010- אדרא רבא – שיעור 10 (סז-סט) השקפה

010- אדרא רבא – שיעור 10 (סז-סט) השקפה

נָשֹׂא  סז – סט

חוטמא

החוטם הא התיקון השביעי שעתיק נותן לתת מודע הנפשי של האדם שנקרא אריך אנפין, שבעה תיקונים שבאים לבסס את שורשי המוחין, כלומר הבסיס הראשוני עליו יש לבנות את המחשבה. מאחר והקליפות נאחזות גם בתת מודע של האדם, לכן חשיבות עצומה יש בידיעה והיכולת לתקן. החיבור הנכון מתחיל מעתיק, נקודת האמונה הגבוהה שאין בה השגה.

מהנקב השמאלי שבחוטם מתקבלת הארת חוכמה, וכן בימין שהוא חסדים, וישנה התכללות של השמאל בימין. יש והרוח מנקב שמאל גורמת לכעס, מפני שהחכמה מאירה בלי חסדים בגלל שהתחתון רוצה את השפע לפרטיות שלו מאחר ואינו מאמין בהשגחה שהכל בא לטובתו. כך היה חטאו של קין שניסה למשוך חכמה מצד שמאל בלי להכליל אותה בהשפעה. כאן התיקון מתחיל בדחיית הרצון הפרטי. לכן צריך לשלב עבודה בקו אמצעי, שאם תבוא חכמה מנקב שמאל, שזה התיקון לקבלת האור.

 

חוטמא זה חוטם. זה התיקון השביעי, מתוך התיקונים שעתיק נותן  בראש דא"א

למדנו מה זה ראש דא"א? – זה תת המודע הנפשי של האדם, דהיינו שורש המוחין- שורש המחשבה. אתה צריך לחשוב בצורה מסויימת ולפעמים בז"א שהוא המחשבה- יש ביטוי שהוא ביטוי לא ע"פ השורשים, מדוע זה קורה? קשה להגיד..אבל כי יש שורשים לאחיזה לקליפות

למה לא להגיד קליפות? כי מדובר עדיין על עולם אצילות. בעולם אצילות כתוב "לא יגורך רע" ובכל זאת  היות וז"א כמו שמביא בחלק ט"ז, יש שם ענין של קטנות וגדלות בזו"ן דאצילות- אז בגלל זה יש שורש לקליפות. אז בהם הביטוי של זו"ן, יכול להיות גם ביטוי של פגמים  של עוונות של חטאים, של כעסים כלפי התחתון, ואז יוצא שהמחשבה שניזונית מהרצונות התחתונים, אז היא ניזונה בצורה לא טובה, ואז  איך זה מתבטא אצל האדם? שהמחשבה שלו היא מחשבה לגמרי לא ישרה, ולא פועלת ע"פ האמת.

אז מה יעשה אדם? הוא יצטרך לעשות תיקון. איזה תיקון? הוא יצטרך להיות קשור לתת מודע מתוקן שלו, לשורשי המוחין שלו. אז אם שורש המוחין שלו מקולקלים- כי הוא (הנשמה) נמצא בעולמות בריא היצירה ועשייה" ושם גם א"א" שלו יכול להיות  מקולקל- כיוון שהקליפות נתפסים גם בתת המודע של האדם.2.35

אז אתה חייב לדעת מה תת מדע נכון כדי לתקן, אז באים התיקונים האלה ואומרים: בואו נתקן קודם את תת המודע, לא על דרך ההתבטאות,  לא דרך ההשפעה- אלא דרך  צורת המחשבה.

עכשיו  אנו עוסקים בתיקון השביעי של צורת המחשבה שנקרא חוטמא- שממנו מתגלה, כלומר מקום גילוי ההארה באה ע"י אותה פנימיות שתתגלה מב' הנקבים של החוטם החוצה.3.14

אח"כ נראה שהיא עוברת דרך האורחא בתוך הזקן" מתפשטת לשבולת הזקן- וממנה מתפתחת לכל  הזקן בשתי צורות: עד החזה, ומתחת לחזה, ומשם נלקח כל האור.  אבל זה נלמד אח"כ בי"ג תיקוני דיקנא. עכשיו אנו מדברים רק על המקור שממנה מתקבל האור.

אז ראינו כבר מקור אחד שנקרא פקיחו דעינין- שהוא רק  השגחה נקיה מא"א שיש לה עין אחת זה למדנו בשיעור הקודם. ועכשיו מדברם על תיקון הז' של החוטמא, שבה יש הארת חכמה ופה מספר לנו:

אני ה' ראשון ואני אחרון- כתוב: " אני ה' ראשון  ואת האחרונים אני הוא".- הכל הוא, דהיינו א"א.

אומר: בחוטם- זה עיקר הפרצוף! יש חוטם ארוך, ויש חוטם קצר

חוטם ארוך הוא החוטם הנכון שמשפיע את האורות- את הש"ע נהורין

שואל: מה בין עתיק לז"א?

למה אתה שואל אותי על עתיק? הרי אנו מדברים על היחס שין ז"א לא"א? איך נכנס פה בכלל עתיק?

