הדף היומי בזוהר הסולם – האדרא זוטא ע-עב | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – האדרא זוטא ע-עב | מתקדמים | שיעור 22

האזינו אדרא זוטא ע- עב  ​​​​ 22

אוזני ז"א

האוזן היא מרכז התפיסה של החיים.

בצורת השמיעה של האדם תלויה ירידת החכמה בדרך נכונה להשבה אל הלב, אל המורגש. מידע מגיע לכל אחד מחמשת החושים, ועל האדם לבחון מה מקדם אותו לדבקות בהשם, וממה עליו להתרחק.

ישנן מקרים בהם התגובה היא אוטומטית לדחייה לצורך הקיום בלבד, כמו בריחה מכאב, עצימת עין בתגובה לגוף זר וכדומה. לצורך השכלול וההתקדמות, על האדם להפעיל שיקול דעת מה לקלוט ומה לדחות, כמו לשון הרע ואפילו סתם דברים בטלים.

 

בזמן תיקון אין אנו יכולים להשיג את האמת לאמיתה, כלומר לקבל את כל האור בעל מנת להשפיע, לכן דרך האוזן בודקים מה מסתבר שתואם את ההשקפה העליונה.

 

הגאוותן אומר אין דבר העומד בפני הרצון. בא לי עכשיו, לבלוע בלי לעצור לבדוק וללעוס, אלא ככה בא לי. יהודי אומר אין דבר העומד בפני התשובה.

 

 

 

 

קנו) מג' חללי המוח שהם חב"ד נוטפת נטיפה לאזניים זו האהרה שבאה משלוש חללי המוח, שלכאורה היינו רוצים שתבוא לבחינת העינים, אך הקבלה היא דרך האוזנים ונטיפה ההוא נק' נחל כרית כלומר כריתה של האזנים והקול נכנס במקום ההוא שבאזן ונקלט באותו הנהר של נטיפה ההיא ואז מתעכב שם בזכות הפיתולים שבמבנה האוזן מתעכב הקול ונבחן אם הוא טוב או רע, ז"ש כי אזן מלין תבחן משום שהקל מתעכב באותו הנהר של הנטיפה ובעקום שבאזניים ואינו נכנס במהירות וע"כ נבחן אם הוא טוב או רע כמו וחיך יטעם לאכל מהו הטעם שחיך יטעם לאכול הוא משום ​​ שהתעקב בחיך ואינו נכנס במהירות לגוף וע"כ יטעום ויבחן בין מתוק למר. העיכוב הכניסת הקול לאוזן הוא כמו אור חוזר, שכאשר מתעכב האור במסך ניתן לבחון האם האור בסדר או לו כלומר האם ישנה מוכנות נפשית לקבל את האור בעל מנת להשפיע, ובזאת נבחן האם המילים טובות או לא, כלומר זוהי בדיקה עצמית, דרך האוזן שהיא בצמצום ב לעומת הפה שהוא בחינת צמצום א. שלא נפעל כעשיו הרשע שמלעיט עצמו במקום לבדוק האם הוא קולט דבר טוב או לא

האזנים הן בחינת חב"ד דבינה דחיצוניות הראש שהוא ראשית לגילוי האורות שבפניות הראש ולפיכך כשיוצאים ג קווים חב"ד באזנים הם מקבלים זה מג' מוחין חכמה בינה דעת הפנימים שבג' חללי גלגלתא באפן שעם יציאת קו ימין באזנים נוטף שם מוח הימין הפנימי שהוא חכמה וביצאת קו שמאל נוטף שם מוח השמאל הפנימי שהוא בינה וביציאת קו האמצעי נוטף שם מוח הדעת הפנימי ותחלת הנטיפה היא עם יציאת קו ימין באזן ע"י עלית המלכות לבינה משם, שאז התתקן ממנה העקימת האוזנים והחסדים היוצאים על המסך מעקימת האזנים הם נוטפים ממוח הימין הפנימי, והם נק' נטיפה, היי כמו שהתבאר שעם תקון העקימת האזן תכף מתחילים המוחין הפנימים לנטוף אלא מקו ימין בלבד ואח"כ כשיוצא קו השמאל באוזנים ע"י ירידת המלכות מבינה מתיבשת הנטיפה מהאזניים משום ​​ שהארת שמאל בלי ימין מיבשת האורות כדי שלא יהיו נמשכים מעלה למטה. כי נחל הזה נכרת מהאזנים בעת יציאת קו שמאל כי אז הוא מתיבש. אור או ידיעה המגיעה אל האדם, עליו לעצור ולבדוק קודם האם היא נכונה, האם עומדת בהשקפה העליונה, ולאחר מכן יבדוק האם זה מתאים לו לקבל כאשר יש ביכולתו להשפיע.

ומרמז על הכתוב אצל אליהו שאמר לו הקב"ה כי זה רומז על עלית המלכות לבינה כי אליהו ה"ס המלכות והבינה נק' נחל, שז"ס יציאת קו הימין ואח"כ כשיצא קו השמאל בבינה אשר אז נקפאים ומיבשים האורות התייבש הנחל. כשהמלכות עולה לבינה היא מורידה את הכלים של אח"פ מהמדרגה ונשארים רק גלגלתא ועיניים וזה קו ימין. לאחר מכן בא אור ע"ב ס"ג ומוריד את ה תחתונה ויוצר קו שמאל בבינה. כאן יש רצון גדול לחכמה אך בלי ימין, ונמשך אור גדול שאין לקבלו.

ויחי מקץ ימים המלכות וייבש הנחל, כי השמאל נק' מקץ ימים ולפיכך נק' הנחל בשם נחל כרית ע"ש שסופו להכרת ולהתייבש במצב של קו שמאל כי בעת יציאת השמאל מתיבש ונכרת הנחל מהאזנים ואינו חוזר אלא ע"י מ"ן מתפלות התחתונים ע"י מסך דחיריק שזו"ן עולים לבינה ונוצר קו אמצעי בחינת הדעת תלת מחד נפקי וז"ש והנה זה נמשך עד שהתחתונים מעלים מ"ן דמסך דחיריק אשר אז עולה ז"א לבינה עם המסך דחיריק אשר אז עולה ז"א לבינה עם דחיריק ומיחד ב הקווים דימין ושמאל דבינה ואז נשלמים בה ג האורות חב"ד שז"ס קול התפלה הנכנס בנחל כרית הזה בסוד מ"ן ליחד ימין ושמאל ולהחזיר הנחל למקומו. שיוכל להשפיע, לנטוף לתחתון

שהקול נכנס דרך הפרסה הנק' עקימת האוזן שמלכות עולה לבינה ונוצר קו אלכסון כי הפרסה ה"ס הפתח לעלית תחתון לעליון, היי שהקול עולה למ"ן לאותו נחל כרית שהתייבש בחינת שורוק מחמת יציאת קו השאל כדי ליחדו עם ​​ קו הימין, היי שהתעכב כדי להתדבק ליצירת קו האמצעי, ומבחין שאם הוא טוב הוא עוזר לקו אמצעי ליחד ב הקווים זה בזה ואם הוא רע שלא ניתן לייחדו לקב"ה כמו ג"ר דחכמה ממעלה למטה נמצא מתדבק בקו שמאל ולא בקו אמצעי ואז הקול מביא עליו דינים וז"ש ומהו הטעם אזן מלים תבחן, משום שהתעכב קול ע"י קו אמצעי שאינו מאיר אלא בצירוף ג קווים ביחד, שאינו נכנס ומתדבק בקו השמאל בלבד, בלי חבור הקווים שאז היתה נמשכת החכמה ממעלה למטה בבחינת ג"ר כמו החכמה דע"ס דאור ישר שנגנזה והיו מתבטלים כל תקוני הקדושה, אבל כיון שהתדבק בקו אמצעי הרי הוא מתעכב עד שקו אמצעי מבין בין טוב לרע היי עד שמגלה שהארת חכמה בבחינת ממעלה למטה היא רע ובחינת ממטה למעלה היא טוב, כי כך הוא סדר ההארה של ג קווים ובדר זה מתגלה כל השלמות שבהארת חכמה אבל אינו יוצא לחוץ כי אין באזן רק כלי קבלה במחוץ אלא שמשפיע בדרך פנימיות לעינים ולחוטם ולפה. תכונה טובה יש לאדם שמסוגל להתגבר, לעצור את האור שמגיע כדי לבדוק האם הוא יכול לייחד אותו לקשר עם השם. גם החיפוש הרע כדי לסור ממנו, שעיקר המצוות ניתנו לזכך את ישראל, קודם כל בהכרת הרע. כלומר כשבא לעשות טוב יש לגלות מה מפריע.

קנז) נקבה לשון נקב, היי בחינת חיסרון, מיעוט שמאפשר דרכו לייצר חומר גלם לעבודה. צד הנקבה שבאדם זה גילוי החיסרון. הסברה באה מהאוזן. בנקב הזה שאזניים תלום נקבים אחרים שהם נקב העין נקב הפה נקב החוטם כי מקול ההוא שנכנס בנקב האזנים אם צריך, נכנס מהאזן לנקבי האזנים אם צריך, נכנס מהאזן לנקבי העינים והעינים מוציאות דמעות מקול ההוא אם צריך נכנס לנקב החלון שבחוטם ומוצאים עשן ואש מקול ההוא ז"ש וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה' ואם צריך נכנס הקול לנקב הפה ומדבר וגוזר דיבורים מקול ההוא הכל הוא מקול ההוא שנכנס. על האדם ללמוד להקשיב לתורה, לבורא ולנשמה, שאז יוכל שהסברות שלו שהם מקבלים בצמצום ב שזו אמת שבדרך.

קנח) אזן זו קרא בה שמיעה כלומר שהיא בינה הנק' שמיעה, ושמיעה נכללים אלו המוחין חכמה בינה דעת כי אין חכמה מתגלית אלא מבינה. חכמה נכללת בה שכתוב ונתת לעבדך לב שומע, ול"ב ה"ס ל"ב נתיבות החכמה, בינה היא הדרך איך האדם סובר נכללת בה כמש"א דבר כי שומע עבדך, וכן כי שומעים אנחנו שפירושו שמבינים אנחנו. דעת נכלל בה, כמש"א שמע בני וקח אמרי. ומצותי תצפון אתך, אשר שמע פירושו דע, הרי שהכל תלוי באזן וכבר התבאר הטעם, משום שהאזנים הוא ראשית הגילוי מבחינת החיצוניות של הראש, וע"כ כלול הכל, באזן זו תלוי קבלת התפלות ובקשות ופקיחת העינים, ז"ש הטה ה' אזנך ושמע, פקח עיניך וראה, הרי כי תקון האזן בסוד הטיה שפירושו עלית המלכות לבינה באלכסון, בסוד האלכסון של האות א בחינת קו שעומד לרוחב והאלכסון מאפשר ימין לפעול ממעלה למטה והשמאל ממטה למעלה גורם לפקיחת עינים שה"ס המוחין דחכמה הרי שהכל תלוי באזן.

קנט) באזן זו תלויים סודות העליונים דהיינו חכמה שאינם יוצאים לחוץ, כי האזן אינו משפיע כלום לחוץ, להיותה בחינת ג"ר ומשום זה היא עקומה מבפנים היי הפרסא שבה מעכבת על החכמה שלא תשפיע לחוץ, וסוד הסודות היי ג"ר דחכמה סתומים בה, אוי לאותו שמגלה סודות, היי שרוצה להמשיך הג"ר ממעלה למטה. ומשום שאזן זו אוספת בתוכה הסודות העקום שמבפנים שהוא הפרסא לוקח אותם כלומר שמעכב עליהם שלא יהיו נשפעים ממנה ולחוץ, לפיכך אינה מגלה סודות לאותם שהולכים בדרך עקלקלות, אלא לאלו שהולכים בדרך הישר שאינו עקום, היי לאותם הדבקים בקו האמצעי שהוא דרך ישר שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, ז"ש סוד ה' ליריאיו שלוקחים ​​ דרכיו, וע"כ לוקחים דבריו.

קס) ואלו שדרכם הוא עקום הם לוקחים דברים ומכניסים אותם במהירות היי שדבקים בקו שמאל קוראים לעצמם ספונטנים ופועלים למעשה כמו בובה על חוטים. לכן אין להקשיב לרכילות, שאין טעם לספר דבר למישהו שאין לו מה לעשות עם הידיעה. אין טעם בסתם דברים, לא מעניין שום דבר סתם שאינו בונה את האני האמיתי בנפש לקבלת ההטבה השלמה, שאין בהם מקום להתעכב כי קו האמצעי המשפיע בקבוץ ג הקווים, נמצא מתעכב בכל קו וקו, אבל קו השמאל השולט לבדו בלי חיבור עם שום קו ​​ נבחן שהשפעתו הוא במהירות וכל הנקבים האחרים, היי של עיניים וחוטם נפתחים בה עד שיוצאים הדברים בנקב הפה, שממשיכים ממעלה למטה ואלו הם רשעי הדור שנואי הקב"ה כמ"ש לעיל. בברייתא למדנו שהמגלה סוד הוא כאלו הרג אנשים וכאלו עבד ע.ז והכל נשמע בפסוק אחד שכתוב, לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך, שהוא רציחה אני ה' שלא תעבוד ע.ז מי שעבר על ראש הכתוב שהולך רכיל ומגלה סוד, הוא כאלו עבר על הכל, על רציחה ועל ע.ז אדם צריך להכניס את הספוטניות שלו לבחינה רציונאלית.

קסא) אשרי חלקם של הצדיקים שעליהם כתוב ונאמן רוח מכסה דבר, נאמן רוח ודאי כי הרוח שלהם נשלף ממקום עליון קדוש היי מקו אמצעי ומשום זה נק' נאמן רוח. מי שמגלה סודות ידוע שנשמתו אינה מגוף המלך הקדוש שהוא ז"א היי קו אמצעי ומשום זה אין בו סוד ואינו ממקו הסוד. וכשנשמתו יוצאת מגופו אינה נדבקת בגוף המלך כי אינו מקומה, אוי לאותו האדם אוי לנשמתו, אשרי חלקם של הצדיקים המכסים הסודות כל שכן סודות העליונים של הקב"ה עליהם כתוב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ. על האדם לפעול בהקשבה למציאות, בשלב ראשון לעצור ולבחון האם מה שהוא קולט ומקבל מקדם אותו, לא כל דבר טוב לדעת.

 


שאלות חזרה בזוהר אדרא זוטא ע-עב
1.מה החשיבות של העקימות באזן כיצד היא דומה לחיך?
2. מה ההבדל בין הרשע לצדיק בדרך שמיעתו אגב כך הסבר את הדרך האימפולסיביות?
3. מה הכוונה שיש לאדם לב חכם האם לבהמה יש לב חכם?
4. הסבר את הכתוב לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעיך אני השם כיצד זה קשור לגילוי סודות ומדוע זה כל כך חמור כמו רציחה וכמו עבודה זרה?

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב