122- דף היומי – הקדמת זהר הסולם רמב-רמג

שם המאמר: "ביאור על-פי מראות הסולם, בכתיבת ידו החופשית של בעל הסולם זצוק"ל"

במה מתבטאת שלמות המציאות?
בשני עיקרים הבאים להתאחד בנושא אחד! בשיעור זה אנו למדים את הזוה"ק בביאור "מראות הסולם", הנותן ביאור כללי לכל י"ד הפיקודין, בכתיבת ידו הרציפה והחופשית של בעל הסולם זצוק"ל. בטרם יפרוט הזוה"ק את הפיקודין הראשונים, יש לו לעמוד תחילה על ביאורם של ב' עיקרים נבדלים, אשר הם כללות כל המצוות כולן.

ב' עיקרים , עולים בשם "תרי"ג עיטין" ו- "תרי"ג פקודין". תרי"ג העיטין הן אותן העצות והפעולות, המשמשות כשלבי הכנה אל תרי"ג הפיקודין, בהן מופקדות אותן ההשגות או לחילופין תוצאות הפעולות העתידות להיות מקובלות בטווח הארוך. ב' עיקרים אלו, הם המפתח להגדרת כל מצווה ומצווה על-פי תפקידה ואופיה וכן להגדרת היחסים שבין מצווה אחת לרעותה. כעת מונה הזוה"ק את ג' המצוות הראשונות, על-פי החלוקה שתתבאר לקמן. הכרה [מצוות היראה ו- האהבה כפי שהן קיימות בעולמות העליונים]: ראש דראש (השפעה) – אותו החלק של מצוות היראה, בו עיקר אימונו של כל אדם הוא, ביכולת ההתגברות שלו על בחינת "הגאווה האישית", הבאה מטעם יראת הרוממות, שיש בכוחו לאפשר לאדם העובד את בוראו להיכנס בשער הראשון שהוא הפתח לכל המצוות כולן, בהיותו מדביק את האדם בבוראו. ואלמלא פתח זה לא היה לאל ידו של האדם להתחיל בעבודת ה' כלל וכלל ואף גרוע מכך, שכן בהיעדרה של מצווה ראשונה זו מן האדם, ניתנת אחיזה לד' מיתות בית הדין באדם זה.

גוף דראש (קבלה) – אף על-פי שהמצווה הראשונה היא מבוא ושער למצוות האהבה, מכל מקום אין די בה, בכדי למצות את שלמות האהבה, שהרי שלמות האהבה סובבת על ב' צדדים של השפעה וקבלה, ובהיעדר אחד מ-ב' צדדים אלו, תחסר אותה השלמות הנחשקת. לכן אף על-פי שעל האדם להקדים את שלב הביטול בהכנעה לבורא יתברך, מכל מקום עליו לערב ולשתף את חשקיו ורצונותיו בקשר הדביקות שלו עם בוראו, שבכך תושג שלמות האהבה ב-ב' הצדדים הנזכרים לעיל.

עתה נבאר את צד התודעה שבאדם, המייצגת את חוסר השלמות מצד הראש, כאשר תפקידו של האדם הוא להביא את חוסר השלמות הזו אל השלמות ההכרתית.

תודעה [ קבלת אותן המצוות ההכרתיות של היראה ו- האהבה, כפי שהן מצויות בעולמות העליונים]:

ראש דגוף דראש (השפעה) – הוא אותו החלק המכוון כנגד הפסוק של "שמע ישראל", דרכו מתקבלת ביד כל אדם מחשבת ייחודו ואחדותו של הבורא יתברך, המאוחד במחשבת ההטבה, שמטרם יציאת הבריאה לבר (לחוץ) מן הבורא.

גוף דגוף דראש (קבלה) – הוא אותו החלק המכוון כנגד הפסוק של "ברוך שם כבוד מלכותו", דרכו נתקבל ביד כל אדם צד שותפותו של הנברא, הבא להתייחד מצד עצמו בבורא יתברך, באהבה השלמה.