אני אומר וחוזר:

כל מה שאני אומר "א"א"-זה התיקונים שעתיק  נותן לא"א-זה  א"א שמתאחד עם הכוחות המיוחדים שיש לעתיק.-שמתוך חג"ת נה"ימ שזה 7 תיקונים- שנתן עתיק לא"א-

מה  זה עתיק? נקודת האמונה הגבוהה ביותר, שהוא נעתק מהשגה. ובתקונים האלה הו א נותן לו הארה

אז מה בין עתיק לז"א? מה ההבדל בין החוטם של עתיק לחוטם של ז"א הוא מתכוון להבדל לחוטם של א"א לחוטם של ז"א.

חוטם זה חלון שבו נושב רוח החיים- דהיינו אור חכמה אל הז"א. איך קוראים לו? סליחה.

מה זה סליחה? רוח החיים שזורם מהחוטם העליון לז"א.

לפעמים יש לבנאדם עוונות- ומהחוטם ניתן לו הארה.

יש בחוטם- ב'  נקבים שנקראים פרדשקא- יש נקב ימני ונקב שמאלי

  • מהנקב השמאלי- יש הארת חכמה
  • מהנקב הימני– גם יש הארת חכמה

אבל נקב ימין זה חסדים- אלא בא"א- יש אחדות.

כמו שראינו בעיניים שהכל מושגח בחסדים- שעין שמאל נכללת בימין_ וזה נקרא עין אחת, אותו דבר כאן :

  • הנקב הימני גם מאיר חכמה. איך הוא מאיר חכמה? הוא חסדים שכלול בהארת חכמה.
  • ונקב השמאל עקרו חכמה-שבגלל שהוא התכלל בימין אז גם הימין נותן חכמה. אז זה כמו נקב אחד שנותן חכמה. איך אתה נותן חכמה? הרי , עלזה יש 2 תשובות:
    • מצד הג"ר לא צריך חסדים להלביש את החכמה- תשובה 1
    • .תמיד שניתן אור מלמעלה- מהחוטם של א"א- הוא תמיד ניתן בחסדים 8.07

 

לעומת זאת, בז"אהרוח שהם נקב השמאל– יכול להיות רוח שהיא נותנת כעס, כמו שכתוב " עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל" ומהעשן ההוא נדלק אש, כשעולה אח"כ עשן.

זאת אומרת ,א"א עצמו- הוא כולו ימין כולו השפעה, הוא בא לטובת התחתונים אז לא יקרה מצב שהחכמה תאיר בלי חסדים, אבל בז"א ודאי שיכול לקרות שהחכמה מאירה בלי חסדים– שאז אור החכמה נעשה לעשן– ולא יכול להאיר לתחתונים. למה זה קרה? זה בעוון התחתונים.

שהתחתונים מעלים ביקוש לחכמה בלי חסדים, שהם  רוצים רק את הרצון העצמי שלהם , רק את הפרטיות שלהם, וכדי לעורר את החסדים- צריך לעשות קו אמצעי וצריך לעשות  תיקון של מה שנקרא מסך דחיריק, או תיקון של קו אמצעי. ואיך עושים  את זה?ע"י שנועלים קודם, ואומרים : אני  לא רוצה לקבל את החכמה הזאת, ואז הזה לא הופך להיות כאס.

איפה אני מרגישים כעס? כשאני רוצה משהו ולא נותנים לי. כשאני רוצה לשלוט שיקרה משהו שאני רוצה

ואתה אומר לי: לא! אז אני מרגיש שהוא כועס עלי. אבל אם אני אראה אותו כמשהו שפועל לטובתי- אני לא אכעס. אני לא כועס על הרופא שבא ואפילו מכאיב לי לטובתי.- להפך, אני משלם לו על זה.

אז למה אני מרגישים שהבורא כועס עלינו? בגלל העוונות, אנו לא תופסים שזה בא מצד החסד.10.18

שימו לב, שהחוטמא באמת קשור לאותו  מקום של העינין- של העיניים. ששם למדנו שהעיניים זה סוג של השגחה.

אם אני לא מאמין בהשגחה שהיא לטובתי- לטובת העולם, לטובת הנפש/הנשמה- אוני חושב שזה נגדי, זה בגלל שאני חושב שיש ב' רשויות.

  • יש הוא ויש אני.
  • וכשאני כלול בו- אז אני מאמין שההשגחה היא לטובתי- גם אם קרה דבר רע. וגם אם נראה לי כדבר רע.

אותו דבר פה בחוטמא:

אם אני מבין שהנקב השמאלי כלול בימין, ואני מקבל את זה- אז הכל נראה לי נקב אחד! ואז אני צריך לעצור את התפיסה שלי- ולהגיד: מבקרים אותי! זה לרעתי, למה מדברים עלי ככה? וגם אם מישהו מדבר עלי בכעס-  זה גם בא מהבורא, אז אני מבין שזה לטובתי, אני מבין מה נכון מזה ואני מתקן. גם את הכעס אני הופך לחיוב. גם ברגשות השליליים אני משתמש בהם בצורה חיובית.

למדנו מרב המנונא סבא- שאורך החוטם- הוא לפי ההארה שהוא צריך לתת, איך אנו יודעים מהו? אומר: לפי העולמות שצריכים להתמלא. שע"ה עולמות מתמלאים מהחוטם של א"א. וכולם מתדבקים בז"א וזה שבח גדל לתיקון של החוטם. ראינו למשל בקין, שאין מנחתו שעה- לא שעה- מסביר בעה"ס משום שקין משך הארת חכמה מלמעלה למטה– מהנקב השמאלי של חוטם- הוא הפריד קו שמאל מהימין- ולכן התרוקן מאורותיו, ולכן כתוב עליו (שלמנחתו) "לא שעה".

מי שזוכה לאורך החוטם של א"א- מתמלאים כל העלמות שבו– שנקרא שע"ה עלמין– באופן שלא יתרוקנו  אורותיהם לעולם.- ולזה אדם צריך להגיע. 12.52

 

סיכום :נעשה סדר:

אמרנו שכדי להתחיל להשפיע מהמחשבה העליונה

  1. אני קודם כל צריך לתקן אותה, עם נקודת אמונה עליונה– שנקראת גלגלתא– שזה התיקון הראשון, שאני לא אקבל ממנה שום הארה, גם שתבוא  חכמה– אני יכול להגיד אני לא רוצה. אם אין לי את הכח הזה- כמו שהיה לצדיקים- שנקרא יסוד דאבא- אז אם יגיע אור גדול הוא יכניע אותי. ואם יבוא המן ויתן לי לשלוט בכלי זהב- אני יכול לפגום.

 

  1. התיקון השני– הוא מוחא סתימאה– מצד גבורה דעתיק- שגבורה הזו היא גבורה של צ"א, וכישי לי ידיעה ברורה מה לא, זה לא!, ואז כל פעם שזה מגיע_ אז אני יכול לדחות את זה לא בכח החסד בגלגלתא, אלא דוקא בכח הגבורה של התגברות על הדבר.-

 

  1. צריך את 2 הכוחות הללו, כי אם אני רק מתגבר, ואין לי את כח החסד, אז אני לא מתקן, וצריך לעשות הפרדה בינהם שזה התיקון השלישי– שהוא  גם נקרא מסך של צ"ב, המסך הזה של צ"ב משמש גם בגדלות דוקא, זה  שמאפשר לי – כן  לקבל חכמה- אבל אחרת!- חכמה של ל"ב נתיבות החכמה. זאת אומרת שאני לא מתבטל מתענוג-   רק תענוג המותר.4

לאחר מכן הוא אומר לנו עוד ארבע תיקונים

  1. תיקון רביעי: עמר נקי עמר זה צמר – כמו שיער נקי- שהשיער הזה הוא שיער שמאפשר לאדם גם מבחינה חיצונית מצד הפעולות שלו- לא לשתות את היין המשכרלהתרחק מכל קבלת אור בחוץ, והשיער מבטא  את זה שויתרנו גם על הכלים הפנימיים- ואנו נקיים מזה לגמרי- שזה התיקון הרביעי
  2. תיקון חמישי: הוא בחינת רעווא דראווין– ואמרנו שהם מתחלפים בינהם- רצון הרצונות- שזה בחינת המצחא- שאדם צריך לגלות רצון חזק, אבל שאתה מגלה רצון חזק- אתה צריך להיות במקום גבוה, כי אם אתה תגלה רצון חזק במקום לא גבוה, אז אתה תרצה לקבל אותו לעצמך- ואז הבקשה שלך תהיה לדברים לא אמיתיים. אבל יש תפקיד לגלות רצון חזק- שלא נחשב שבשורשי המוחין אני צריך לותר אל הרצון אלא להפך- ודקא מקרא לנו שבמנחה דשבת שם דוקא צריך רצון חזק- כי יש עליית עולמות-עד א"א- שז"א עולה לא"א- ושם צריך רצון חזק-

 

  1. תיקון השישי– הוא פקיחו דעיניין– שזה אומר שאני מאמין בהשגחה שהיא טובה שלמה, והכל מגיע בצורה שלמה לטובתי- שפוקחים עלי עין מלמעלה– בבחינת "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"- כי העין לנו כ"כ שלמה- כי היא תמיד פקוחה- כמו דג, כמו הדגים- כמו יוסף שראינו- צריך להאמין בהשגחה תמיד פקוחה ולא שלפעמים הוא לא ראה אותי.
    1. ובז"א אני יכולים לראות- סימן הגבות– או הריסים או העפעפיים- שמכסות את העיניים.
    2. ושם בא"א – כמו בדגים- כסימן- כפי שאמר רבי אבא- לא צריך לכסות את העיניים

 

  1. והתיקון השביעי– הוא חוטמא שמשם- אנו כבר מכינים את הצורה של נתינת החכמה ע"י ב' נקבים ששניהם נותנים חכמהותמיד הם יהיו מלובשים בחסדים-17.40

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אין תגובות

להגיב