הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רנט-רסא | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רנט-רסא | מתקדמים | שיעור 87

פנחס רנט- רסע שעור 87

רעיא מהימנא הויות דאמצע

השעיר לעזאזל הוא שוחד לשטן, כדי להסיתו מעיקר העבודה. 

השוחד לס"א משבר אצלו את הכעס שלא יקרב למקדש. 

כשרוצים להגיע לזיווג על מדרגת חכמה יש לעשות היפוך על צד ההשלמה, הבת תקבל מהאמא חכמה כדי שיהיו לה כלים ראויים להשתוקקות. הזכר מקבל חסדים מהאבא, וכעת שניהם חסרים עד שיגדלו. כל אחד צריך לגדול מצד עצמו. 

הפרשיות בתפילין של ראש נמצאים בארבעה בתים, כנגד אותיות הויה. קדש לי כנגד אות יוד, והיה כי הביאך כנגד ה עליונה, וכעת יש מחלוקת בין שיטת רש"י לרבינו תם שסובר שקודם והיה אם שמוע ולאחר מכן שמע. בתפילין של רש"י חילוף בשתי פרשיות אחרונות. תפילין רבינו תם מדרגת חכמה, ורש"י מדרגת נשמה. בדרך רבותינו מבית אשל"ג הגבר מניח תפילין של רבינו תם לאחר שנישא, שאז ניתן לקבל תענוג/חכמה דרך השתוקקות מתוקנת של האישה. 

התיקון בקורבן הוא השלמה עצמית שכל צד יכול לקבל את הגירוי להשלמה, וכך גם העצמה של האישה ושל האיש מאפשרים לבוא לזיווג שלם. וכך בין בני זוג, דווקא השוני ביניהם יכול וצריך להביא שכל צד יקח מהשני את התכונות המשלימות ומעצימות אותו, כדי לחזק את היחד. 

 

תרעח) אמר רע"מ ודאי נקראים הכבשים בני שנה על שם השמש שהיא אמא קדישא, דהיינו בינה שנאמר בה, פני משה כפני חמה, דהיינו שיש לו ג"ר שה"ס פנים מבינה הנק' שמש. שנה יש בו שס"ה ימים דהיינו עם עשרה ימים שמראש השנה עד כיפורים הם שס"ה כחשבון לא תעשה, והוא עד לשמאל, והוא אמא עלאה. הלבנה שהיא המלכות היא בימין כי הבת קשורה באבא שהוא חסד לימין והיא המלכות, כלולה מרמ"ח מצוות עשה. נמצאת ו שהיא ז"א היא עם אמא לשמאל בסוד שס"ה מצות ל"ת והבת היא עם אבא לימין שהוא חסד. וסוד הדבר, בחכמה יסד ארץ. בחכמה היא אבא דהיינו חכמה דימין שהוא חסד. ארץ היא הבת דהיינו מלכות, הרי שהבת קשורה באבא. כונן שמים בתבונה כונן שמים שהוא הבן דהיינו ז"א עם אמא שהיא תבונה. וזה הוא הצירוף של הדם יהה"ו שה"ס הויות באמצע. 

כאן מפרש פירוש אחר על שבעה כבשים ממה שפירש לעיל, ששם אומר שהם שבע ספירות של הלבנה וכאן אומר שהם כנגד שבע ספירות של החמה שהיא ז"א. וז"ש בני שנה נק' על שם חמה, אמא קדישא, דהיינו על שם ז"א שנק' אור החמה המקבל מאמא קדישא שמבחינת אור השמאל שז"א מקבל מאמא קדישא הוא נק' חמה. וז"ש פני משה שהוא ז"א כפני חמה שאז כשמקבל מאמא נחן פניו כאור השמש בגבורתו. שנה דהיינו שנת החמה אית בה שס"ה יומין כחושבן שס"ה לא תעשה. כי שס"ה ל"ת ה"ס המוחין דשמאל, המוחין מכונים עדן ומכונים עד, ואומר שהמוחין דשס"א ימותת החמה הם עד לשמאלא דהיינו הארץ חכמה שבשמאל, אמא עלאה שהם נמשכים מאמא עלאה ואלו שבעה כבשים בני שנה שמקריב הם הכנגד ז ספירות דז"א שהם ממשיכים לו הארת החכמה שבשמאל דאמא שה"ס בני שנה משס"ה ימות החמה. שהם מוחין דשמאל דאמא. אבל סיהרא שהיא מלכות קשורה במוחין דאבא שהוא חוכמה דימין שהוא אור החסדים כי החכמה עצמה שבה נגנזה ונסתמה ומאירה רק באור החסד ואיהי כלילא מרמ"ח פיקודין שהם חסד.

ונמצא שע"י הקרבן דר"ח מקבל כל אחד החסר לו כי ז"א מקורו חסדים בלי חכמה וע"כ מקבל עתה ע"י הקרבן חכמה דשמאל שהיא מאמא, והמלכות מקורה חכמה דשמאל וחסר לה רק חסדים ומקבלת מאבא עלאה. וז"ש אשתכח ו שהיא ז"א עם אמא לשמאלא שמקבל מאמא החכמה דשמאל החסר לו. הבת נמצאת עם אבא שהוא חכמה דימין שהוא חסד החסר לה וז"ש והאי איהו יהה"ו שאות ה תתאה שהיא מלכות היא אחר י שהיא אבא, ה עליונה שהיא אמא היא קודם ו שהיא ז"א. הויות באמצע זהו שנמצא בסוד ד פרשיות התפילין שה"ס הויה כסדרה, י היא קדש, ה עליונה היא והיה כי יביאך, ו היא שמע, ה תחתונה היא והיה עם שמוע. אמנם מבחינת סדר הנ"ל דאבא יסד ברתא, נמצאות ב פרשיות המתחילות בהויות דהיינו בוהיה שהם והיה כי יביאך והיה אם שוע שהם אמצע כי ה"ס ב ההין וקדש שה"ס י היא מתחילה, ושמע שה"ס ו היא בסוד דביינו בסדר יהה"ו. עד שאדם מתחתן נוהגים שיניח רק תפילין של רש"י, לאחר שלוקח אישה ויכול לקבל מוחין דחכמה מניח גם רבינו תם. 

שעיר לעזאזל

תרעט) ועד שעיר עזים אחד כי ב שעירים הם שנאמר עליהם ולקח את שני השעירים וגו' גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאל. השעיר שהוא לה' הוא כפרה על מיעוט הלבנה והוא שעיר אחד לה' לחטאת וע"כ כתוב בו אחד משום שהוא מצד היחוד. אבל שער של עזאזל לא כתוב בו אחד ולא קרבן ולא אשה ולא עולה, אלא ושלח ביד איש עתי מדברה. ושלח הוא כמו שאמר יעקב מנחה היא שלוחה לאדני לעשיו, אף כך השעיר לעזאזל הוא שוחד כדי לשבר הכעס של סמאל שלא יקרב למקדש לקטרג עליו. מותר לתת לס"א שוחד בינתיים כדי אפשר יהיה לאחר מכן לזרוק אותו מהצוק מהבינה ולהפריד אותו אברים. חושב הס"א שהולך לקבל שפע/חוכמה, ואינו יודע שעומד לעבור תיקון. יש לשחד את הס"א כשהוא חזק, כדי לנצח במערכה החשובה.

תרפ) בדומה לכלב שהוא רעב, ומי שרוצה שלא ישך אותו, נותן לו בשר או לחם  לאכול ומשקהו מים. וסוד הדבר אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו' ובזה הוא נעשה אוהב אל האדם שלא די שאינו נושך אותו בכמה יסורים, אלא נהפך להיות עליו מליץ יושר ונעשה אוהבו.

