004- הדף היומי בזוהר הסולם – יתרו – י-יב למתקדמים

004- הדף היומי בזוהר הסולם – יתרו – י-יב למתקדמים

שיעור שמע:
הורד Mp3
תקציר:

יִתְרוֹ י-יב

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ

הַיִרְאָה הִיא הַמַּפְתֵּחַ לֶהָשׂגָת הָשׁוְוָאת צוּרָה וּדְבֶקוּת בָּעֶלְיוֹן.

דבקות מצריכה השוואת צורה אשר יכולה להתקבל רק אם מעריכים ומכבדים את העליון, ואז לא ניתן להגיע לשלמות אותה מדרגה.

מלמד כאן על היחס בין אומות העולם לבין ישראל.

באצילות ישנו מנגנון עצירה בהתפשטות לעולמות, כדי ליחד אותו מעולמות בי"ע, ע"י המלכות, מידת הדין שעולה לעתיק.

כאשר הרעיון של הריסון עולה לאמונה הראשית, אז גם באמונה יש את גורם העצירה והשלילה. גורם זה משפיע בפועל על אריך אנפין, וזהו היחס בין אמונה לשכל, למדע. האמונה שהבורא שלם מחייבת שהנברא מוגבל וכפוף לבורא. כתר אמונה עתיק, כתר חכמה אריך אנפין, בו נמצאה ההפסק שנק' מוחא סתימאה, דהיינו גבולות דרכם מתפשטת החכמה.  אותה חלוקה נמצא באו"א עילאין (הנסתר) ובישסו"ת – מקום התבונה, ההכרה – היא המתחברת לחכמה כאשר בא ביקוש מהתחתון.

המוחין המופיעים באצילות אינם נמצאים בעולמות בי"ע אך הם יכולים לסייע להעלאת ניצוצות קדושה לתיקון בעליון. כך עם ישראל יכול לקבל תמיכה מאומות העולם, אז מתייקר שמו של הקב"ה ואז האמונה מגדילה את עם ישראל ותוכל להתפשט בגמר תיקון.

שלשה יועצים לפרעה שבנפש האדם. איוב מייצג את היראה: וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא, תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע – והוא כנגד עולם הבריאה. יתרו יצירה ובלעם כנגד עשייה שיתוקן בגמר תיקון.

לאיוב הספיקו הניסים במצרים בכדי להגיע ליראה. יתרו השכיל להבין רק לאחר קריאת ים סוף, ואז הודה: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים, כלומר שהמשפט הוא לאלוקי ישראל.

כאשר אדם מגיע ליראה, בכך נותן הוא כוח לתפיסת הבורא שבו, משכיל הוא להתכופף, שהרי קטן מתבטל בפני גדול, ורק כך ניתן להתדבק בו.

בלעם אינו מתכופף לכן מת בחרב.

לה) הרושם ההוא רצה לכסות עצמו, ועשה לעצמו כדי להתכסות בו, היכל אחד, שהעלה חלק ממנו להתמתק בבינה, ואז נעשה הבינה להיכל (היכל זה מלכות וכשעלתה לבינה נעשתה גם היא היכל). הוציא אותו מעצמו, שהעלה חלק ממנו לבינה, ומשך אותו בהתפשטות רבה וגדולה, בהארת חכמה, המאירה לכל הצדדים. וכיבד אותו בלבוש כבוד, אור החסדים להלביש החכמה, ופתח בו חמישים שערים.

לו) לפְנַי ולפְנים שבאותו היכל, בג"ר שבו, או"א עילאין, התכסה ונגנז רושם ההוא. כיוון שנגנז בו ונכנס בתוכו, התמלאו או"א עילאין באור. מאור ההוא נובעים אורות וניצוצים, שהוא או"ח. ויוצאים מאלו השערים שבהיכל, ומאירים כולם.

לז) היכל ההוא מתכסה, כלומר שמתלבש, בשש יריעות, בחג"ת נה"י דז"א. שש יריעות הם חמישה, כי יסוד אינו ספירה מיוחדת, אלא הוא כולל של ה"ס חג"ת נ"ה בלבד. לפְנַי ולפְנים של אלו היריעות עומדת יריעה אחת מרוקמת, שהיא הג"ר של היריעות. ביריעה הזו מתכסה ומתלבש ההיכל. כלומר היא הראשונה המלבישה להיכל, לבינה, ועליה שאר שש היריעות. ממנה הוא משגיח ורואה הכול. כלומר, היא הג"ר, שנוהג בהן ראייה.

לח) היכל הזה הוא פקיחת עיניים שלא ינום. שמשגיח תמיד להאיר למטה, מתוך האור של רושם, אור החסדים. תבונה ההיא, חכמה המכוסה, ורצון הרצונות, הכתר, ג"ר שבהיכל, נקראים או"א עילאין, גנוז ומכוסה, ואינו מתגלה, נמצא ואינו נמצא. ברוך הוא ממכוסה של כל המכוסים, שהוא כתר. מסביר את סדר השתלשלות האצילות מעתיק ומקור הכל המסך דמלכות שצד הגבורה, חוכמה סתימאה מתלבשת על גבורה דעתיק ועוצרת שם את החוכמה מלהתקבל. חלק מבחינת מלכות זו מתמתק בבינה, כשהיא עצמה נגנזה ברדלא שלא ניתן עדיין להתקן. שם נמצאים ישראל ולא אומות העולם.

