002- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע ד-ו – שיעור השקפה

002- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע ד-ו – שיעור השקפה

תזריע  ד-ו

אִשָּׁה מָּזְרָעַת תְּחִילָה יוֹלֶדֶת זָכָר

תחילת הפעולה של האדם היא ויתור על הרצון, על צד הנקבה שבו.

ג’ שותפים באדם. הקב”ה, ואביו, ואמו. שאביו נותן הלובן שבו, ואמו האדום שבו, והקב”ה נותן הנשמה כסימן רואים שאדם בנוי מאות א שהיא היסוד האלוקי, דם = 44 שם אב + אם.

מכאן רואים שמדובר על מה מוליד האדם, האם זכר דהיינו צד של השפעה או צד של קבלה עצמית. הרב”ש מלמד שכל הזרעה מתחילה בזאת שההעדר קודם להויה. וכשזורעים את הדומם שנרקב באדמה, מזה נולד דבר חדש, דרגת צומח. האדם נבחן במה הוא זורע באדמה. אם זורע את הרצון לקבל, צד הנקבה, ומוכן שירקב, דהיינו יוותר עליו, מתוך זה יכול להוליד כוח של השפעה.

וגם כשאדם דוחה את האור, אין זה מספיק והוא נבחן על הכוונה. האם זה מתוך האידיאל של היחד, של יתר דבקות, יוכל לקבל נשמה של משפיע. אם רצונו לקבל לעצמו, הדחייה לא תועיל.

אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ-אִישׁ

הצלם מורכב מצללים, כאשר צל = 120=מסך=120 צירופי השם אלקים, מידות הדין אשר צריך מסך שיפרש כל דין למקום חיובי, היינו לקשר עם הבורא. האדם הולך בחייו על פי המסכים שבנה.

צלם הוא בחינת צורת המחשבה של הבורא שכולו השפעה. אז כאשר אדם בונה לעצמו צורה של רצונות השפעה, יכול הוא להתחבר למקור החיים, ואם חלילה כל מה שמעניין אותו זה כמה הוא נהנה בפרטיות, זהו כישוף והולכים כל הכוחות לטומאה, הוא בחינת וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ, שהוא רחוק מפנימיות התורה ונמכר לס”א.

אין תגובות

להגיב