028- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – פב-פד (למתקדמים)

028- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – פב-פד (למתקדמים)

שאלות חזרה ויחי פב-פד
1. מטעם מה יוסף ירש את הבכורה מראובן?
2. מהם בני תמורה בנפש האדם?
3. מדוע משביע יעקב את יוסף דווקא בברית?
4. מדוע יעקב אינו רוצה להיקבר במצרים אלא במערת המכפלה? ענה תשובה הן מצד השלילה והן מצד החיוב.
5. מדוע יוסף שהוא בחינת הברית נקבר בנהר מצרים אם מצרים הם רשעים?
6. מדוע לאה נקברה במערת המכפלה ולא רחל? מה אתה למד מכך על ענין קימה בחצות לילה ותפילה?
"הסולם"- http://hasulam.

וַיְחִי  פב-פד

 

 לא המעשה, אלא הכוונה קובעת.

הקב"ה רואה במסתרים, וראה שיעקב כיוון וחשב יוסף בליל חופתו עם לאה, ובסופו של דבר הפך יוסף לבכור וקיבל פי שנים בשבטים.

רבי שמעון מלמד מהפסוק הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ על עומק הנסתר אשר חשיבותו רבה מהנגלה. כאן ממחיש זאת דרך רחל ולאה. גם כשיעקב פעל שלא לשמה, מחשבתו הייתה לשמה. ברוחניות אין העדר ותמורה – אין החלפות. ואם נניח שחלילה מכרו לאדם מזוזה ללא קלף, עצם הכוונה כן עולה לו, והיא חשובה. המעשה עוזר להתכוון למקום הנכון. כאשר מוותרים על הרצון קבל – יראה, רק לשם שמים – גם מעשה זה עולה לשם שמים. דרושה כוונה לאהבה כשעושים את המעשה.

ללא ברית, בלי הצדיקות, נופלים מייד בקושי הראשון ולא ניתן להצליח. עצם ההתחייבות לא מאשפרת לאדם לברוח מהתמודדות. לכן החילוני שלא רוצה להתחייב במעשה, מרמה את עצמו ואומר העיקר הכוונה בלב.

תפקיד האדם כאן בזמן התיקון הוא לכוון את הלב, לבוא לברית בשמחה. השלבים הם: ברית, יראה ואז אהבה.

 

בלילה ההוא שבאה לאה ליעקב ונתנה לו אלו הסמנים שנתן יעקב לרחל, מחשש שלא יחליפנה אביה באחרת, (רחל לא רצתה לבייש את אחותה) וכשראתה רחל שאביה מכניס את לאה במקומה, והיא אינה יודעת הסימנים ותתבייש, מיד מסרה לה את הסימנים, ועלתה ברצונו רחל, (הרצון והכוונה של יעקב היה ברחל) ושמש בה שימוש, וטיפה ההיא של יעקב היתה הראשונה כמ"ש כחי וראשית אוני, הוא חשב שהיא רחל. הקב"ה שהוא מגלה עמוקות ומסתרים, ויודע מה בחשך, העלה אותו הרצון למקומו והבכורה נסתלקה מראובן וניתנה ליוסף. משום שטפה זו הראשונה שיצאה מיעקב היתה שייכת לרחל. ומשום שיצאה מיעקב, היתה שייכת לרחל. ומשום שבכורה ההוא ממש של ראובן, היתה שלה, ירש אות יוסף ורחל ירשה את שלה.

ומשום כך לא עלה ראובן בשם כשאר השבטים, אלא ראובן, כלומר ראו-בן, בן סתם, ובן הזה לא נודע שמו. וע"כ לא קראה לאה אותו בני בשם הזה ולא נקרא ראו-בני, כי לאה ידעה המעשה, שמחשבתו של יעקב ברחל הייתה ולא בה.

גלוי לפני הקב"ה שיעקב לא היה ברצונו לחטוא לפניו בזה. שבא על לאה וחשב ברחל, ולא הסתכל מדעתו באשה אחרת בשעה ההיא, כשאר רשעי עולם. על כך כתוב: ויהיו בני יעקב שנים עשר, כי בניהם של שאר רשעי עולם שעושים מעשה ההוא, נק' בשם אחר, דהיינו בני תמורה ודבר זה ידוע אצל החברים. ומשום זה ויקרא לבנו ליוסף, לבנו ממש מתחילה, מבעת לידת ראובן ולבסוף בנו היה.

שאל רבי יוסי, במה השביע יעקב את יוסף? שכתוב: שים נא ידך תחת ירכי, ומשיב אלא באות ברית הזה השביעו, שהיה רשום בבשרו, שזהו חשיבותם של האבות יותר מכל, וברית זה הוא סוד יוסף. כלומר יוסף ה"ס מדת היסוד צדיק שהוא מרכבה לו.

אמר רבי שמעון: באברהם וביעקב כתוב  שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, כלומר במקום ההוא הרמוז בשם הקדוש להוציא זרע קדוש, זרע אמונה לעולם. ביצחק לא כתוב: שים נא ידך וכו', הוא משום שיצא ממנו עשו (בישמעאל הייתה אמונה).

מהו הטעם כאן שכתוב:  שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם, אלא אמר יעקב ליוסף ברושם הקדוש הזה השבע לי, שהוציא זרע קדוש ונאמן לעולם ונשמר ולא נטמא מעולם, שלא יקבר בין אלו הטמאים שלא שמרו אותו מעולם, שכתוב: אֲשֶׁר בְּשַׂר-חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם.

ואם תאמר הרי יוסף ששמר בריתו יותר מכל, למה נקבר ביניהם במצרים? משיב הָיֹה הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-יְחֶזְקֵאל בֶּן-בּוּזִי הַכֹּהֵן, בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל-נְהַר-כְּבָר; וַתְּהִי עָלָיו שָׁם, יַד-יְהוָה, ולמדנו שהשכינה אינה שורה אלא בארץ ישראל, ולמה נגלה כאן השכינה. משיב אלא על נהר כתוב  שהמים (התורה החסד) אינם מקבלים טומאה ואינם כארץ העמים. וכתוב: ותהי עליו שם יד ה' שהיא השכינה, אף כאן יוסף הארון שלו נשלך אל המים. אמר הקב"ה אם יוסף יסתלק מכאן לא יתקיים הגלות, שישראל לא יכלו לסבול, אלא שתהיה קבורתו במקום שלא יטמא, ויסבלו בני ישראל הגלות.

אמר רבי יוסי, ראה יעקב שבכל דבר מתתקן כסא הקדוש באבות – אברהם ויצחק ימין ושמאל והוא באמצע. אמר יעקב, אם יקבר כאן במצרים איך יהיה גוף הזה מחובר עם האבות? ואפילו המערה שנקבר שם נק' מכפלה לימין ושמאל, הוא שנים ואחד, כלומר שצרכים לשלישי שיכריע בינהם. אף המערה הוא שנים ואחד. אף המערה הוא שניים ואחד, אברהם ויצחק לימין ושמאל, ויעקב מכריע ביניהם.

האבות זכו להקבר שם במערת המכפלה, הם ובת זוגם, ועקב נקבר הוא ולאה, ומה הטעם שלא נקברה עמו רחל, הרי כתוב: ורחל עקרה שיורה שהיא עקרת הבית? ומשיב אלא לאה זכתה בו יותר, ביעקב להוציא ממנו ששה שבטים בעולם, מגזע הקדוש, ומשום זה נתנה עמו לבת זוג במערה.

אמר רבי יהודה, לאה כל יום היתה עומדת בפרשת דרכים, ובכתה בשביל יעקב שישא אותה לאשה, כי שמעה שהוא צדיק, הקדימה לו בתפילה, שכתוב: ועיני לאה רכות, שהקדימה וישבה בפרת דרכים להתפלל.

רחל לא יצאה לדרכים מעולם להתפלל להנשא ליעקב כמו לאה, ומשום זה זכתה לאה להקבר עמו. ורחל נמצאת בפרשת דרכים ונקברה שם, וז"ש: ואני בבאי מפדן ארם מתה עלי רחל. מהו עלי? משיב כלומר בשבילי. בארץ כנען בדרך בשבילי מתה בדרך משום שלא יצאה מעולם בשבילי להתפלל כמו אחותה. אומר שלו הייתה יוצאת רחל להתפלל על יעקב, הייתה זוכה להיקבר עמו.

משום זה, לאה שיצאה ובכתה בפרשת דרכים (בחצות לילה – שלאה העולם הנסתר קמה ללמוד) בשביל יעקב, זכתה להיקבר עימו. רחל, שלא רצתה לצאת ולהתפלל בשבילו, משום זה קבורתה בפרשת דרכים. רחל עולם המגולה, מחזה ולמטה דז"א, שהחסדים מתגלים שמה, וע"כ קבורתה בדרך במקום מגולה לעין (חייבת חוכמה). ולאה עולם המכוסה, (שהיא יודעת למות, לוותר על המקרה ) חסדים מכוסים שמחזה ולמעלה דז"א, וע"כ נקברה במערת המכפלה, במקום מכוסה מן העין. זה עיקר עבודתנו בעולם הזה, היראה שתבוא מעבר למקרים המזדמנים.

דמעות רבות הזילה אות הצדקת לאה, בשביל שתהיה בחלקו של יעקב ולא לאותו רשע עשו. כל אדם המוריד דמעות לפני הקב"ה, אע"פ שכבר נגזר עליו עונש, יקרעו את גזר הדין, ולא יוכל העונש לשלוט עליו. כך נגזר על לאה להיות בחלקו של עשיו, והיא בתפילתה הקדימה להנשא ליעקב, ולא ניתנה לעשיו.

 

co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב