תיקוני הזוהר – עמוד קי-קיא | שיעור 93

הויות באמצע שיעור 93 94

למרות שליטת כוחות הס"א תחת הפרסה שבין אצילות לבריאה, לעם ישראל יש את הכוחות להתגבר עליהן, ע"י קשירתן עם רצועות תפילין של ראש ולאחר מכן תפילין של יד.

אדם שלא קושר ועוקד את היצר הרע, אינו עושה כך מפני שאינו מאמין שהיצר הזה הוא רע.

בכתוב לאות על ידכה, זוהי אות ה שבשם השם, השכינה הקדושה.

קצ) תפלין דרישיה דקב״ה וכו': תפלין של ראש הקב״ה שהוא ו', ז״א בחינת הקב"ה, הם ה׳ עליונה בינה עטרת תפארת כתר לז"א, כי בינה היא כתר היינו עטרת, לז״א שהוא תפארת. עליה על ז״א נאמר פארך חבוש עליך, אלו תפלין שבראש אומר לאדם קבל על עצמך את כח הבינה. וזה הוא סוד הצירוף של הוי״ה שנאמר בו כלומר בצירוף זה, הנה יד ה׳ הוי״ה וכו'. כי בינה שה״ס התפילין היא ה' של הוי״ה ז״א הלובש את התפלין הוא ו׳ של הוי״ה. קשר תפילין של יד הוא י׳ של הוי״ה. ומלכות היא תפילין של יד ה׳ של הוי״ה. וביחד הוא הצירוף הוי״ה.

קצא) ובג״ד אוקמוהו מארי וכו': ומשום זה העמידו בעלי תלמוד ירושלמי הויות באמצע, היינו לתקן את צירוף זה של הוי״ה שה״ס קו שמאל בסוד יצחק, תיקונו ע"י כך ששמים אותו בין שני דברים מתוקנים שיהיה באמצע בין ימין שה״ס אברהם, ובין קו אמצעי שה״ס יעקב (עיין בזהר אמור אות קצ״ז) וז״ל כדין אחידן תרווייהו ביה ביצחק דא מהאי סטרא וכו', ומפרש יד ה׳ מימין דהיינו יד ימין המקשרת את התפלין שנאמר בה וירא ישראל את היד הגדולה, והיא מצד החסד. יד רמה מצד התפארת ז"א הלובש את התפלין שנאמר בו ובני ישראל יוצאים ביד רמה. יד חזקה באמצע שהיא יד ה׳ הוי״ה כדי שיהיו רחמים מכל צד, והדין כבוש באמצע. רחמים בימין היד הגדולה, שמאל יד רמה ת"ת, יד חזקה באמצע, יצחק.

קצב) יד רמה עלה וכו': על יד רמה היינו ז״א תפארת, נאמר והי״ה ה׳ למלך על כל הארץ. וג׳ פעמים י״ד הם מ״ב הרומזים על מ״ב שמות הוי״ה מתפילין של יד ותפילין של ראש. תפילין של י״ד הם שכינה תחתונה היינו מלכות תפילין של ראש, בינה.

קצג) היד הגדולה מימינא וכו': היד הגדולה היא צד ימין של חסד, ששם חכמה כי חסד עולה לחכמה בגדלות. יד החזקה, היא מצד הגבורה קו השמאל, ששם בינה, כי בגדלות גבורה עולה לבינה, יד רמה מצד עמוד האמצעי, תפארת מעוטר בכתר על ראשו, תפילין של רבון העולם. לא מדבר כאן על הקב"ה אלא על ריבון עולמות בי"ע
פירוש המאמר. התקונים מבאר כאן בקיצור כוונת מצות תפילין, ומ״ב האזכרות שבתוכם, הנה סוד התפילין הוא המשכת חכמה דישסו״ת שהם מוחין דחול מצד המקיפים, הם מוחין דיום טוב מדרגת נשמה בעת עליה וחכמה המאירה בישסו״ת היא חכמה דשמאל כי אינה מאירה אלא בקו שמאל, שקו ימין רוצה רק השפעה, חסדים ונקראת ל״ב נתיבות החכמה אור חכמה מיוחד שמאיר באצילות ששונה מג"ר שגרם לשבירה בנקודים, וכאן מקבלים חוכמה דרך ז"ת ולא ג"ר דבינה והיא הנגלית לזו״ן ולתחתונים בזמן תיקון לא ניתן לקבל יותר מחכמה זו, וז״ס הכתוב נשבע ה׳ בימינו ובזרוע עזו, בימינו זו תורה, ובזרוע עזו אלו תפילין (זהר פנחס אות רפ״ט ולהלן אות ר״ג) והנה חכמה זו אינה מתגלית אלא בדרך ג׳ קוים שיוצאים בישסו״ת, ע״י עליית מ״ן דזו״ן הופך מ-ב' קווים ל-ג' אשר בינה של ישסו"ת היא תבונה פונה לישראל סבא שיחד עם או"א מתאחדים לפרצוף אחד ומבקשים חכמה. יוצא שהתחתון שעלה לעליון הוא בחינת דעת המזווג והוא גורם להארה לחכמה בבינה, כי מתוך שג״ר דבינה שה״ס או״א עלאין הם תמיד באחוריים לחכמה כאן בינה דוחה חכמה ומקבלים כח מיסוד דעתיק שנותן להם את אור הבינה, הם בחינת יוד שנשארת באוויר, חסדים דהיינו שאינם רוצים לקבל חכמה אלא חסדים, ואין ישסו״ת יכולים לקבל חכמה מא״א אלא דרך או״א שהוא עליון שלהם. ולכן כשזו״ן עולים למ״ן לישסו״ת, אז ישסו״ת עולים לאו״א ונעשו לאחד, ואז מסירים או״א את אחורים שלהם מן החכמה, ועולים עם ישסו״ת לראש א״א ומקבלים חכמה אי אפשר לקבל חכמה באו"א שהם בחינת אוויר שיוד לא יוצאת מהם, אלא חכמה עוברת דרך מעבר, והחכמה עוברת מאו״א לישסו״ת, וסדר זה נמשך מבינה דאור ישר הממשכת הארת חכמה בחסדים דז״א של אור ישר, גם יש בחינה ב' בעליית מ״ן דז״א, והיא כדי ליחד ב׳ הקוים ימין ושמאל שבישסו״ת כי ביציאת קו השמאל, נעשית מחלוקת בין ימין לשמאל, שהימין רוצה לבטלו ולשלוט לבדו, וכן השמאל רוצה לבטל את הימין, ומשום זה שניהם אינם מאירים כל עוד שלא נתקן הקו האמצעי המיחד אותם והוא ז״א העולה עם תקון המסכים שבו, ונעשה לקו אמצעי המיחדם בחינת הבדלה הכנעה והמתקה, ואז מאירים שניהם. וזה נבחן שיצאו ג׳ קוים בבינה הנקראים חב״ד, ויש כלל שכל שיעור אורות שהתחתון גורם שיאירו בעליון זוכה בהם גם התחתון בקו אמצעי פועלים את בחינת המנעולא והמפתחא.

קליפת ישמעאל אינם מבקשים בקשות בתפילה, ואומרים לעצמם שמה שהבורא נותן זה מספיק. זה נכון לבחינת האמונה, אך ביהדות פועלים את האמונה ואת קו שמאל, כלומר כן מבקשים בתפילה.

על היהודי לפעול כך. בשלב ראשון מוותר על כל הרצון. לאחר מכן מוכן לקבל בצורה חלקית עד הרמה שלא פוגעים באמונה שהכל מהשם יתברך, ולכן כיון שז״א גרם במסך שלו שיצאו ג׳ מוחין חב״ד בבינה, זוכה גם הוא בג׳ מוחין חב״ד. (כמ״ש בזהר בראשית א׳ אות שס״ג) תלת נפקי מחד חד בתלת קיימא. אמנם מקום גלוי החכמה אינו בז״א אלא במלכות ומה שאנו אומרים שמחזה ולמטה דז״א מתגלה החכמה הוא משום שמחזה ולמטה נבחן לבחינת מלכות, וע״כ נקראת המלכות חכמה תתאה.
והנה ב׳ מסכים ישנם בקו האמצעי, אשר הוא פועל עמהם בכדי להמעיט את קו השמאל מג״ר לו״ק ולהכניע אותו לקו הימין. כי זו״ן מעצמותם אינם ראוים לקבל מוחין משום ששולטת עליהם מלכות של מדת הדין שכח הצמצום רוכב עליה לא לקבל הארת חכמה ומלכות זו נקראת מנעולא אלא אח"כ נשתתפה במדת הרחמים שהיא בינה, ומבחינת מלכות זו המשותפת בבינה הם ראוים לקבל חכמה. ומתחלה הוא פועל במסך דמדת הדין שהוא מנעולא למעט את קו השמאל, שבכל מקום שמסך זה מתגלה פורח משם האור העליון. ומתוך שהוא רוצה להשאיר ו"ק דחכמה הוא מעלים את מסך זה של מנעולא ופועל עם מסך דמפתחא שערי דמעה לא ננעלו שמדמע מערב מלכות בבינה שהיא צד הבורא שבנברא, מקום הבחירה, ההשפעה. היינו במלכות המשותפת בבינה ובכחה נשארת הארת ו״ק דחכמה.

תפילין הם עקדת השמאל, בחינת יצחק ע"י כך שמעלים ביקוש מלמטה, לא מוותרים על הרצון לפרקטיקה. במוחין ישנה חלוקה כמו צד ימין של המוח בו ישנה השראה אלוקית, אינטואיציה פנימית. לא ניתן לפעול זאת בצורה מלאה, אלא יש לשתף ביקורת מהשמאל, אך עליה להיות כפופה לאמונה, וכך בונים קו אמצעי.

שלב ראשון מפעילים בחינה שנק מנעולא, היינו מסך שדוחה. עקדת השמאל היא בקשירה של השמאל להיות מסכים לוותר על הרצון, ואז לפעול אותו רק במסגרת האמת, כלומר קבלה במסגרת היכולת להשפיע, למשל ליהנות מסעודה, אך במסגרת סעודת מצווה או עם חברים לדרך.