הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק קלו-קלח | מתקדמים | שיעור 46

בלק קלו – קלח שעור 46

אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר

דברי פיו של אדם מחיים או ממיתים אותו.

צריך אדם לדבר דברי תורה, ולא חלילה לנקוב בשם השם, דהיינו לעשות חיסרון בשם. זהו הדיבור שממית, לשון הרע על הבורא, ואפילו מלמד בעל הסולם שמי שעצוב, למעשה מרגיש רע בעולמו של הקב"ה וזהו חטא. יזהר האדם שלא להיות נגוע, היינו לא למשוך תענוג לגוף, שאינו שייך לנשמה, שאז יתמכר לרצונות הגוף.  

שעט אמר אותו הילד, אני חוזר לדברים הראשונים, אבינו מת במדבר, טעם זה, הזרקא, שהוא על המילה, אבינו, ציורו דומה לנחש התלוי על עורפו ומושך זנבו לפיו שהוא עקשן בדרך יצר הרע, או מפנה עורף לקדושה, אותיות עורף, עורפה, עפרון, שם יצר הרע. וציור זה הוא בטעם הזרקא הנמשך למעלה על המילה, אבינו. מת במדבר, ע״י דברי פיו. עורף נק אחוריים כלומר הבחינה הלא חשובה, אלקים אחרים

מיהר אותו הילד בחיפזון, והחזיק בעורפו של אביו, ובכה ואמר, צלופחד זה מת ע״י דיבור, ואתה אבי ע״י דיבור חזרת לעוה"ז, ע״י הדיבורים והדמעות של הילד. חזר אביו ונישק אותו וחיבק אותו. בכו רבי אלעזר והחברים כולם, ואביו היה בוכה עימהם. לקחו אותו כולם ונישקו אותו בפיו על ראשו ועל עיניו, ואביו היה בוכה עימו.

שפ אמר רבי אלעזר, בני, כיוון שאמרת דבר זה, אמור, מהו שכתוב, כי בחטאו מת? אמר אותו ילד, הלוא במילה אחת, מת, היה מספיק להם. ולמה צריך לכתוב, מת במדבר, וגם, כי בחטאו מת? אלא כיוון שאותו נחש הכרוך בזנבו למעלה שבציור הזרקא, אשר על המילה אבינו, מאריך הטעם, ע"כ כתוב, בחטאו, בחטאו של הנחש ההוא. ומהו? בדברי פיו, שדיבר על משה. החטא הוא המשכה של כוחות הטומאה כמו שעושים הרשעים כבלעם

כי בחטאו מת, הוא טעם של ההמשכה ההיא מאותו הנחש הכרוך בזנבו, כי בדברו על משה משך כוח הטומאה מנחש הקדמוני, וזהו בחטאו ודאי.

שפא לקח אותו רבי אלעזר בחיקו, בין זרועותיו, ובכו כל החברים. אמר הילד להם, חכמים, עִזבו אותי עם אבי, כי עד עתה עוד לא התיישב רוחי. שאל רבי אלעזר, כמה ימים ושנים לאותו הילד כמה שנים נשארו לו? אמר להם רבי יוסי, חברים בבקשה מאתכם, לא תבקשו לדעת זה, כי עוד לא מלאו לו חמש שנים.

שפב אמר רבי אלעזר, בעין טובה אני מסתכל בו. ומה שאמרת חמש שנים. אלו הם חמש שנים אשר אין חריש וקציר. וגם אתה לא תקצור אותו לעולם מבטיח לו לאבא שהוסיפו לו 22 שנה שלא יראה במות הילד. ואמר לרבי אבא, נשב כאן עד שבעה ימים כדי שהנשמה תתיישב בבית, כי כל שבעת ימים אחר שהנשמה יוצאת מהגוף, היא הולכת בעירום. ועתה שנשמתו של רבי יוסי, הלכה וחזרה, עד עתה לא התיישבה במקומה, עד שבעה ימים

שפג אמר רבי אבא: כתוב, פָּתוֹח תִפתח את ידך לאחִיך לענִייֶך ולאביונך. שלא יעזוב אדם העני שלו, וייתן לעני אחר שעניי עירך קודמים. הרי רבי יוסי, חָמְךָ בבית חוליו, נלך ונגמול עימו חסד. ואחר שנחזור, ניכנס לזה פעם שנייה. והרי כל זמן שנלך ונחזור בדרך זה, נראה תחיית המתים.

שפד אמר רבי אבא, תמה אני על הילדים של דור הזה, כמה חזק כחם והם הרים גדולים ורמים. אמר רבי אלעזר, אשרי חלקו של אבי, שהוא המנהיג של הדור הזה. כי בימיו, רוצה הקב״ה לתקן ב׳ הישיבות שלו, ולעשות אותן יישוב גדול ועליון כראוי, כי לא יהיה כמו הדור הזה עד שיבוא מלך המשיח.

על י״א (11) דברים נגעים באים

שפה על י״א (11) דברים באים נגעים על בני אדם, על עבודה זרה, ועל קללת השם, ועל גילוי עריות, ועל גנבה, ועל לשון הרע, ועל עדות שקר, ועל דיין המקלקל את הדין, ועל שבועת שווא, ועל הנכנס לתחום חברו, ועל החושב מחשבות רעות, ועל המשלח מְדונים בין אחים. ויש אומרים, אף על עין הרע שאולי כולל את כולם.

שפו עבודה זרה, מאין לנו שנגעים באים בגללה? כי כתוב, ויַרְא משה את העם כי פרוע הוא, כי פְרָעֹה אהרון. כי פרוע הוא, שהוכו בצרעת. כתוב כאן, כי פרוע הוא, וכתוב שם, והצָרוּע אשר בו הנגע, בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע. כמו שם צרעת אף כאן צרעת. והסגירוֹ הכוהן. כמו ששם צרעת אף כאן צרעת