הדף היומי בזוהר חדש הסולם – שיר השירים | שיעור 9 |...

הדף היומי בזוהר חדש הסולם – שיר השירים | שיעור 9 | השקפה| כה-כז

שיר השירים כה- כז שיעור 9

והבית – אבן שלמה מסע נבנה

 

כתוב, והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וגו . והבית בהבנותו, פירושו, זכר ונקבה שהם זעיר אנפין ומלכות, מתחברים יחד. אבן שלמה שהמלכות הנקראת אבן היא שלמה .עד שהבית לא נבנה הוא בחורבן שפירושו, שחלק אותה הקב"ה שהיא בינה, מז"א, והתקין אותה וקישט אותה בצלם אמיתי, היגיון אמוני כמ"ש במאמר הנסירה, והביאה אל האדם. הבית הוא לב האדם, בהיבנותו את צד הנקבה, שמנסרים אותה, היינו נותנים לה עצמאות כדי שתבוא ליחד ולא כדי לפעול השתוקקות עצמית. כדי להגיע לדבקות ואהבה, יש לראות שׂכל צד עומד בפני עצמו ובא ליחד מתוך בחירה. הנסירה/ההפרדה בא כדי לתת לה את הבחירה ביתר דבקות, כלומר היגיון אמוני, שאז תוכל לבוא לזעיר אנפין שכתוב ויביאה אל האדם.

החיבור בין צד האישה, הוא הלב של האדם אל השכל הנשמתי האֳמוּנִי, אז כל הקליפות והדינים מסתלקים. בזיווג שלם הלב מסכים לשׂכל הישר האמוני.

 

כשאדם בונה את הלב השלם שבו, המשכן הפנימי המחובר לצד האדם שבו, עליו לאהוב את הצד הזה, לבוא בהתמסרות בלי לעשות חשבון לחשק העצמי.

הלוך ילך ובכה

 

פתח רבי שמעון ואמר,שיר השירים אשר לשלמה. כתיב הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע וגו'. בכמה פעמים הקב"ה אוכיח לישראל, להחזיר אותם בתשובה אליו, שילכו בדרך הישר כדי להתעלות ביניהם, כי כשישראל זכאים והלכים בדרך הישר, כביכול התעלות היא לקב"ה עמהם מכל אומות העולם.

בלי תשובה של ישראל זה לא נכון מפני שזה יהיה לחם ביזיון לאחר שבחרנו ביתר דבקות. בלי לפעול בצורה של בחירה גם אם יתקבל כל האור מלמעלה, לא תהיה אהבה. אהבה מתקיימת רק מתוך בחירה

ואם ישובו בתשובה וילכו בדרך הישר, מעלה אותם על כל רצונות של העולם הזה

ולא הם בלבד אלא אפילו העליונים מודים לו בזכות ישראל. ולא זו בלבד, אלא הוא יתברך מתעלה בשביל ישראל ואפילו ישראל מתעלים מהליכה בדרך הישר למטה ולמעלה.

האדם יכול לשנות את הטבעיים שלו. ישנם טבעיים קבועים, וישנם טבעיים, רצונות אותם ניתן לשנות מרצון לקבל להשפעה. הטבע גימטרייה אלוקים, וניתן לשנות ששם הויה שהוא רחמים, טבע הוא ישלוט עלינו.

בשעה שישראל אינם כשרים כלומר אינם בוחרים ביתר דבקות, הכל הוא להיפך. ועם כל זה, אהבת הקב"ה אינה נמנעת מהם, והכסא שלו, שהוא המלכות, יושב עליהם, כאם על הבנים, שאינה נמנעת מלבקש עליהם רחמים.

רצונו של הקב"ה הוא במי שמלמד זכות על בניו. מאין לנו זה. ממשה, שנתעלה בעליה בשביל שלימד זכות עליהם, על ישראל. ז"ש, ומשה לא ידע כי קרן עור פניו מפני שלימד זכות על ישראל. מתי נתעלה לכבוד הזה, הוא, כשחטאו ישראל, ולימד עליהם זכות. ללמד זכות אומר שכאשר מרגיש אדם ירידה, שהוא פגם, האם מוכן הוא למצוא את הנקודות הטובות שבו ובעזרתם לעלות. עליו לומר לעצמו אני בן מלך ואני יכול להצליח כפי שהיו מקרים כאלו בעבר.