לט) יתרו, הוא שנתן עצה למשה על תיקון הדינים. וכך צריך להיות. הוא שהודה להקב"ה, וסידר לפניו תיקון דיניו. להורות מה שכתוב: כי המשפט לאלוקים הוא, ולא לס"א. והדינים ניתנו לישראל ולא לאחר. כמ"ש: חוקיו ומשפטיו לישראל. לא ינהג אדם ביזיון באחר, ודבר מהדיוט, הוא דבר. שהרי במשה כתוב: וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ. לכאורה מה יש למשה ללמוד מיתרו, אלא שיתרו נתן עצה למשה על תיקון הדינים, שאמר לו לבנות היררכיה שיפוטית כאשר הוא משה יושב בראש. כלומר הוא מקבל את זה שישראל מעל אומות העולם. מסר זה קיבל משה דרך יתרו שהיה צריך תיקון מיוחד.

מ) ע"כ כתוב: אודך בגויים ה' ולשמך אזמרה. דוד המלך אמר זה ברוח הקודש, בשעה שראה, שכבוד הקב"ה אינו עולה בהתעלות, ואינו מכובד בעולם, אלא מצד שאר העמים. והלוא הקב"ה אינו מכובד בעולם, אלא בזכות ישראל? כן הוא ודאי, שהרי ישראל הם היסוד של הנר להאיר. אבל כאשר שאר העמים באים ומודים לו בשעבוד אל הכבוד של הקב"ה, אז נתווסף יסודו של הנר, ומתחזק על כל מעשיו בחיבור אחד, ושולט הקב"ה לבדו למעלה ולמטה.

הגויים באים ומודים לישראל שהם עם השם, בזה מתייקר שמו של הקב"ה, מפני שעם ישראל הוא היסוד, בחינת נשמה שכאשר מתגלה בפרטיה היא מתגדלת.

מא) על כל העולם נפל פחד ואימה לפני הקב"ה, בעת ששמעו הניסים של יציאת מצרים. וכיוון שבא יתרו, שהוא כומר עליון של כל אלוהים אחרים, אז התחזק ושלט כבוד הקב"ה על כל. האם הקב"ה צריך את העמים ובכלל שיודו לו? אלא מדובר מצד תפיסת התחתון שכאשר גם אומות העולם שבאדם יבואו לעבוד את השם, צד ישראל יתחזק.

מב) משום שכל העולם כששמעו שמע גבורתו של הקב"ה זעו, וכולם היו מסתכלים ביתרו, שהוא חכם וממונה הגדול על כל אלילי העולם. כיוון שראו שהוא בא ועובד להקב"ה, ואמר: עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים (עשה תיקון לבחינת פרעה שאמר מי השם אשר אשמע בקולו). אז התרחקו כולם מעבודתם, וידעו שאין בהם ממש. אז התכבד כבודו של השם הקדוש של הקב"ה בכל הצדדים. וע"כ נרשם פרשה זו בתורה ותחילת הפרשה הוא ביתרו.

מג) יתרו היה אחד מחכמי פרעה. שלושה חכמים היו לפרעה: יתרו, איוב ובלעם. יתרו, שלא היה עבודה וממונה ושמש וכוכב השולט על ממשלתו, שלא היה יודע העבודה הראויה לו והשימוש שלו. בלעם היה מכשף בכל מיני כישוף בין במעשה ובין בדיבור.

מד) איוב היה ירא ביראה, וביראה ההיא היה עיקר כוחו. משום, שמילה שלמעלה, בין של הקדושה ובין של הס"א, אינו יכול האדם להמשיך רוח שלמעלה למטה ולקרב אליו, אלא ביראה. שיכוון ליבו ורצונו ביראה ושבירת הלב, ואז ימשיך למטה רוח שלמעלה, והרצון שצריך.

מה) ואם לא ישים ליבו ורצונו ביראה לאותו הצד, רצונו אינו יכול להתדבק בו. חוץ מאלו צורות הדקות, ולא בכולם, משום שיש בהם שליטים, שצריכים אֲליהם רצון הלב ויראה. כש"כ אלו דברים עליונים, שצריכים יראה ואימה ורצון ביותר.

מו) יתרו היה צריך לעבודה לאותו הצד תמיד, בין בזמן שאדם היה צריך לו, ובין בזמן שלא היה צריך לו, כדי שהצד ההוא יהיה דבוק בו בשעה שיהיה צריך לו. בלעם נתדבק באלו הכשפים, כמו שאמרנו.

יתרו לא יכול היה להשתמש גם בכוח הס"א, אלא רק לאחר שהיה מוכשר בו בידע קודם.

מז) איוב, חזר במצרים לירא את הקב"ה, כשראה אלו הגבורות והניסים שעשה הקב"ה במצרים. יתרו, לא חזר להקב"ה בכל זה, עד שיצאו ישראל ממצרים, שכל הקשרים והצורות שקשרו מצרים, לא היו כלום, ויצאו, ואחר שהטביע אותם בים, אז שב וחזר לעבודת הקב"ה.

תגיות: יראה, השוואת צורה

שאלות לחזרה ושינון זהר יתרו
1. מה שמע יתרו? הבא ד' תשבות.
2. מה ההבדל בין שמיעת יתרו שעליו כתוב "ישמע יתרו" לבין שמיעת שאר עמים שעליהם כתוב "ישמעו עמים"?
3. מדוע אין דבר בעולם שהאדם צריך לדחותו ולנהוג בו בזיון? הדגם דרך משל במעשה רבי אלעזר ורבי חזקיה?
4. הסבר הפסוק "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד".
5. כיצד מתבטא הטוב מאד דרך פרצופים עתיק וא"א ושאר הפרצופים?

שאלות לחזרה ושינון בזהר יתרו י-יב
1. כיצד מתאר בהמשך התוספתא את הסדר של פרצופי אצילות?
2. כיצד מתייקר שמו של הקב"ה מצד שאר העמים? אם כל מה שהוא מתייקר בעולם זה בשביל ישראל?
3. מי היו שלושת החכמים שהיו לפרעה? מה היה התפקיד והתיקון של כל אחד מהם?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב