035- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – קג-קה (למתקדמים)

035- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – קג-קה (למתקדמים)

וַיְחִי קג-קה

וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל  עַל-רֹאשׁ הַמִּטָּה

 

המתקשה לפעול בקדושה, ידע שהוא מתגעגע לתענוגות גשמיים.

כאשר אדם מתייגע לתקן, ולא לחפש תענוגות סרק, יש באפשרותו להשלים תיקונו בתחיית המתים (הרצונות שלא תוקנו) בארץ ישראל.

 

כאן מלמד כיצד קובע אדם את מטרתו, שאליה הוא כפוף. בפנימיות יעקב אבינו במדרגה גבוהה מהשכינה, אז לא ניתן לומר שהשתחווה למיטה (לשכינה). אלא השתחווה ליסוד, למידה אותה ניסה להשיג – אמונה שלמה. פטירה מהעולם אומר שחלק מהאור, מהחיוּת מסתלק. השאלה איזה חלק הסתלק אצל כל אחד, דהיינו מה היו רצונותיו ופעולותיו בעולם הזה. כשאדם עומד למות, השכינה עומדת מעליו, ובזכותה הוא יכול לצאת מגופו ולבוא אל השכינה.

ירא שמיים רוצה לקום לתחייה בארץ ישראל, בכדי להשלים את התיקון של הרצון המופרז לקבל. דבר זה יכול להיעשות רק למי שנפטר מהצורה, מהעבודה בדבקות בבורא, ועל זה עליו לקום בתחייה להשלים העבודה.

אדם רגיל שכל רצונו זה העולם הזה, ונפטר בחו"ל כאשר מרצונות אלו ביקש לקבל חיוּת, ורוצה להיקבר בארץ ישראל אין לו מה לבוא לטמא את ארץ ישראל. (כאן מדבר על פנימיות ולא על התפיסה החיצונית). כל העולם הגשמי הזה הוא בחינת חוץ לארץ.

 

וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל, עַל-רֹאשׁ הַמִּטָּה. שואל מי ראש המיטה? ומשיב זו היא  השכינה, מפני שהשכינה למעלה מרַאֲשותיו של חולה. אמר רבי שמעון: חס ושלום לומר שהיה משתחווה אל השכינה, כי היה מרכבה לספירת ת"ת, שהיא למעלה מהשכינה, אלא למידת עצמו, ת"ת, היה כורע ומשתחווה. מיטה היא השכינה שכתוב: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים. ראש המיטה, זהו יסוד העולם.

ואם תאמר שהשתחווה אל השכינה, שהיא למעלה מראשותיו של חולה, הרי באותו זמן עוד לא היה חולה, כי אח"כ כתוב: וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה. ובשעה שהשתחווה לא היה חולה, אלא בהכרח, שע"כ השתחווה, משום שידע, שבזמן ההוא עלה במדרגה עליונה קדושה, בכיסא השלם, ת"ת. משום זה השתחווה למרכבה, כיסא העליון, כי חג"ת הוא כיסא עליון, אל הבינה, ות"ת כולל כולם (קו אמצעי). והוא שלמות אילן הגדול והתַקיף, הנקרא על שמו, ת"ת, שנקרא בשמו ישראל. וע"כ, וַישתַחוּ ישראל על ראש המיטה, כי נתעלה למדרגתו ונתעטר בעטרות, במוחין של המלך הקדוש, ת"ת.

וַיֹּאמֶר, הִשָּׁבְעָה לִי (להביאו לקבורה במערת המכפלה)  וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל, עַל-רֹאשׁ הַמִּטָּה, רבי חייא פתח: כָּל-זֹה, נִסִּיתִי בַחָכְמָה. שלמה ירש הלבנה, הנוקבא, מכל בחינותיה, ובימיו עמדה לבנה במילואה, כי נתברכה מכל המדרגות. וכשרצה לעמוד על חוקי התורה אמר: אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. לכאורה שלמה קיבל את כל החוכמה, אז למה אומר והיא רחוקה ממני? אלא את החוכמה יש לקבל מהעליון בבחינת אמונה, שהאמונה היא המקשרת בין האדם לחוכמה.

 

אמר רבי יהודה:  יעקב אמר וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם. מי שיצא נשמתו ברשות אחר, בחוצה לארץ, וגוף שלו נקבר בארץ הקדושה, עליו כתוב: וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת-אַרְצִי, וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה. ויעקב אמר, וקברתני בקבורתם, ונשמתו יצאה ברשות אחר  במצרים. לכאורה אפשר היה לחשוב שיעקב יטמא את הארץ הקדושה, ועליו לעבור תיקון מחילות. אלא

אמר רבי יהודה: משונה יעקב משאר בני אדם, כי השכינה הייתה נאחזת בו ונתדבקה בו כמ"ש: אָנֹכִי (השכינה) אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה,  לדור עימך בגלות. וְאָנֹכִי  אַעַלְךָ גַם-עָלֹה, שנשמתך תזדווג בי, וגופך יקבר בקברי אבותיך. אע"פ שיצאה נשמתו ברשות אחר, עם זה, וְאָנֹכִי  אַעַלְךָ גַם-עָלֹה, שיקבר בקבר אבותיו.

שאלות חזרה ויחי קג-קה
1. מדוע לא יתכן שיעקב אבינו השתחוה למטה אעפ"י שהיא השכינה הקדושה?
2. הזהר הקדוש נותן הנחת תשובה שהשתחוה אל השכינה מפני שהיא למעלה מראשותיו של חולה, אך סותר את התשובה. השאלה היא במה? ובמה זה מצביע על מדרגת יעקב אבינו?
3. למדנו שאדם שיצאה נשמתו בחו"ל וגופו נקבר בארץ הקדושה נחשב שמטמא את ארצו של הקב"ה ואת נחלתו שם לתועבה. אם כך כיצד בקש יעקב אבינו להיקבר במערת המכפלה, כאשר יצאה נשמתו בחו"ל?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

אין תגובות

להגיב