שיר השירים כה- כז שיעור 9

והבית – אבן שלמה מסע נבנה 

צא) כתיב והבית בהבנותו וגו': כתוב, והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וגו'. והבית בהבנותו, פירושו, כשדכר ונוקבא, שהם ז"א ומלכות, מתחברים יחד. כי והבית, הוא המלכות, בהבנותו, ה"ס יחוד המלכות עם ז"א. אז, אבן שלמה שהמלכות הנקראת אבן היא שלמה, שנשתלמה במה שהיא צריכה. ולא נשתלמה שיהיה לה כל מה שצריכה לזיווג עם ז"א עד היתה מסע .עד שהבית לא נבנה הוא בחורבן שפירושו, שחלק אותה הקב"ה שהיא בינה, מז"א, שנותנת את אור החכמה, אור ע"ב ס"ג מקו שמאל למלכות כדי לנסר אותה מז"א והתקין אותה וקישט אותה בצלם אמיתי, היגיון אמוני (כמ"ש במאמר הנסירה, אדרא רבה אות שכ"ג והלאה) והביאה אל האדם, שה"ס ז"א, שהוא הויה דאלפין, שבגי' אדם. ואז נבנה, שנשלמה מכל וכל.

הבית הוא לב האדם, בהיבנותו את צד הנקבה, שמנסרים אותה, היינו נותנים לה עצמאות כדי שתבוא ליחד ולא כדי לפעול השתוקקות עצמית. כדי להגיע לדבקות ואהבה, יש לראות שׂכל צד עומד בפני עצמו ובא ליחד מתוך בחירה. הנסירה/ההפרדה בא כדי לתת לה את הבחירה ביתר דבקות, כלומר היגיון אמוני, שאז תוכל לבוא לזעיר אנפין שכתוב ויביאה אל האדם. 

החיבור בין צד האישה, הוא הלב של האדם אל השכל הנשמתי האֳמוּנִי, אז כל הקליפות והדינים מסתלקים. בזיווג שלם הלב מסכים לשׂכל הישר האמוני.   

צב) וכד אתחברו דא וכו': וכשנתחברו ז"א ומלכות זה בזה, כל הרוחות האחרים וכל הדינים הרעים נעברו משם, ולא קרבו אל המקדש, שהוא המלכות. ז"ש, ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו ברזל בחינת מלכות, שלא בונים את הבית על בסיס של תשוקה עצמית. שהם כל מיני הדינים הרעים המכונים מקבות והגרזן וגו', כי כולם באו ונעלמו תוך הנקב של התהום הגדולה. שה"ס הנקב דבינה המעלמת כל הדינים כיון שנבנה בית המקדש למטה ונתתקן ההיכל על כנו, אז נגלה שיר השירים, שהיה נצרך לחבר מקדש במקדש, דהיינו מלכות בבינה, שילבישו זו את זו.

צג) כד הוה משה וכו': כשמשה היה במדבר, בשביל עונותיהם של ישראל, היה הזווג של משה מתחבר בו, דהיינו שהזווג דז"א ומלכות היו מתחברים על ידו באחור היו דכר ונוקבא מתחברים יחד, שז"א ומלכות היו מתחברים באחור, אז, והבית בהבנותו, שבנין הנוקבא שנקראת בית, היה מעט מעט.

צד) כד עברו ישראל וכו': כשעברו ישראל את הירדן, ומשה נאסף, חלק אותה הקב"ה מז"א, והתקין אותה במשכן שילה עד שנשלמה בבית עולמים, דהיינו בבית המקדש שעשה שלמה, ונתחברה במלך שלמה, והיו העולמות, שהם ז"א ומלכות, בזווג פנים בפנים. (עי' באדרא רבא אות שכ"ג והלאה) אז, אבן שלמה מסע נבנה, שהמלכות שנקראת אבן, היתה שלמה. מסע, היינו שלא היתה במקום קבוע אחד, אלא, שהיו לה ב' מצבים (כמ"ש בפלפה"ס אות פ"ח) ונעקרה מהמצב הא' ונשתלה במצב הב', ואז נבנית כראוי. מצב אחד של המלכות שהוא השתוקקות עצמית, מצב א שהוא חושך. מצב ב במפתחא מסך דחיריק ויכולה להשפיע לנשמות הצדיקים.

צה) וכל זיינין בישין וכו': וכל המינים הרעים וכל הרוחות הרעות נעברו אז מן העולם, ולא שלטו כלל. ז"ש ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו. לא היו קליפות בבניית הבית. 

כשאדם בונה את הלב השלם שבו, המשכן הפנימי המחובר לצד האדם שבו, עליו לאהוב את הצד הזה, לבוא בהתמסרות בלי לעשות חשבון לחשק העצמי.

ברזל הוא בחינת המלכות, שכל זמן שאינה מתוקנת נגנזה ברדלא ואל ניתן לבנות איתה את הבית מפני שיש בה סיגים, כאן נאחזות הקליפות שלא ניתן לתקן, אלא בהתכללות. 

צו) בההיא שעתא כד וכו': בשעה ההיא, כשכולם נעברו מן העולם כל הקליפות, ונשארו אשה ובעלה, דהיינו מלכות עם ז"א, פנים בפנים, אז נגלה שיר השירים. וזהו, שיר השירים אשר לשלמה. דהיינו בלא עירוב כלל מס"א. אשר לשלמה, היינו שהיתה פנים בפנים. אשר לשלמה, היינו שהמלכות נעקרה מהמצב הא' שהיתה באחור שמוכנה לא לקבל ולהתמסר כשהיא במדבר בלי להתלונן ומבינה שעליה להמעיט עצמה, ונשתלה במצב הב' פב"פ, במקום שכל השלום שלו. שהוא בינה.

צז) חדי ר' שמעון וכו': שמח ר' שמעון. אמר לו אליהו: רבי, אמור דבריך, ואני אומר אחריך, כי ממני וממך יתברר הדבר. ורשות ניתנה לנו מן העתיק מכל, שיתגלו סודות אלו ממטה וממעלה. אליהו גימטרייה ב"ן שם הויה במילוי ההין אתה, כנגד הסודות התחתונים, ואני כנגד הסודות העליונים, כנגד האדם, שם הויה במילוי אלפין תסתיים הוא מלשון אדם מסוים (ירושלמי יבמות ט"ו) שפירושו, אדם מצוין.

צח) ובחייך רבי רבו וכו': ובחייך רבי, חשיבות יתרה יש לך, כי כל דבריך יכתבו למעלה לפני עתיק יומין, ודברי לא יכתבו למעלה, אלא בעולם הזה יכתבו דברי על ידך. דבריך יהיו כתובים למעלה, ודברי כתובים למטה, אשריכם צדיקים בעולם הזה, ואשריכם בעולם הבא.

הלוך ילך ובכה

צט) פתח רבי שמעון ואמר,שיר השירים אשר לשלמה. כתיב הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע וגו'. בכמה פעמים הקב"ה אוכיח לישראל, להחזיר אותם בתשובה אליו, שילכו בדרך הישר כדי להתעלות ביניהם, כי כשישראל זכאים והלכים בדרך הישר, כביכול התעלות היא לקב"ה עמהם מכל אומות העולם. אפשר שהנברא יוכל לגלות את הקב"ה בתעלות כד ישראל זכאין, ואזלין באורח מישור, מעלה אותם הקב"ה על כל בני עלמא, וכולם מודים ומשבחים לו. בלי תשובה של ישראל זה לא נכון מפני שזה יהיה לחם ביזיון לאחר שבחרנו ביתר דבקות. בלי לפעול בצורה של בחירה גם אם יתקבל כל האור מלמעלה, לא תהיה אהבה. אהבה מתקיימת רק מתוך בחירה

ואם ישובו בתשובה וילכו בדרך הישר, מעלה אותם על כל רצונות של העולם הזה 

 ולא הם בלבד אלא אפילו העליונים מודים לו בזכות ישראל. ולא זו בלבד, אלא הוא יתברך מתעלה בשביל ישראל ואפילו ישראל מתעלים מהליכה בדרך הישר למטה ולמעלה.

האדם יכול לשנות את הטבעיים שלו. ישנם טבעיים קבועים, וישנם טבעיים, רצונות אותם ניתן לשנות מרצון לקבל להשפעה. הטבע גימטרייה אלוקים, וניתן לשנות ששם הויה שהוא רחמים, טבע הוא ישלוט עלינו. 

ק) תא חזי בשעתא וכו': בוא וראה, בשעה שישראל כשרים, הכסא הכבוד שלמעלה שהוא מלכות, מתעלה למעלה למעלה, בכמה שמחות, בכמה אהבה, ומתחברים העולמות, שהם ז"א ומלכות, בשמחה, וכולם מתברכים מעומק הנחלים, שהוא בינה וכל העולמות מושקים ומתברכים ומתקדשים בכמה ברכות, בכמה קדושות, והקב"ה שמח עמהם בשמחה בשלמות.

קא) ובשעתא דישראל לאו וכו': ובשעה שישראל אינם כשרים כלומר אינם בוחרים ביתר דבקות, הכל הוא להיפך. ועם כל זה, אהבת הקב"ה אינה נמנעת מהם, והכסא שלו, שהוא המלכות, יושב עליהם, כאם על הבנים, שאינה נמנעת מלבקש עליהם רחמים.

קב) ובהאי קלא סלקא וכו': ובקול ההוא שהמלכות מבקשת רחמים על ישראל הוא עולה למעלה, לז"א, משום שרצונו הוא במי שמלמד זכות על בניו. מאין לנו זה. ממשה, שנתעלה בעליה בשביל שלימד זכות עליהם, על ישראל. ז"ש, ומשה לא ידע כי קרן עור פניו מפני שלימד זכות על ישראל. מתי נתעלה לכבוד הזה, הוא, כשחטאו ישראל, ולימד עליהם זכות. ללמד זכות אומר שכאשר מרגיש אדם ירידה, שהוא פגם, האם מוכן הוא למצוא את הנקודות הטובות שבו ובעזרתם לעלות. עליו לומר לעצמו אני בן מלך ואני יכול להצליח כפי שהיו מקרים כאלו בעבר.