018- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע נב-נד השקפה
תזריע נב-נד
נִגְעִי בָּתִּים
לא די באיבוד הרע, יש גם צורך לבנות את הטוב.
כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. הבית הוא ליבו של האדם, ועליו לבנות אותו בקדושה בצורה ראויה, בכוונה ואמירה בפה. כוונת האדם בעת המעשה אותה הוא מגלה בדיבורו גורמת שתשרה הקדושה על המעשה.
וכשמוצא שביתו היה בית של כנעני ומקבל סימן לכך, עליו לשבור ולבנות מחדש. הנגע הוא עונש לכאורה, אך מלמד הבעל שם טוב שהעונש הוא התיקון. הצרעת בבתים זה סימן מובהק לדבר שנסתר מהעין, ויש להודות על כך. וכך מי שבא ללמוד תורה זקוק לסימן מובהק מה עלינו לתקן כדי לא לאבד את התורה שלומד.
כאן צריך חומר גלם חדש. בעבודה זרה יש להוציא את הטומאה מהשורש, ויש להביא חומר של אידאל חדש ולא להשתמש בחומר רצון לקבל הקלוקל. וכך צריך האדם לשבור את הבחינה הפנימית שבו הייתה טומאה. בעיקר עליו ללמוד לשבור את הגאווה, אחרת לא יוכל להגיע לאהבה
עצם זה שעם ישראל קיבלו על עצמם את השליחות העצומה לקבל התורה ולהוביל את העולם לגאולה, ודאי זכאים לקבל שכר כל שהוא. כאשר הרצון הוא ישר-אל הוא ימצא נגעים בבית כדי שיוכל לשבור את הבית ולזכות באוצרות.