הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב כח-לא | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב כח-לא | מתקדמים | שיעור 10

עקב כח - ל ​​ שעור 10 סיום

עשרה דברים לעשות בסעודה בשבת [עשרה דברים למעבד בסעודתא]

ישנה חשיבות לסעודה שנערכת כראוי, מאחר והיא מסמלת את קבלת האור בכלי, שזו בחינת האושר שאדם מגיע באהבה לקשר עם הבורא. לכן אצל החסידים הסעודה חשובה, בה ישנו תהליך של לימוד עם הרב.

כך גם ישנה חשיבות לכוס הקידוש, אותה יש להדיח ולשטוף מבפנים ומחוץ, גם כשהכוס נקיה. בברכת המזון יש עניין גדול שידע האדם להודות על מה שקיבל, בעיקר לאחר שהוא שׂבע ​​ שאז תחושת המחויבות ליחד נחלשת.

נח) מהו כוס שלם? כוס, על דרך החכמה, מלכות, שנקראת אלוקים, מלא בי״ה. כי בקטנות נקראת המלכות אלם, בלי י״ה. והם שלם. שב׳ השמות, כוס ואלוקים, הם באופן זה שלם. אבל כוס בלא ו׳, כמו כס במקום כסא, שפגום וחסר בלי א׳, כך כס במקום כוס, חסר בלי ו׳, ופגום. הכסא כן עולה בגי׳ כוס. כי גם הכסא, שֵם המלכות, כמו כוס.

 

נט) כוס, מלכות, ה׳ דהויה במילוי אלפין. וצריך עשרה דברים, כנגד י׳, כדי להכפיל י״פ ה׳ ולהמשיך נ׳ (50) שערי בינה כדי להראות את צד הזיווג בין המלכות ליין: א. עיטור כתר, הרומז על העטרה, עטרת ת"ת, מלכות דיסוד. וזה עיטור, שלומדים, שמעטרו בתלמידים. והיא עטרת הברית, לחבר עימה מלכות דיסוד, שמורה על זיווג יסוד ומלכות, להולדת נשמות, שהם תלמידים. ב. עיטוף, רומז על, תפילה לעני כי יעטוף. שכל הברכות והתפילות מתעטפים, שמתאחרים מלהתקבל, עד שתעלה תפילת העני. ותפילת העני, תיקון המלכות מצד ד' דאחד, הנקראת עני. ועל תיקון זה רומז עיטוף. כאשר אדם בסעודה אומר דברי קדושה, הוא מחבר את היין עם הקדושה.

ס) ג, ו-ד. הדחה ושטיפה, שהם כמו, וטיהרו וקידשו. הטהרה, מימין, חסד. והקדושה, משמאל, גבורה. כוס של ברכה נקרא מלכות, מצד הבינה, אלוקים. ונקראת עטרה מצד הכתר. ה. ח״י נקראת מצד היסוד, הנקרא שלום, כמ"ש, וברית שלומי לא תָמוט. אלא יהיה חי לעולם. וע״כ נקראת המלכות מצידו, חי. ו. מלא, מצד ת"ת, כשמקבלת מת״ת שלמעלה מחזה, אז היא שלמה ומלאה. ז. ומקבלו בשתי ידיו, הרומזים על ב׳ אותיות ה' דהויה. שה"ר בינה, חסד. וה"ת מלכות, גבורה. אהבה באה בקדושה, דווקא מצד השמאל

סא) ונותנו בימין, כי ה"ר חסד, וה"ת גבורה. ע״כ ייתן אותו בימין, בה"ר. ח. ומסלקו מן הקרקע טֶפח. טפח מורה על אות י׳, כי העלאת ה׳ הוא בי׳, שמגביהים ה"ס המלכות ממקומה, קרקע מהארציות, וכן מעל גובה פני השולחן, ומכפילים אותה עם י׳, ולכוון שתקבל חמישים שערי בינה. ט. ונותן עיניו בו ביין שבכוס, שהם בייחוד יאהדונה״י, שילוב הויה אדני, שיכוון שהויה, ז״א, מאיר בבת עין, אדני. הויה מאיר בג׳ צבעי העין, לבן אדום ירוק, שהם חג״ת דז״א. אדני מאירה בב׳ עפעפי עין, הכיסויים שעל העיניים, ובב׳ אישונים שבעיניים, ובשערות של עפעפי העין שעין היא כללות החכמה.י. ומשלחו במתנה לא בצדקה, שהרי הם יצאו ידי חובה בשמיעת הקידוש לאנשי ביתו. ביתו היא בינה, שכתוב בה, ישמח משה במתנת חלקו, כי משה זכה לבינה. וצריכים להדביק הכוס, המלכות, באורות הבינה. הוספת המים ליין בא למתק את הדין של השמאל, ע"י החסדים מהמים.

סב) תיקון העשירי שעל השולחן של שבת. ברכת המזון, בשלושה שאכלו כאחד, צריכים כוס, משום ששלושה, בחינת אהבת כלולותייך, אהבה של ג׳ כל, שהם האבות, שכתוב בהם, בכל מכל כל. כי כלולותיך מלשון כל. באברהם כתוב, וה׳ ברך את אברהם בכל. וביצחק כתוב, ואוכַל מכל. וביעקב כתוב, יש לי כל שהוא סוד נסתר, שכאן מקבלים חסדים מכוסים שזה צד הנסתר שבאדם שבא לידי ביטוי בברכת המזון

סג) ברכת המזון מן התורה, כמ"ש, ואכלת ושׂבעת וברכת את ה׳ אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. וברכת, זו ברכת הזן את הכול. את ה׳ אלוקיך, זו ברכת על הארץ ועל המזון. כי, את ה׳ אלוקיך, זה ברכת המזון. על הארץ, זו ברכת בונה ירושלים. וכן כתוב, ההר הטוב הזה והלבנון. אין לי אלא הברכות שלאחר המזון. הברכה שלפני המזון מנין? שכתוב, אשר נתן לך, משעה שנתן לך, עוד מטרם האכילה חייב אתה לברכו.

סד) משה תיקן לישראל ברכת הזן, בשעה שירד להם המן. יהושע תיקן להם ברכת הארץ, בשעה שהכניסם לארץ. דוד ושלמה תיקנו בונה ירושלים. עוד נמצא בפרשת המן, רמז לברכת המזון במן עצמו, כמ"ש, ובבוקר תשׂבעו לחם וידעתם כי אני ה׳ אלוקיכם.

שבע אותיות ז' [שבע זיינין]

אלו שבע קוצים שיש בשתי אותיות ש שבתפילין, מצד אחד 3 קוצים ובאות ש השניה 4

סה) הסוד של אלו שבע אותיות ז'. ג׳ אותיות ז' שבש׳ של ג׳ ראשים, וד׳ אותיות ז' שבש' של ד׳ ראשים, הרשומות בתפילין, שהוא אותיות ז' שבאותיות ש ​​ הרשומות משני צידי התפילין, הן רומזות לז׳ אונות שבריאה של האדם, שבהם שואב רוח, ומוציא ממנו ניצוץ אש דולק מפיו. כי הרוח כלול מאש מים רוח. ועוד, שהן רמז לז׳ ימי השבת, ולז׳ שבועות שמפסח עד עצרת. ועוד, שהן רמוזות בז׳ קני המנורה, שיש עליהם שבעה נרות קדושים בבית המקדש שהוא בחינת חכמה, ובחנוכה שמונה קנים בחינת נשמה. ועוד, שהן רמוזות לז׳ כוכבי לכת המאירים ברקיע. ועוד, שהן רומזות לשבע מדרגות, חג״ת נהי״מ, שהעולם עומד עליהם, שהם יסוד ושורש ועיקר הכול. ועל שבע אותיות ז' אלו, אמרו החברים, כל מי שרוצה להניח תפילין של ראש, צריך להסתכל באלו ב׳ אותיות ש', שהם רמוזים באלו שבע אותיות
ז', שיש בהן רמז לסודות סתומים, ורמזים עמוקים
כשיש ארבע ראשים באות ש אין בהם זיווג כאשר הדעת מחולקת לחסד וגבורה, וכאשר ישנם שלושה ראשים, יש זיווג שהדעת מחברת בלי להתחלק.

ודמות פניהם פני אדם

סו) ודמות פניהם פני אדם. אלו אינם ככרובים, הם פנים גדולים, כרובים הם פנים קטנים, כפני ילד. פני אדם, כל הצורות כלולות בהם, משום שהם פנים גדולים. ומצטיירים בהם צורות חקוקות בחקיקת שם המפורש בארבע רוחות העולם, מזרח מערב צפון דרום.

סז) מיכאל רשם רשימה לצד דרום, וכל ג׳ הפנים, פני אריה פני שור פני נשר, מסתכלים אל פני אדם. אדם הוא זכר ונקבה, ולא נקרא בשם אדם זולתם. ומפני אדם הצטיירו הציורים שבכתוב, רכב אלוקים ריבותיים אלפי שנאן.

סח) שנאן שבכתוב, כולל כל ראשי תיבות, שור, נשר, אריה. ן׳ היא אדם, התפשטות של זכר ונקבה, הנכללים כאחד. וכל האלפים ורבבות יוצאים מאלו החיות שבשנאן, ומאלו הצורות מתחלקים כל אחד כמו שראוי לו. למטה מחזה נק מרכבות שנאן, ולמעלה מחזה נק שור נשר אריה אדם. כל מה שיש בעולמות בי"ע ובאצילות נולד מזו"ן שמופעים דרך המרכבות, שהמלאכים הם הממונים שלהם. כדי להתקשר לבורא דרך הסעודה, יש לפעול את צד האדם בנפש.

סט) אלו הן המשולבות אחת באחת, וכלולות זו מזו, שתהיה כל אחת כלולה בחברתה, שהן, שור נשר אריה אדם, מתנהגות בארבעה שמות חקוקים, שהם, אל, הגדול, הגיבור, והנורא, שעולים להתנהג ולהסתכל.

ע) עלה להתנהג ולהסתכל, שור אל פני אדם, עולה שֵם אחֵר, מתעטר ונחקק בשני צבעים, והוא השם אל. אז חוזר לאחור והכיסא חוקק ומפתח אותו, ונרשם על ידו להתנהג, בשם הזה.

עא) ועלה להתנהג ולהסתכל, נשר אל פני אדם. ועולה שֵם אחד לזיווג, מתעטר ומתנהג בב׳ פנים וצבעים, להתנהג ולהסתכל בדרך עלייה בעטרה, והוא השם גדול. אז חוזר לאחור, והכיסא חוקק ומפתח אותו, ונרשם להתנהג בשם הזה. כדי להגיע לגדול יש להתחבר ע"י קו אמצעי שבנפש. יכול אדם להגיע לגבורה, ע"י מידת החסד, בכך שמוכן לוותר על פרטיותו. יצר לב האדם רע מנעוריו, ולכן גיבור הוא מי שכובש ייצרו. הגיבור הוא בעל תאווה גדולה שיכול לכבוש אותה ולהפכה לקדושה, דהיינו שמוכן ליהנות רק מהאמת. היצר הוא כוח המצייר שבאדם, כאשר יצר הרע מצייר לו מציאות רעה ושקרית. בכוח האריה שבנפש, החסד, הוויתור והביטול העצמי, יכול אדם לצייר לו מציאות נכונה שמביאה לידי ביטוי את השגחת הבורא כטוב ומטיב.

עב) עלה להתנהג ולהסתכל אריה אל פני אדם. ועולה שֵם אחד, מתעטר ונחקק בב׳ פנים וצבעים להתאזר ולהתקשר בגבורה, והוא השם גיבור. אז חוזר לאחור, והכיסא חוקק ומפתח אותו, ונרשם להתנהג בשם הזה.

עג) פני אדם מסתכל בכל החיות וכולן עולות ומסתכלות בו. אז הצטיירו כולן בחקיקותיהן בציור זה, בשם אחד, הנקרא הנורא. ואז כתוב עליהם, ודמות פניהם פני אדם. כולן כלולות בצורה זו, וצורה זו כוללת אותם.

עד) ע"ז נקרא הקב״ה, האל הגדול הגיבור והנורא. כי שמות אלו הם תיקונים למעלה, במרכבה העליונה, כלול בד׳ אותיות הויה, שהוא שם הכולל כל הצורות. צורות אלו חקוקות ומפותחות בכיסא, והכיסא נחקק ונרקם בהם. אחד לימין, ואחד לשמאל, ואחד לפנים, ואחד לאחור. רשומות לארבע רוחות העולם בכל המרחב הנפשי.

עה) כשהכיסא עולה, הוא רשום בארבע צורות אלו. אלו ארבע שמות עליונים נושאים כיסא הזה, והכיסא נכלל בהם, עד שמקבל ומלקט אלו התענוגים והחמודות. אח״כ יורד הכיסא מלא, כמו אילן המלא ענפים לכל צד, ומלא עם פירות. אחר שירד הכיסא, יוצאות אלו ד׳ צורות של החיות, מצוירות בציוריהן, חקוקות מאירות, נוצצות ולוהטות, והן זורעות זרע על העולם.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

.

 

 

אין תגובות

להגיב