול את הדינים של המלכות. וזה היה לשר המשקים לבשר ליוסף, יסוד דז״א, משום שבו היה תלוי הדבר, שהוא המשפיע הכול אל המלכות.
צ חנוך, מט"ט, אמר, שלושה שריגים כנגד ג׳ אבות, ג׳ קווים, מיכאל אוריאל רפאל. הרי ארבעה מלאכים הם שלה, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, ולמה אומר שלושה? אלא כמ"ש, והיא כפורחת. כי בזמן שהיא עולה ופורחת בכנפיה לעלות, בזמן שמאירה מלמטה למעלה, אז עלתה ניצה, הרביעי, גבריאל, שעולה עמה ואינו נפרד ממנה, כי גבריאל מקו השמאל, וכן המלכות מקו השמאל.
וע״כ אינו נפרד ממנה, שגם גבריאל אינו יכול לשלוט, אלא בזמן שהמלכות מעופפת ומאירה מלמטה למעלה אז מוזכר מיכאל. כמ״ש, וירכב על כרוב ויעוף. שפירושו כשהמלכות מעופפת, אז היא רוכבת על כרוב, גבריאל, כפורחת, בזמן שהיא פורחת, שמאירה מלמטה למעלה. כי השמאל אינו יכול להאיר אלא מלמטה למעלה. יפה אמר חנוך, מט"ט.
צא תמה רבי אלעזר ותמה רבי אבא, אמרו לו לילד: מלאך קדוש שליח מלמעלה, הרי היין שלך הוא שניצח בסוד רוח הקודש. באו כל החברים ונשקהו, אמר רבי אלעזר ברוך הרחמן ששלחני כאן.
צב אמר אותו ילד לחם ויין הם עיקר השולחן, כל שאר המאכלים הם נמשכים אחריהם. והרי התורה הרוויחה לחם ויין, ושלה הם, והתורה מבקשת מכם בבקשה באהבה, ואמרה, לכו לַחמוּ בלחמי, ושתו ביין מָסָכתי. וכיוון שהתורה הזמינה אתכם, והיא מבקשת מכם דבר זה, יש לכם לעשות הרצון שלה. בבקשה מכם, כיוון שהיא הזמינה אתכם, תעשו רצונה. כשאדם אוכל סעודה, האוכל הוא רק תירוץ כדי לברך את השם
צג לא כתוב, ויאמרו זקני מואב אל זקני מדיין, אלא, ויאמר מואב והרי החכמים צריכים לדבר. כי הצעירים של מואב לקחו עצה מהזקנים של מדיין, והזקנים נמשכו אחרי רצון הצעירים, ונתנו להם עצה. מהי העצה שנתנו להם? שלקחו לעצמם עצה רעה.
אמרו זקני מדיין למואב, גידול רע גידלנו בינינו. והוא משה הרב שלהם. כומר אחד שהיה בינינו, אימן אותו וגידל אותו בביתו, ונתן לו בתו לאישה. ולא עוד אלא שנתן לו כסף ושלח אותו למצרים להשמיד כל הארץ. הכומר וכל ביתו נמשכו אחריו. אם נוכל לעקור מהעולם הרב שלהם ההוא, כל העם שלו ייעקר מיד מהעולם. וכל העצה הרעה בדבר פְּעוֹר, הייתה ממדיין כלומר העצה שלהם הייתה לעקור את בחינת משה, היא האמונה שבאדם, ואז האמונה תפעל לטובת התאווה והם נופלים. בדומה להרגשה המזויפת שמי שמוכן לבזות את הכל, הוא כאילו משוחרר ויכול לבוא לכל התועבות. כל הצורות האלו הם שקר וטומאה, הכאילו חופש.
צד הכול היה ממדיין. וכל עצתם על משה הייתה, ובעצתם של מדיין שכרו את בלעם. כיוון שראו שבלעם אינו יכול, נטלו לעצמם עצה רעה אחרת, והפקירו נשותיהם ובנותיהם יותר ממואב. כי על נשי מדיין כתוב, הן הֵנה היו לבני ישראל בדבר בלעם, למסור מַעַל בה'. והכול ממדיין היה. לקחו עצה עם הנשיא שלהם שיפקיר בתו. כי חשבו לקחת את משה ברשתם. בכמה מיני כשפים העטירו אותה, כדי שתתפוס הראש של ישראל. והקב״ה משיב חכמים אחור.
צה הם ראו, שהראש ייתפס ברשת שלהם. ולא ידעו מיהו, ראו ולא ראו. ראו ראש העם שייפול עם כּוֹזְבּ ִי בת צוֹר, וכמה אלפים אחרים, וחשבו שהוא משה. הפקירו את כוזבי, וציוו אותה על משה, שלא תזדווג לאחר אלא לו. אמרה להם, במה אדע? אמרו לה, אותו שתראי כי הכול עומדים מפניו, עימו תזדווגי.
כיוון שבא זִמְרִי בן סָלוּא, עמדו לפניו 24,000 משבט שמעון, משום שהיה הנשיא שלהם. והיא חשבה שהוא משה, והזדווגה עימו. כיוון שראו כל אלו 24,000 את זה, עשו מה שעשו, והיה מה שהיה אמרו לעצמם אם כך מותר לנשיא, מותר גם לנו לחטוא.
צו והכול היה ממדיין בכמה אופנים. ומשום זה נענשה מדיין, והקב״ה אמר למשה, נקוֹם נִקמת בני ישראל מאת המדיינים. לך ראוי ולך נאה מפני שלך יש נגיעה. למואב, אני עוזב אותם, עד שתצאנה שתי מרגליות מביניהם. הרי דוד בן ישי, שינקום הנקמות ממואב, וירחוץ הקדרה המלאה טינופת של פעור. כמ"ש, מואב סיר רַחְצי. וכל עוד שאלו ב׳ מרגליות לא יצאו מהם, לא נענשו. כיוון שיצאו, בא דוד ורחץ הקדרה מהטינופת שלהם. וכולם נענשו, מדיין בימי משה, מואב בימי דוד.
שאלות חזרה בזוהר בלק לז-לט
1.מטעם מה ובאיזה ברכה צריך להוסיף מים לכוס יין של ברכה?
2. על מה מסמלים שלושה שריגים בחלום שר המשקים וכיצד מוזכרת בחינה רביעית וכנגד מי היא?
3. מדוע כתוב "ויאמר מואב אל זקני מדין" ולא כתוב ויאמרו זקני מואב?
4. כיצד רצו להחטיא המדיינים את בני ישראל ובמה טעו ומה אנו לומדים מכאן על שמירה של הצדיקים?
5. כיצד ומתי נענשו מדין ומואב מדוע דווקא באופן זה?
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
✨לכל ההקדמות לחכמת האמת, תלמוד עשר הספירות, קורסים נבחרים בחכמת הקבלה, הדף היומי בזוהר, שער הגלגולים, כתבי האר"י, שיעורי השקפה, עבודת נפש, קבלה למתקדמים ועוד – היכנסו לאתר הסולם: https://www.hasulam.co.il ✨
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams