הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רפא-רפג | השקפה | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רפא-רפג | השקפה | שיעור 91

פנחס רפא- רפג שעור 91

רעיא מהימנא

 

אדם חיצוני אינו תופס שהוא נענש על גישתו.

 

במאמר סתום זה מתאר את זמן הגאולה, אחר אלף מאתיים לחורבן המקדש, אך יש להדגיש שהזוהר אינו מדבר כלל מגשמיות, וגם לא זמן גשמי. האלף השישי הוא כנגד מדרגת היסוד, שבאה לפני הגאולה. משיח בן יוסף, אשר יש ומייחסים אותו לאר"י הקדוש, הוא בחינת משפיע על מנת להשפיע, כי מציון תצא תורה, ומשיח בן דוד, ודבר השם מירושלים כאשר תתגלה המלכות הגנוזה כעת.

אחר אלף ומאתיים, שאלו ע"ב שנה הן חבלי לידה יתגלו ב משיחים בעולם ובעת ההיא ובהיכלו כולו אומר כבוד, כבוד חכמים ינחלו, כלומר שבהיכלו כולו אומר כבוד, פירושו כבוד החכמים יהיה בהיכלו כולו. האר"י הקדוש היה בחינת משיח בן יוסף, זמן של גילוי אורות גדולים.

בעת הגאולה יתגלו אותם צדדים חבויים בנפש, בעלי התורה האוהבים את היחד, את השכינה, ורצונות קדושה אלו ישלטו באדם. אז, כל עובדי כוכבים ומזלות, דהיינו הרצונות הגויים שבנפש, שנתנו יגיעה בחיצוניות במקום להגיע לדברים האמתיים, כל אלו יגמרו, כאשר השם יקח מהם נקמה. בעת ההיא, על כל אלו שהולכים בדרכים לא ישרות, אל אדמת ישראל לא יבוא, דהיינו לא יגיעו לתכלית שהיא רצון ישר-אל. בדיוק כמו מכת חושך במצרים, כך יקבלו אותם רצונות גויים, כאשר החושך הוא אור חוכמה בלי חסדים, כלומר תענוג גדול שלא ניתן להחזיק בו, שזו בחינת רשעים בחייהם נקראים מתים. אחד התיקונים בחודש ניסן, כפי שבמצרים שחטו את הכבש שהוא האליל שלהם, כך יעלצו כולם לשחוט את התפיסה החיצונית ולהיכנס לפנימיות, לאמת.

אין תגובות

להגיב