017- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע מט-נא למתקדמים

017- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע מט-נא למתקדמים


תזריע  מט-נא

נֶגַע לָבָן אֲדַמְדַּם

על האדם להתגבר על הרצון לעונג שלא יהפוך לנגע.

 

קלא) אמר רבי יצחק: מהו, נגע לבן אדמדם. נגע ממש הוא, אם הלבן נראה, והאדום אינו עובר. זה משמע משכתוב: לבן אדמדם. הרי ששניהם נראים שם. לבן אדמדם, אמר רבי יוסי פירושו, שהלבן אינו נראה אלא באדום, כמו לבן ואדום ביחד. שאע"פ שהלבן נראה, אם האדום אינו הולך משם, נגע הוא. שכתוב: אם יהיו חטאיכם כשיניים כשלג ילבינו. כי כשנעשה לבן לגמרי, נמצאים רחמים, והדינים אינם נמצאים.

לבן הוא חסד, אדום הוא דין. הי' שנכנסה באור ונעשה אויר, שהוא ניצוץ הקשה, גורם להראות צבע אדום. ואם הי' יוצאת מאויר, וחזר להיות אור, אז הולך לו האודם. הי' שנכנסה באור היא המסך דבחי"א, שעליו יוצאת קומת חסדים יוד זו הוא סוד בוצינא דקרדינוטא מלכות שעולה לבינה ומחלקת את המדרגה שלא תהיה בה חוכמה אלא רק חסדים, מלכות שעולה לבינה ומחלקת את המדרגה. נגע מטעם האודם, שהוא הדינים דחסרון חכמה, ואפילו שיש חסדים, אין החסדים מועילים לטהרו, עד שתצא הי' מאויר, שהוא הליכת האודם שהחסדים לא מספיקים כדי לטהר את האדום, את הדינים. או שהחסדים יוצאים על מסך דבחי"א, הי' שנכנסה באויר, גם החסדים הם דין כמו הגורם אותם. כיון שקומת החסדים אינה נראית, אלא מחמת המסך דבחי"א, אדום, ע"כ גם הלבן, חסד, אינו חשוב יותר ממנו. השאלה מי ניטמא, אם המלכות הנקבה, הנגע לשון נקבה.

הנגע הוא היפוך העונג, וכאדם לוקח את העונג לכלי לא נקי, דהיינו מעורב בו רצון לקבל שהוא דין, הוא מכניס את האור למקום לא טהור והופך להיות טמא. אז הוא נבדק האם יוכל להוציא מהנפש את הרשמים של העונג הלא נקי. זו עבודה הכרחית משפני שטבוע באדם רצון לקבל הנאה, ועליו לדאוג שלא תחזור התופעה של חיות מצד הרצון לקבל בלבד בלי קשר לבורא. הנגע הוא רושם בגוף שמפיל את האדם שוב ושוב לאותו מקום. צרעת זו סגירה של הטוב העליון שלא יורד.

קלב) למד רבי אבא: כתוב פעם, נגע הוא, בלשון זכר. וכתוב פעם, נגע היא, בלשון בנקבה. כשהנוקבא, המלכות, נטמאה בעוונות התחתונים, כתוב: נגע היא, בלשון נקבה. וכשהזכר אינו נטהר, מחמת עוונות התחתונים, שהוא ז"א, במדרגת איש, כתוב: נגע הוא, בלשון זכר.

קלג) ודברים אלו נודעים לכהן, אם הדינים באים מז"א, או שבאים ממלכות. ונודעים הקרבנות שצריך להקריב שכתוב: זכר תמים. וכתוב: נקבה תמימה, יביאנה. כי הדברים נודעים לכהן, מאין באו הדינים ומאין הם העוונות, אם נאחזים בזכר, או בנוקבא. וע"כ כתוב על קרבנות אלו, זבחי אלקים, רוח נשברה. להוציא שאר הקרבנות, שלא כתוב בהם, רוח נשברה, להיותם שלום לעולם ושמחת העליונים ותחתונים.  קורבנות אלו באים לשבור את רוחו של זה שפגם.

