027- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים נה-נו למתקדמים

027- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים נה-נו למתקדמים

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "חכמה דעלא קיימא עלה"

שלבי בניית המרחב הנפשי של האדם
בשיעור זה כהמשך למאמר "חכמה דעלמא קיימא עלה", אנו למדים, על אותה חכמה (כנגד אריך אנפין), הנקראת "ראשית חכמה יראת ה'", שהיא אותו האור

הבא מן המקור העליון, המשמש כמוחין עליונים, המהווים שורש ראשוני לבניין השלם של האני של האדם.

מסביר הזוה"ק שישנו אמצעי תקשורת בין החכמה העליונה, המהווה את הראשית לכל הדברים, כבורא המוקדם לבריאה, לבין העולם מצד המקום או האני של האדם מצד הנפש.

אותו אמצעי תקשורת עונה לשם "תודעה רוחנית" או "שכל אנושי" (פרצוף ישסו"ת או ו"ק דבינה עליונים), היוצאים מן המוחין העליונים, שהוציאו לחוץ אותה התודעה על-ידי חציית המדרגה (חציית החכמה בבחינת "ברא" שהוציאה את ו"ק העליונים בבחינת "שי"ת").

שכלו של האדם המיוסד על אותם חוקים עליונים, הוא המוביל אותה החכמה העליונה, דרך התודעה המייצגת אותו הגיון אלוקי רציף, שמהווה את תכנית העבודה דרכה, בונים את בחינת הז"א, שהוא בחינת ששת מימדי המרחב, שמהווים את בחינת הלב או האני של האדם, בבחינת ז' ימי בראשית עד בחינת המלכות.

נמצא אם כן שהוויתור על הגאווה בבחינת "כיפה", המצביעה על מוכנתו של הנברא להתכופף לשכל האלוקי ולוותר על שכלו העצמי ככזה העומד בפני עצמו, הוא זה המאפשר לאדם כנברא להגיע אל אותו האושר ולהשיג אותה החכמה העליונה.

שם המאמר: "מנעולא ומפתחא"

חוקי קבלת האושר במרחב הנפשי של האדם
מספר הזוה"ק אודות רבי יוסי (מדרגת נשמה) ורבי חייא (כמעט מדרגת חכמה), שהילכו בדרך והגיעו לבחינת "שדה", כלומר לנקודת הרגש של עבודה, בו אמר רבי חייא לרבי יוסי, שברא-שית המרומז בבראשית מצביע על ששת הימים המקבלים משבת ולא יתרה מכך, להורות שאין האהבה משתלמת בבת אחת אלא מעט מעט על דרך המדרגה, בבחינת ו"ק דחכמה המקובלים בזמן תיקון, עד שתימלא הסאה מצירוף נקודות העבודה, כלומר על-ידי קניין השכל האלוקי על סדר המדרגה, שבגינו תתבטל הפרסא, אשר תחבר בין השכל האנושי להגיון האלוקי, או אז נגיע לבחינת האהבה השלמה.

סדר זה של השתלמות האהבה מעט מעט על סדר המדרגה, מחייב חוקים עליונים המכתיבים את אופן קבלת האושר והאהבה, בבחינת מנעולא ומפתחא, המתחלקים זה למעלה מזה לבחינת "אברי הנשימה" ו"אברי האכילה" בהתאמה, בבחינת גו"ע ואח"פ של כל זוג בחינות בעולם האצילות (עתיק וא"א ; או"א עיליאין וישסו"ת ; זו"ן הגדולים (יעקב) וזו"ן הקטנים (לאה)).

כאשר מנעולא (כנגד אברי הנשימה – אוויר דחסדים) היא המייצגת את נעילת הג"ר דחכמה המקמצת על האור, בפעולת דחייה של התענוג לסיפוק האישי (יראה – וויתור על הגאווה) כבחינת יעקב. ומפתחא (כנגד אברי האכילה – קבלת ו"ק דחכמה) מייצגת את פתיחת המדרגה, לקבלת התענוג באופן חלקי (ו"ק דחכמה), המושפע מו"ק דבינה, והיות שהתודעה המשפעת חכמה היא חלקית, גם קבלת האור היא חלקית, והיא אופן הקבלה הראוי.

הפרדה זו של המנעולא מהמפתחא, להיותם מחולקים זה למעלה מזה, כחלוקת אברי הנשימה מאברי האכילה, היא לסיבת הקבלה באופן נפרד בכל אחת מן החלוקות של המנעולא ומפתחא, שאם לא כן ונקבל את הבערה הנוצרת משילוב השתיים, בבת אחת בלא ההפרדה המדוברת, הייתה עלולה להיווצר שריפה, שפירושה מצד נפש האדם – קבלת כל האור בבת אחת, היוצרת כאוס נפשי.

אין תגובות

להגיב