29- דף היומי בזהר הסולם – וירא פה-פז (שיעור השקפה)

29- דף היומי בזהר הסולם – וירא פה-פז (שיעור השקפה)

שיעור שמע:

MP3-הורד6

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת וירא, עמודים פ"ה-פ"ז
אומר הפסוק על ארץ ישראל "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה וכו'".
מלמד אותנו הזוהר הקדוש שארץ ישראל היא זו המקבלת הארה בתחילה, בעשירות, ולאחר מכן ניזון שאר העולם, מהשיריים, כלומר ממה שנשאר מהאור שקיבלה ארץ ישראל.
ארץ ישראל – היינו רצון ישר-אל. ארץ ישראל היא בחינת הכלל, היא זו שבה לא חסר כלום, בתפיסת הפרט יכול להיות חסר, אומות העולם צריכים להיות ניזונים מתוך הכלל.
ראשית חכמה – יראת ה'. ביטול הגאווה, קניית היראה מאת ה', היא הראשית להיכנס בדרך ה'. מי שחושב שיכול להיות עשיר בפני עצמו הרי שטועה הוא, רק בכלל יש עשירות, לא בפרטיות, לא באנוכיות.
הצדיק מקבל על עצמו שבעל הבית הוא הקב"ה, והוא עצמו אורח בעולם, עבד ה', לכן אם הוא רואה עני – הוא נותן לו, כי הוא מבין שהכל שייך לה'.
ארץ ישראל נקראה ארץ כנען, ולכן היא זו שנבחרה להיות ארץ ישראל, משום שכנען היא מלשון כניעה לה'.
ברצון העצמי של האדם יכולים לראות כאילו הוא עשיר ויש לו הרבה עצמה, כך גם היה במצרים ובסדום, אבל הכל בה במסכנות. העניין בחיים הוא – להיות צדיק, וצדיק הוא נותן צדקה לעני. בדרך ה' יכולה להיות עשירות אמיתית ולא עשירות שבאמת היא מסכנות.
אנחנו נדרשים לחפש את הרצון של הצדיק שבנו, ולתקנו, ולפעול לפי בדרך ה', ולא לחיות חיים של מסכנות גם אם נראים הם כמלאי עשירות ועוצמה.

סיכום – מהי נקודת הקשר לה' ית'? הרצון שנקרא ישר-אל, שכל הרצון ישירות לה'.
בזה הייתה לנו קושיה – איך יכול להיות שבמצרים נראה עשירות גדולה?
עשירות זו אינה אמיתית, העשירות צריכה לבוא דרך הכלל, בארץ ישראל ישנה עשירות וממנה ניזון העולם.

עד כאן היום, כדאי לשמוע את השיעור המלא…

אין תגובות

להגיב