024- אדרא רבא – שיעור 24 (קט-קיא) השקפה
נָשֹׂא קט – קיא
גלגלתא דז"א
ז"א הוא שורש האדם, שורש המחשבה, ולפי החוקים בז"א על האדם לבנות את מחשבתו.
מחשבה נכונה נבנית בג' קווים, כי שנמצא בשורש, בתת מודע השלם שטבע בנו הבורא, ולא לפי תת המודע שמכיל רצונות עצמיים. כל מחשבה נכונה מתחילה בחסד היי באמונה שלמה, משורש ההכרה הגבוה, בשלוב המחשבה הפרקטית שיכולה להתפשט לגוף. החיבור הוא באין האמונה שיש בורא, לבין הרגשת הפרטיות עם הרצונות העצמיים, חיבור אפשרי בעבודה נפשית בג' קווים.
לכתחילה, רצון או שאלה שיש לנברא שהוא אינו שלם, חייבת לנבוע מהאמונה שיש בורא, ועל הנברא לפעול בהדרגה לפי חוקי העליון. כלומר לנברא שלמות תלויה בדבקות בעליון.
ישנו כלל שאומר תלת נפקי מחד חד בתלת קיימא, שכאשר מתעורר רצון עצמי חזק, נעשית מחלוקת בין ימין ושמאל, וכעת צריך לקיים שני ההפכים הרצון העצמי ורצון המאציל, והם ולא יכלו להאיר עד שיעלה ז"א שהוא התחתון, בא ואומר לשני הצדדים אני צריך את שניכם, בסוד הקו האמצעי כדי להשיג דעת, כמו רצון הגוף שרוצה פרקטיות שתהיה קשורה לאמונה, המופשט עם המעשי. שאז יוצאים ג קווים חכמה בינה דעת בבינה, שז"ס תלת שהם חב"ד ונפקי מחד שיצאו מז"א וכל שיעור האור שהתחתון גורם לעליון זוכה בו גם התחתון וע"כ הקיום של ז"א תלוי בעליון.
ביהדות לא מוותרים על הרצון העצמי, הוא חלק מהדעת. בניגוד לתורות המזרח אלא גם עם ההשתוקקות באים לעבודת השם, בשני ייצרך.