018- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע נב-נד למתקדמים

018- הדף היומי בזהר הסולם – תזריע נב-נד למתקדמים

תזריע  נב-נד

נִגְעִי בָּתִּים

ישנם כאלו הבאים לטהר את הבית עם קטורת או דברים אחרים.

הבית הוא ליבו של האדם, ועליו לבנות אותו בקדושה בצורה ראויה, בכוונה ואמירה בפה. וכשמוצא שביתו היה בית של כנעני ומקבל סימן לכך, עליו לשבור ולבנות מחדש. הנגע הוא עונש לכאורה, אך מלמד הבעל שם טוב שהעונש הוא התיקון.

קמד) כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. וכי זה שכר טוב, שימצאו נגעים בבתים של אלו שזכו לכנוס לארץ? אלא, כי אחר שיִתצוּ הבתים המנוגעים, ימצאו אוצרות שהצפינו הכנענים בבתיהם, וייהנו מהם ישראל.

קמה) אשריהם ישראל שדבקים בהקב"ה, והקב"ה אוהב אותם שכתוב: אהבתי אתכם אמר ה'. ומתוך אהבתו הכניסם לארץ הקדושה, להשרות שכינתו ביניהם, ולדור עימהם, ושימצאו ישראל קדושים מכל בני העולם. עצם זה שעם ישראל קיבלו על עצמם את השליחות העצומה לקבל התורה ולהוביל את העולם לגאולה, ודאי זכאים לקבל שכר כל שהוא. כאשר הרצון הוא ישר-אל הוא ימצא נגעים בבית כדי שיוכל לשבור את הבית ולזכות באוצרות.

קמו) וכל הנשים אשר נשא ליבן שהיו בהתרוממות רוח. בשעה שהיו עושות מלאכתן, היו אומרות, זה למקדש, זה למשכן, זה לפרוכת. וכן עשו כל האומנים, כדי שתשרה הקדושה על ידיהם, ותתקדש המלאכה ההיא. וכאשר הביאוה למקומה עלתה והייתה בקדושה. כוונת האדם בעת המעשה אותה הוא מגלה בדיבורו גורמת שתשרה הקדושה על המעשה.

קמז) כעין זה מי שעובד עבודה זרה, או לצד האחר שאינו קדוש, כיון שמזכירה על עבודה ההיא, הנה רוח הטומאה שורה עליו, וכשעולה העבודה, היא עולה בטומאה. הכנענים, עובדי עבודה זרה היו, וכולם יחד היו דבוקים ברוח הטומאה בעבודה זרה, והיו בונים בנינים לפרצופיהם ולתועבתם של צד הטומאה, לעבודה זרה. וכשהתחילו לבנות, היו אומרים איזה דבר. וכיון שנזכר בפיהם, עלה על הבניין רוח הטומאה. וכשעלתה העבודה, עלתה ברוח הטומאה. באים ישראל לבית שיש בו טומאה, לכן קיבלו סימנים שהמקום פגום, כמו כך יש לטבול כלי שנרכש מגוי.

קמח) כיון שבאו ישראל לארץ, רצה הקב"ה לטהר למענם, ולקדש למענם את הארץ, ולפנות מקום לשכינה, כדי שלא תשרה השכינה במקום טמא. וע"כ בנגע צרעת ההוא, היו יודעים שיש טומאה במקום והיו הורסים הבניינים של עצים ואבנים שנעשו בטומאה. ראיית הצרעת בבתים זה סימן מובהק לדבר שנסתר מהעין, ויש להודות על כך. וכך מי שבא ללמוד תורה זקוק לסימן מובהק מה עלינו לתקן כדי לא לאבד את התורה.

קמט) אם מעשה זה של נתִיצת הבתים המנוגעים, היה כדי למצוא אוצרות בלבד, היו צריכים אח"כ להחזיר האבנים למקומן כמו שהיו, וכן היו צריכים להחזיר העפר למקומו. אבל המקרא כתוב: וחילצו את האבנים. וכתוב: ועפר אחר יקח. כדי להעביר את רוח הטומאה, ותפונה, ותתקדש עתה הארץ כמקודם. וימצאו ישראל בקדושה ובדיור קדוש, שתשרה ביניהם השכינה. לא די באיבוד הרע, יש גם לבנות את הטוב. כאן צריך חומר גלם חדש. בעבודה זרה יש להוציא את הטומאה מהשורש, ויש להביא חומר של אידאל חדש ולא להשתמש בחומר רצון לקבל הקלוקל.

 

בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק

 

קנ) וע"כ מי שבונה בנין, כשמתחיל לבנותו, צריך להזכיר בפיו, שבונה אותו לעבודת הקב"ה ויש לומר דברי תורה ולברך את הבית שיהיה משכן לעבודת השם, ויש לומר בפיו שהוא בונה את הבית לשם שמים, משום שכתוב: הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק. ואז עזרת השמים שורה על ביתו, והקב"ה מכין עליו קדושתו, וקורא עליו שלום כמ"ש: וידעת כי שלום אוהלך, ופקדת נווך, ולא תחטא. ופקדת פירושו, לפקוד דיבור בפיו כשהוא בונה, שיאמר בפיו שבונה אותו לעבודת הקב"ה. ואז כתוב: ולא תחטא. ואם לא, הרי ס"א מוכן לשרות על ביתו.

קנא) כל שכן, מי שבונה ורצונו באופן אחר, כי מיחד ביתו לצד האחר, להיטמא בו. הרי ודאי שורה בו רוח הטומאה. ואדם ההוא אינו נפטר מן העולם עד שנענש באותו בית. ומי שיושב בו יכול להינזק, כי רוח הטומאה שורה בדירה ההיא, ומזיקה את מי שנמצא בה.

קנב) ובמה ידוע, אם הבונה אותו המשיך שם רוח הטומאה. כלומר, אם ניזוק בבית ההוא מי שבנה אותו, או בני ביתו, הן בנזקי הגוף הן בנזקי כסף, וכן ניזוקו שני שכנים אחריו שישבו בו, אז ודאי יברח האדם להר, ולא ישב בו, ישב במערת עפר ולא ישב בו. בית שעושה נזק לא טוב לאדם.

קנג) ומשום זה הקב"ה חס על ישראל, שהם אינם יודעים דבר, בכל אלו הבתים שמצאו בארץ, אם יש שם רוח הטומאה או לא. והקב"ה אמר, אתם אינכם יודעים, אני יודע, ואציין אותם בנגע. נגע יושב בבית, שהוא הס"א, הרי נגע אחר תקיף, ששלחתי שם, שיוציאו ויעבירו מן העולם. ואז, וניתץ את הבית, את אבניו ואת עציו. כיון שהנגע הלך לו, מכוח נגע האחר שהוציאו, מה הטעם, וניתץ את הבית. הרי הס"א כבר הלך משם? אלא בכל זמן שהבניין עומד, של הס"א הוא, ויכול לחזור. צריך האדם לשבור את הבחינה הפנימית שבו הייתה טומאה. בעיקר עליו ללמוד לשבור את הגאווה, אחרת לא יוכל להגיע לאהבה
הבונה בית צריך לבנותו בצדק, שיהיה מרכבה של השכינה, שנקראת בית, ונקראת צדק. בהארת חכמה שבה, כמ"ש: בחכמה ייבנה בית. ואם לא, הס"א נמשך אל הבית, ורוח הטומאה של הס"א שורה בו, שהוא לעומת רוח הקדוש של השכינה. ועליו כתוב: שהוא השכינה, הנקראת צדק. וההפרש בין הס"א אל השכינה הוא, כי תיקון הארת החכמה שבמלכות הוא שתאיר ממטה למעלה, כהכרעת קו האמצעי, והס"א ממשיך החכמה ממעלה למטה, ומפריד השמאל מן הימין. ואותם הבתים של הכנענים שבנו ביתם לס"א ועבודה זרה, שכן בהם רוח הזה דס"א מקו שמאל, וע"כ דינים דקו שמאל הקשים יש שם, שמזיקים בני אדם. ונודע שבעת שקו השמאל נפרד מן הימין, אין עצה להכניעו ולהחזירו לימין, אלא ע"י התעוררות הדינים ממסך דחיריק, שהוא להעלות המלכות למקום בינה, הממעט את קו שמאל מג"ר דחכמה. והנגעים נמשכים ג"כ מדינים אלו דעלית המלכות למקום בינה, שהי' שנכנסה לאור, והאור נתמעט לאויר.
וכיון שנגע של השראת הס"א ישנו בבית, שהוא הארת השמאל ממעלה למטה בפירוד מן הימין, שהוא הנגע ששולח הקב"ה בבתים אלו, הנמשכים מן י' שנכנסה לאור, הממעט קו השמאל מחכמה. והס"א יוצא מן הבית, כי אין לו כוח עוד להמשיך מה משמאל הנפרד מעצם הסימן שנותן הקב"ה בנגע הבית, כבר יש מקום לתיקון, אז למה יש לנתץ את הבית ולבנות מחדש. כי כיון שממעט קו השמאל, שהוא כוחו דס"א, נמצא שיוצא לא רק מהבית, אלא מהעולם, שנתבטלה כולה. אמנם אחר שהנגע נתגבר על רוח הטומאה וביטלו, הרי נשאר הנגע בבית, ואין מי שיבטלו.

 

וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת

 

קנד) בארץ הקדושה, וכל שכן בארץ אחרת, שרוח הטומאה נמצא שם יותר, באותם הבתים שיכול האדם להינזק ממנו. וכל שכן, שרוח הטומאה שנמצא שם, קורא לחבריו, הקליפות האחרות שימצאו שמה. ואפילו דפיקות בכלים, שהיו נוהגים לדפוק בכלים, כדי לגרש רוחות ומזיקים מאיזה מקום, אינם מעבירים את המזיקים מבית ההוא. ומשום זה המקרא מכריז ואומר, הוֹי בונה ביתו בלא צדק. שהדרים באותו בית, ודאי אומרים מקרא הזה, בכל יום.

שאלות חזרה דף היומי בזוהר תזריע נב-נד
1.מה הוא השכר שמביא המדרש על ביאתם של עם ישראל לארץ כנען?
2. מדוע הנשים אשר נשא ליבן היו אומרות בשעה שהיו עושות מלאכתן "זה למקדש, זה למשכן, זה לפרוכת, וכו" ומה זה מלמד אותנו על עבודה זרה?
3. מה אנו למדים מכך שהמקרא אינו מאפשר להשתמש מהאבנים שחילצו מהבתים ומהעפר שאחר יקח?
4. מה צריך אדם להזכיר בפיו שמתחיל לבנות בנין ומדוע ומה קורה למי שלא מזכיר
5. אומר הקב"ה שהנגע שנתן בבתים הוא כדי שהנגע ילך לו. אם כך למה צריך לנתץ את הבית?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams