הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת מטות – א-ב למתקדמים
מטות א – ב
אין העולם מתנהג לא בשני גוונים
מלמד כאן על היחס בין איש לאישה, ובעיקר תפקידה של האישה. תפקיד האישה שבאדם הוא לחבר בין הצד המעשי, צד הדין, אל הבורא יתברך, חיבור ע"י חסד.
- אמר רבי יהודה, אין העולם מתנהג אלא בב' גוונים שהם לבן ואדום דהיינו חסדים וחכמה דשמאל הבאים מצד האשה הנמצאת חכמת לב, ז"ש וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן. מה מביאים, אומר הכתוב, את התכלת ואת הארגמן שהם גוונים הכלולים בתוך גוונים, כלומר שעיקר הגוונים הם שנים דהיינו לבן ואדום, וגווני תכלת וארגמן הם כלולים באלו ב גוונים.
- זהו שכתוב דרשה צמר צד חסד ופשטים צד הדין ותעש בחפץ כפיה, שצמר היא ימין ורחמים, ופשתים הוא שמאל ודין. מהט טוו, אמר רבי יהודה טוו בדינא טוו ברחמי, כלומר שמשלבים הימין והשמאל זה בזה, והדינים שבשמאל נמתקים ברחמים שבימין. אמר רבי יצחק, למה נק' אשה שהוא לשון אש, אמר לו משום שכלולה בדין וכלולה ברחמים, ע"כ נק' אשה שהיא אותיות אש ה היא דין, ה היא רחמים.
- אמר רבי אלעזר, כל אשה נק' דין כי שורשם מקו שמאל עד שהיא טועמת טעם הרחמים דהיינו נשאת לאיש וזכר שורשו מקו ימין שהוא חסד ורחמים, שלמדנו מצד הגבר בא הלבן שבוולד כגון עצמות שהוא רחמים, ומצד האשה בא האדום כגון בשר וגידים שהוא דין. וכהאשה טועמת מלבן דהיינו נשאת לאיש, הלבן חשוב לה יותר, אע"פ ששורשה אדום.
- למה אסורות נשים של שאר העמים היודעים משכב זכר, משום שיש ימין שהוא חסד ויש שמאל שהוא דין, שהם ישראל ושאר העמים, וכן גן עדן בימין וגהינם בשמאל, עולם הזה בשמאל והבא בימין. ישראל הם כנגד הרחמים שבימין ושאר העמים כנגד הדין שבשמאל. אשא שטעמה טעם הרחמים דהיינו כשנשאת לישראל, הרחמים נוצחים את הדין ונעשית רחמים. אשה שטעמה טעם הדין דהיינו שנשאת לנכרי שהוא דין, דין בדין נדבק ועליהם נאמר והכלים עזי נפש א ידעו שובעה שרוצים רק את התאווה האישית ולא את הקשר. עם ישראל הוא צד החסד, ושאר העמים צד הדין משמאל. כך רואים שהחלוקה בין ימין ושמאל אינה נוהגת רק בין איש לאישה. מי שמתחבר עם צד הגוי שבנפשו, עם הרצון לתאווה אישית, אז גם אם יפגוש רוחניות, יקח אותה למקום לא ראוי, כמו לקיחת סמים. גם אם צד האישה היהודית תבוא אל "רוחניות" של גוי אז גם הצד הפרקטי יבוא למקום רע. כל רצון צריך לקשר להשם, לפעול למען הכלל והאידיה, בחשיבה ותפיסה שמעבר לזמן ומקום.
- הנבעלת לנכרי קשורה בו ככלב, מה כלב חזק ברוחו המחוצף, אף כך הנשאת לנכרי כשנתבק דין בדין, היא חצופה מכל וכל. והנבעלת לישראל ככתוב עליה ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום האיש הישראלי מייצג את הקב"ה בעולם, משום שהנשמה של ישראל בא מרוח אלקים חיים שכתוב כי רוח מלפני יעטוף וזה משמע שפירושו מקודם שהשכינה, דהיינו מז"א שנק' אלקים חיים. משום זה בתולה שלא נתדבקה בדין קשה של שאר העמים, ונתדבקה בישראל שהוא רחמים, הרחמים נוצחים ונתתקנת מה הדין שבה. כל מעשה פראקטי צריך להיות עם כוונה לקשר עם הבורא, על מעשה זה אומר ואתם הדבקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום.
- כתוב, אמרתי עולם חסד יבנה, מהו חסד, ומשיב, הוא אחד מספירות עליונות של המלך, דהיינו ספירה עליונה מז"ס תחתונות, כי הקב"ה קרא לנשמת ישראל חסד, על תנאי שיבנה החסד, ולא יכלה החסד לעולם. זה משמע משכתוב יבנה, שסובב על החסד שיבנה, משום זה למדנו, מי שמכלה חסד מהעולם דהיינו מוכן להשפיע אך בעל מנת לקבל, יכלה הוא מעולם הבא וע"כ כתוב, לא תהיה אשת המת החוצה, כדי לעשות חסד עם המת והוא נעשה בניין שכתוב, עולם חסד יבנה.
כל עולמו של האדם נבנה על החסד שעושה עם צד האישה שבו, דהיינו מבקש קשר לדבקות בהשם.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