תרפא) שואל, ולמה שולחים את העזאזל ביד איש עתי בעל מום, ומשיב משום שהס"א כולו הם בעלי מומים ונק' שעירים שכתוב ושעירים ירקדו שם ונאמר בהם ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים, ועליהם נאמר זבחו לשדים לא אלוה. ובשעיר הזה לעזאזל הוא סמאל נפרד מכל ונושא כל העבירות שבישראל עליו כמש"א ונשא השעיר עליו את כל עונותם. ועוד, אחר שלקח עזאזל את העונות ונשא, היינו שהקב"ה נושא וסולח. הקב"ה נק' נושא עון ובשעיר לעזאזל כתוב ונשא השעיר עליו את כל עוונותם, מהו ההפרש בין נושא לנשא, ומשיב נשא היינו שנשא משא, נושא פירושו הסתלקות המשא דהיינו שמכפר העוונות.

תרפב) ושלושה עשרונים היינו ג מדרגות הראשונות שלה הם חכ"ב שכל אחת מהן כלולה מעשר בז"א ועשרונים פירושו אחד מעשרה, כי המלכות היא אחת מע"ס של ז"א וכל ספירה שלה בפרטות היא אחת מעשר שכנגדה בז"א, וע"כ נק' עשרונים. ושעיר חטאת אחד, שואל למה נק חטאת, ומשיב משום שהוא חטאת והוא מצד החטאת כלומר שיש בו חלק לס"א וע"כ הוא מצד החטא. א"ר אלעזר, והרי כתוב לה' ואיך תאמר שהוא מצד החטא, ומשיב אלא שנקרב לה' ודאי, שהרי כתוב לכפר, דהיינו לשבור פני הס"א והכל יהיה נקרב למקדש, אלא שגם נותנים חלק אחד לסמאל ואוכל אותו, ומשום זה אינו נאחז בשאר הקרבנות, וקרבן זה בלבדו אוכל בו ולא התחבר קרבן אחר עמו לאכול בו. הס"א אוכל חלק מקורבן החטאת אך את החלק הטוב משאירים להשם. גם באכילה ישנו חלק שמופרש, וכך עד גמר תיקון. עד אז בגלל שיש באדם גאווה וצורך עודפים, יש להתפטר מהם.

תפרג) הוא סמאל נהנה מסעודת המלך בחלק זה שלוקח משעיר החטאת, וע"כ הוא שמח ונפרד מישראל ואינו מקטרג עליהם. ואם לא שהיה מיעוט הירח, דהיינו המלכות, לא היו נותנים לסמאל מסעודת המלך כלום. שואל וכי מה הוא עושה במיעוט הירח, ומשיב אלא משום שקרב ויונק ממקום החסרון שבמלכות ולוקח כח לעמו מצד השמאל של הלבנה שהיא המלכות ומתחזק בו ובשעיר הזה, שנותנים לו ממנו חלק, הוא נפרד מכל ונהנה בזה. ומשום שהקב"ה מיעט את הלבנה, שאמר לה לכי ומעטי את עצמך, לפיכך מקריבים שעיר הזה כדי שסמאל יפרוש ממנה ולא יקרב אל המקדש שהוא המלכות. וע"כ למדנו שהקב"ה אמר, הביאו עלי כפרה שמיעטתי את הירח, עלי היינו בשבילי משום הסיבה שלי שמיעטתי אותה אתם צריכים לזה. להקריב שעיר כדי להפרידו ממקום המיעוט של המלכות. כדי להתקדם ברוחניות על האדם למעט את עצמו, להכשיר כלים של השפעה, אחרת כל עודפים שצורך הולכים לס"א. 

שאלות חזרה בזוהר פנחס רנט-רסא
1.מדוע נקראים הכבשים בני שנה ואגב כך הסבר מהו שפני משה כפני חמה?
2. כיצד מסודרות הפרשיות דתפילין של ראש על פי רבנו תם כיצד על פי רש"י על איזה סוג מוחין מראה כל אחד כיצד לומדים זאת?
3.כיצד אנו לומדים על ההבדלים בין השעיר לה' לבין השעיר לעזאזל על פי המילים שקיימים בשעיר לה' ואינם לאחר?
4. מדוע נותנים משהו לס"א בקרבן?
5. מדוע אומר הקב"ה הביאו עלי כפרה דהיינו קרבן ראש חודש?

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב