הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס לא-לג | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס לא-לג | מתקדמים | שיעור 11

פנחס לא – לג שעור 11

רעיא מהימנא

  1.  אמר רעיא מהימנא: מאור קדוש יפה אמרו רבי אבא ורבי חייא ורבי יוסי בפירוש הכתוב אנוש כחציר ימיו, אבל כי רוח עברה בו ואיננו כאן צריכה לפתוח הדברים, מהו עברה בו, ומשיב זה הוא עברה וזעם וצרה שהוא אחד מאלו המלאכים הרעים הנק' עברה וזהו כוונת הכתוב כי רוח עברה ו והכתוב סובב על המת בלי בנים שהתגלגל.
  2. כי כדי שלא יכירו אותו את המת בלי בנים המשגיחים על העוונות שלא ינקמו בו שלא השאיר בנים צריך לעשות לו שינוי מקום ושינוי השם ושינוי מעשה. כמו באברהם שנאמר בו לך לך מארצך וממולדתך הרי שינוי מקום. ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם הרי שינוי השם, וכן שינוי מעשה, שנשתנה ממעשים רעים בעבודה זרה אצל אביו שעשה בתחילה לעשות מעשים טובים וזהו משל אל הרוח של אותו שמת בלי בנים כי כעין זה עושה הקב"ה לאדם כשמגרש אותו מעולם ההוא מחמת שמת בלי בנים ומביאו בגלגול לעולם הזה בבן הנולד מיבום אשתו. 
  3. ומשום זה שמשנה פניו בעת שמגרשו מעולם העליון נאמר כי רוח עברה בו שסובב על אחד מאלו מלאכים הרעים ששמו משונה בזמן שפוגש אותו ושאר המשחיתים שואלים עליו הזה הוא בעל העונות שלך, הוא עונה להם ואומר ואינוו כי אינו מכירו שה"ס משנה פניו. כדי לעשות שינוי צריך אדם לשנות מעשיו ולקוות לתוצאות חדשות. 
  4. עתה מבאר סו"ה ותשלחהו ואומר כשגורש ממקומו ונטע במקום אחר דהיינו אחד שכבר בא בגוף בעולם הזה נאמר בו ולא יכירנו עוד מקומו משום שעפר אחר יקח וטח את הבית דהיינו שלקח גוף אחר מעפר אחר והגוף מכונה בית שהגוף הוא בית לנשמה. וזהו סוד ונתץ את בית את אבניו ואת עציו, דהיינו אלו עצמות וגידים ובשר שהיו בו מקודם חזרו להיות עפר. מה כתוב בו: ונחש העפר לחמו, שעפר ההוא שנעשה מגופו המת הוא בחינת נחש, משום שהיה מנוגע ממנו, וע"כ לאח"כ ועפר אחר יקח וטח את הבית דהיינו שבונה לו עצמות וגידין ומתחדש כמו בית ישן שעושים אותו בית חדש שהוא ודאי מתחדש.
  5. ומה שאמר וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ נאמר על הרוח שלו כי רוח הקטן שלו נכלל ברוח העליון, שפירוש כי רוח הקטן שלו הנפגם מחמת שלא היו לו בנים נכלל עתה ע"י הגלגול ברוח שלם של בן הנולד מיבום אשתו שראוי להוליד בנים, זה הוא משל לאילן שאינו עושה פירות שלא הוליד בנים, לוקחים הענפים שלו ומרכיבים אותם בענפים של אילן אחר עליון העושה פירות, כפי שרואים בצמצום ב שמלכות עולה לבינה כפי שרות לא יכולה להוליד שאין בה מידת השפעה, עד שמתכללת בנעמי באותה שעה נאמר בו ולא יכירנו עוד מקומו, כי רוח א הפגום אינו ניכר אפילו מקומו. כדי לגייר רצון זר, מעלים אותו ומכלילים אותו באמונה עם מידת ההשפעה עם הבינה. אדם שרואה שהוא מונח ברצונות רעים של העולם הזה, ולא יכול לקיים כראוי את המצוות, עליו לעקור מקומו ובעיקר מעשיו.  
  6. אף כך אדם היושב בעיר שיושבים בה אנשים רעים ואינו יכול לקיים מצוות התורה וינו מצליח בתורה הו עושה שינוי מקום ועוקר עצמו משם ומשתרש במקום שיושבים בו אנשים טובים בעלי תורה בעלי מצוות, כי התורה נק' עץ ז"ש עץ חיים היא למחזיקים בה ואדם הוא עץ שכתוב כי האדם עץ השדה והמצות שבתורה דומות לפירות, כתוב בו רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת. אותו תשחית מעולם הזה וכרת מעולם הבא. ומשום זהה הוא צריך לעקור את עצמו מאותו מקום שיש שם רשעים שלא יוכל להצליח שם בתורה ומצוות, ויטע את עצמו במקום אחר בין צדיקים ויצליח בתורה ומצוות. סביבה ראויה מאפשרת לאדם להפיק מעצמו את הפוטנציאל היהודי שבו. כאשר עושים מצור על עיר אסור לכרות עץ מאכל, אלא רק עץ סרק.
  7. מה אדם בלא בנים הוא נק' עקר ואשתו נק' עקרה אף כך תורה בלי מצוות נק' התורה עקרה ומשום זה למדנו: לא המדרש עיקר אלא המעשה. באו החברים והשתטחו לפניו ואמרו, ודאי למדנו עתה חידוש, איך רוח נכלל ברוח בבירור כמי שרואה דבר בעינו ומתברר לו. מתחילה היה לנו בדברים האלו רק קבלה ועתה יש לנו בירורו של הדבר לאחר שרואים את הפרטים המרכיבים את הכלל

למה נתפס צדיק בעוון הדור

  1. כי נוח לו וסטרא אחרא לשלוט על הצדיק יותר מכל שאינו מחשיב אז את כל העולם. בתוך כך הזדמן הם צל אחד ואמר להם מאין לנו זה, שמחשיב יותר לשלוט על הצדיק מלשלוט על כל העולם, מאיוב כי ראה הקב"ה שהדור היה חייב כליה, והשטן בא לקטרג, אז אמר לו הקב"ה, השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בכל הארץ, כדי להציל בו את הדור. משל לרועה שבא זאב לטרוף את צאנו ולאבד אותם, מה עשה אותו רואה שהיה חכם, נתן לו שה חזק ושמן וגדול מכולם, אותו שכולם היו מונהגים על ידו וברצונו לשלוט על אותו השה הטוב, עזב הזאב את כולם, מה עשה אותו הרועה בשעה שהזאב היה עסוק בשה ההוא, ברח הרועה עם הצאן ושם אותם במקומם, אח"כ חזר אל השה והצילו מהזאב. לו היה הרועה מספיק חזק, צריך היה להרוג אותו, אך כאן במשל יש לקחת רק את הנצרך, אלא נותנים קיום לזאב, ליצר הרע תוך כדי מלחמה איתו. כך לוקחים לעיתים רצון חזק מאד ואיתו מתעסקים, ובאותו זמן כל הרצונות הקטנים נמלטים ובאים אל מקומם. לאחר מכן חוזרים לטפל ברצון הגדול.
  2. כך עושה הקב"ה עם הדור, שהקב"ה נותן את הצדיק ברשות המקטרג כדי להציל את הדור בשבילו, ואם הצדיק הוא חזק כמו יעקב, נאמר בו ויאבק איש עמו, כל שכן וכל שכן שמנצח את המקטרג, עד שאמר שלחני. אמר צל, צל כך הוא, אשרי חלקו של אותו צדיק שהוא חזק לסבול יסורים כל שכן מי שמנצח על ידי היסורים את המקטרג שלו, שפרש שליטתו על כל הדור, ונחשב לו כאלו הוא הצילם. והקב"ה עושה אותו רועה עליהם במקומו של המקטרג. ומשום זה זכה רעיה מהימנא להיות רועה על ישראל ולא עוד אלא שכך השליטו עליהם בעולם הבא, משום שהצילם שלא נאבדו משם מעולם הבא כי הנהיגם בתורה ומעשים טובים. רואים שיש צדיקים העוברים ייסורים גדולים וישנם כאלו שלא. 
  3. בתוך כך הנה רעיא מהימנא אמר להם, ולמה לקתה הזרוע הימנית, כי דרך כל הרופאים להקיז דם בזרוע הימנית, והרי הזרוע השמאלית היא קרובה יותר ללב, למה לא מקיזים  ממנה דם, כלומר ששואל אנו רואים שצדיק אחד נלקה ואחר לא. אמר לו משום שהקב"ה אינו רוצה להכות יותר כי בזה בצדיק אחד די ואם נכבדת המחלה על אברי הגוף מקיזים דם גם מזרוע שמאל אז מוכים גם צדיקים אחרים. צריך צדיק אחד, דהיינו על רצון אחד גדול. למשל אדם שיש לו בעיות, נותנים לו להתעסק במשהו גדול, שאז בבעיות הקטנות אינו מתעסק באותו זמן. יש וההשגחה מכניסה אדם לבעיה כדי לאלץ אותו לעשות סדר בחשיבות הרצונות. לכן כדאי לו לאדם לבחון ולפעול בדברים החשובים באמת, אלו שמקדמים אותו לדבקות בהשם יתברך.

אין תגובות

להגיב