 

וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן

 

קלד) למד רבי יוסי: שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה  עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ. שומע תפילה זה הקב"ה, ז"א. שואל רבי יוסי מהו תפילה? שומע תפילות, היה צריך לומר. אלא תפילה, זוהי כנסת ישראל, המלכות שכתוב: ואני תפילה. כי המלכות נקראת אני, ונקראת תפילה. יש אני כוזב כאשר בא לבקש לפרטיות של האדם ועל זה נאמר, שומע תפילה את הרצון הפנימי ליחד, המלכות. וזוהי תפילה של יד, שכתוב בה, עַל-ידכה. בה' בסוף, שיורה על המלכות. האני האמיתי הוא השכינה הקדושה והאני הכוזב הוא הגוף הפרטי שאז התפילה לא תעזור.
קלה) עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ ולא כל רוח. בשעה שהגוף שורה בצער ובמחלות ובנגעים, כמ"ש: ובשר כי יהיה בעורו… את הנגע בעור הבשר. הבשר החי, ומשום זה לא כתוב: עדיך כל רוח יבואו, אלא כל בשר יבואו. עדיך, כמ"ש: וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן, זהו הקב"ה כמ"ש: ואם יראנה הכהן. שהוא הקב"ה. במקום אחד כתוב: אהרן הכהן, ובמקום אחר, הכהן סתם, ואינו כתוב אהרן. וזהו הקב"ה. כשלא מתפלל על היחד, וכך גם לימודו, זהו הנגע

קלו) אמר רבי יצחק: נֶגַע צָרַעַת, כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם; וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן. שהוא הקב"ה, משום שבהקב"ה תלויה כל טהרה וכל קדושה. א"כ, למה נאמר והובא, והועלה אל הכהן, היה צריך לומר? כי להקב"ה נוהג עליה, ולא ביאה? זה כמ"ש: והובא את-בַּדָּיו, בטבעות, שפירושו, שמביא זה בתוך זה. אף כאן, והובא, שמכניס אותו אל הקב"ה, שנקרא כהן, כדי לטהר אותו, ויביאו הדבר לפניו. והובא אל הכהן מכניסים אותו אל הקב"ה כדי שייטהר.

קלז) אמר רבי יצחק: נגע צרעת. נגע פירושו דין קשה השורה בעולם. צרעת פירושו סגירה, כמו שלמדנו, שהיא סגירה של אור העליון, סגירה של טוב העליון, שאינו יורד לעולם. כי תהיה באדם. באדם סתם, שיורה הן על אדם שלמעלה והן על אדם שלמטה. והובא אל הכהן. הכהן שלמטה, שהוא ניתתקן שיפתח אותה הסגירה. ולהדליק הנרות, הספירות, שימצאו על ידיו ברכות למעלה ולמטה, ויהיה נעבר ויסתלק אותו הנגע, וישרה אור הרחמים על כולם, ומשום זה,

קלח) אמר רבי אבא: רואה אני אותם בני העולם, שאינם מסתכלים ואינם יודעים בכבוד אדונם. כתוב בישראל, אשר הבדלתי אתכם מן העמים להיות לי. וכתוב: והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה'. ואם הם מתרחקים מהקב"ה, איפה היא הקדושה שלהם, הרי רצונם מתרחק ממנו. והכתוב מכריז ואומר, אל תהיו כּסוס כפרד אין הָבִין. כי במה נבדלים בני אדם מסוס ופרד? רק בקדושה שלהם שאינם נפרדים מהקב"ה, להימצא שלמים ומצוינים מכל שלא ידברו וחשבו כמו סוסים שהם בעלי תאווה גדולה. מה שיציל את האדם הם: התבטלות, אהבת חברים, תורה ומצוות.

קלט) וע"כ זווג בני אדם הוא בזמנים ידועים, לכוון רצונם להתדבק בהקב"ה. והרי העירו, שבחצות לילה הקב"ה נכנס לג"ע להשתעשע עם הצדיקים, וכנסת ישראל, המלכות, משבחת להקב"ה שעת חצות הוא בחינת קו אמצעי החוצה את המדרגה בין צד הדין לרחמים ושעל ידו ניתן להתדבק, ולכן לומדים את פנימיות התורה שהיא המחברת דווקא בלילה. והיא שעת רצון להתדבק בהם, בהקב"ה ושכינתו. על האדם לקבל שהוא הפרט והקב"ה הוא הכלל בו עליו להדבק

 

וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים

 

קמ) החברים העוסקים בתורה מתחברים עם כנסת ישראל לשבח להקב"ה, ועוסקים בתורה. ושאר בני אדם אז שעת רצון להתקדש בקדושת הקב"ה, בזווג, ולכוון הרצון להיתדבק בו. ואלו החברים העוסקים בתורה, הזווג שלהם הוא בשעה שזווג אחר, העליון, משבת לשבת ליל שבת לאחר חצות, לכוון הרצון להתדבק בהקב"ה ובכנסת ישראל. כי היא שעת רצון שמתברכים הכל, העליונים והתחתונים.

קמא) אם בני אדם מתרחקים מהקב"ה ועושים כבהמות רק לצורך תענוג הגוף, איפה הקדושה שלהם, שיהיו נמצאים קדושים, איפה הן הנפשות הקדושות שמושכים מלמעלה? ושלמה המלך צווח ואמר, גם בלא דעת נפש לא טוב. דעת זה הקב"ה. נפש לא טוב, זוהי נפש שמושכים במעשיהם. לא טוב, משום שמס"א נמשכת עליהם הנפש, שהיא אינה טובה, משום שאינם מכוונים לבם להקב"ה.

קמב) מי שמתלהט ביצר הרע, בלי רצון וכוונת הלב להקב"ה, הרי מצד היצר הרע נמשכת עליו נפש שאינה טובה כמ"ש: גם בלא דעת נפש לא טוב. ואץ ברגליים חוטא. מי שהוא אץ ברגליים, ודוחה את השעה, שאינו רואה שתהיה השעה כשרה לכך, אלא שהוא בלא רצון קדוש, חוטא, שחוטא ודאי בכל.

קמג) וע"כ שורים נגעים רעים בבני אדם, ומעידים בפניהם בחוצפה שלהם, להראות, שהקב"ה מואס בהם, ודעתו אינה להם, עד שיהיו זכאים, ויטיבו מעשיהם כמקודם, ומתברכים. ועל זה, ניכרים הנגעים אל הכהן, אותם שבאים מצד הטומאה, ואותם שבאים מס"א. מי שהתענוג אצלו לא מכוון לרצון השם, חוטא. הם מגיעים למצב שעל פניהם נראית החציפות בגלל שרדופים אחרי תאוות הגוף ומזה בא נגע הצרעת.

שאלות חזרה דף היומי בזוהר תזריע מט-נא

1. מהן ב' הדעות בעניין נגע לבן אדמדם של רבי יוסי רבי יצחק?
2. מדוע כתוב פעם "נגע הוא" ופעם "נגע היא"?
3. מדוע כתוב "שומע תפילה" ולא "שומע תפילות"? אגב כך הסבר מהו "ואני תפילה" ומי הוא האני הכוזב.
4. מהו "והובא אל הכהן", מי הוא הכהן בנפש האדם, מי הוא בעליונים, ומדוע דווקא אליו מובא מי שיש לו נגע צרעת?
5. מהו זמן הזיווג הראוי לבני אדם, מהו לתלמידי חכמים, כיצד מתנהגים בני אדם שמתרחקים מהקב"ה ומה עונשם?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב