070- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – רח-רי למתקדמים

070- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – רח-רי למתקדמים

שיעור שמע:

MP3-הורד

שאלות חזרה זהר ויחי רח-רי
1. מי הם 7 עיני העדה?
2. מי הם כל הפיקודים למחנות ישראל?
3. מה תשובת ר' אבא לר' אלעזר על קושיותו על הפירוד בבינה?
4. מה תשובת ר' אלעזר לשאלה של עצמו?
5. מה ההבדל בין הסתכלות על הפרטים מצד הקשר, מהסתכלות מצד הדין ומדוע?
6. כיצד שערות הזקן, מחד הם גבורות, ומאידך נחשבים להתפשטות החסדים?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

וַיְחִי רח-רי

מִתְתַּקֶן ב-י"ב בְּשִׁנֵּי עוֹלָמוֹת   [מתקנא בי"ב בתרין עלמין]

את הלב – האני של האדם יש לתקן לפי הבינה העליונה.

גם הבינה היא נדרשת לתיקון, אך לא לעצמה, אלא כשירות לצורך התחתון. התיקון של בינה לקבל את החלוקה, הפרטים ממלכות, ושל המלכות להתנהג ולהתנהל לפי תיקוני הבינה העליונה.

דין שבא מאמונה הוא למעשה רחמים, אך כאשר עומד הוא לעצמו, יוצר כאוס ומלחמות. לכן כשאדם פוגש בדין עליו לעצור ולשאול איזו אמונה זה מייצר אצלו.

 

חג"ת נהי"מ דראש הנוקבא, הם שבעה עיני העדה כמ"ש: שבעה עיני ה'. ולהיותם מוחין דחכמה מכונים עיניים. והם שבעים סנהדרין, שכל אחד מחג"ת נהי"מ האלו כלול מע"ס, והם ע'. השערות הנמשכות מן הראש הזה, הם כמ"ש: כל הפקודים למחנה יהודה מְאַת אלף ושמונים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאותם. וכמ"ש: כל הפקודים למחנה ראובן, וכן לכולם, שכל המספרים האלו הם בחינות שערות של הנוקבא. אין מספר דהיינו חסדים.

ואם תאמר במצרים, בשעת הסתלקותו של יעקב מן העולם, שהשלמות הייתה נמצאת באותה שעה, איפה היו כל אלו הפקודים של המחנות, בחינות שערותיה של הנוקבא? אם לא היו שם, הרי הנוקבא הייתה מחוסרת אז משלמותה, שהם השערות? ודאי ע' נפש היו, בביאתם למצרים, כנגד המוחין דע' סנהדרין. וכל אלו שהולידו בי"ז שנים, שיעקב חי בארץ מצרים, לא היה להם חשבון מחמת ריבויים כמ"ש: ובני ישראל פרו וישרצו ויעצמו במאוד מאוד. והם היו בחינות שערות של הנוקבא. והם היו בשעת הסתלקות יעקב מן העולם. וע"כ לא היה חסר כלום מן השלמות, אשרי חלקו של יעקב השלם, שנשלם למעלה ולמטה. כל זמן היגיעה אומר שהחסדים לא היו מפורדים.

 

פתח רבי אלעזר: וְהוּא בְאֶחָד, וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ. תיקון העליון שבבינה כולו אחד, לא היה בו פירוד, כמו בתיקון דתחתון, שבנוקבא כמ"ש בנוקבא, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים. כי בנוקבא יש פירוד. ואע"פ שיש בה פירוד, כשמסתכלים בדברים, הכל עולה לאחד, כי גם הפירוד שבה חוזר ומתתקן ע"י התיקון של י"ב, ואז גם היא כולה אחד. משא"כ הבינה, שלא היה בה פירוד מעולם, אינה צריכה לתיקון י"ב, שיתקן אותה. אבל תיקון של העליון, של היובל, בינה, עומד ג"כ על י"ב, כמו התחתון, הנוקבא. ואע"פ שהוא אחד, שלא היה בו פירוד מעולם, הנה אחד הזה משלים לכל צד, שהאחד שבספירות של צד ימין משלים לצד שמאל, והאחד שבספירות שבצד שמאל משלים לצד ימין. ונמצא, שאֵלו ו"ק עליונות חג"ת נה"י שבבינה, הם י"ב. כי כל אחד מחג"ת נה"י מַלווה לחברו מאורותיו, ונכלל מאורות חברו, ונמצאו שהם י"ב, וגוף של הבינה עליהם.

ועניין הלוואה פירושו, כי אחר שהימין, חסדים, נשלם מהתכללות החכמה שבשמאל, מחזיר לו הארתו, ונשאר באור חסדים. וכן השמאל מחזיר החסדים לימין אחר שנשלם על ידיהם, ונשאר בחכמה. ונמצא מה שנתנו זה לזה, אינו אלא הלוואה על מנת להחזיר. וע"כ כל עומד על י"ב, ואפילו הבינה. כי שש הספירות חג"ת נה"י שבה נכללים זה מזה, ויש חג"ת נה"י בצד ימין, וחג"ת נה"י מצד שמאל. ולא משום תיקון הפירוד כמו בנוקבא. הגוף הוא יעקב, ת"ת, ולא בינה, שהוא ראש ולא גוף. ואיך יתכן שהבינה, שהוא מעל י"ב, הוא גוף? אלא ראש וגוף עומדים ביחד, שנכללים זה מזה, וע"כ יש בחינת ת"ת גם בראש בבינה.

יש ג' קשרים שבזרוע הימנית, חסד חסדים, שכל הג' הם חסד. וג' קשרים שבזרוע השמאלית, גבורה גבורות, ג' גבורות. וג' קשרים בירך הימנית, נצח נצחים, ג' נצחים. וג' קשרים בירך השמאלית, הוד הודות. הרי ביחד י"ב, והגוף, ת"ת, עומד עליהם, הרי י"ג. כי בי"ג מידות מתבאר התורה, י"ג מידות של רחמים, הנמשכים מי"ג תי"ד דא"א. והכל אחד, שאין שָם פירוד. ונמשכים ממעלה למטה בייחוד, מי"ג תי"ד דא"א, ומשָם לי"ג דבינה, ומשָם לי"ג דז"א, עד אותו מקום העומד על פירוד, הנוקבא.

ז' עיניים עליונות, ז"ס חג"ת נהי"ם דמוחין דחכמה כמ"ש: עיני ה' המה משוטטים. הם זכרים, דז"א. כי מקום הזכר הוא. ושכתוב: ה' עיניו משוטטות, הם בתיקוני השכינה למטה, מקום הנוקבא. שבע העיניים העליונות, בין של הזכר ובין של הנוקבא, הן כנגד הכתוב: לך ה' הגדוּלה, חסד, והגבורה, והתפארת, והנצח, וההוד, כי כל, יסוד, בשמים וארץ. וכמ"ש: לך ה' הממלכה, מלכות, משלים לכל קצה מו"ק חג"ת נה"י.

השערות שבזו"ן הן גבוּרות כמ"ש: מי ימלל גבורות ה'. אע"פ שהשערות גבורות, מ"מ נמשכים על ידיהם החסדים, שאין להם מספר, שעליהם כתוב: חסדֵי ה' כי לא תָמנוּ. ותיקונים אלו עולים למקום אחר, למוחין שאין להם חשבון.

ואעפ"י שבמוחין דחשבון, שהם שבעה עיני ה', נאמר בו יותר, ועלה במשקל, כלומר, בקו אמצעי, המכריע בין ב' כפות המאזניים, ימנית ושמאלית, בעליונה, בינה, ובתחתונה, הנוקבא. ושלמה המלך ביאר אותן ב' הנוקבאות בשה"ש. משא"כ במוחין דשערות, שאין צריכים לפרש אותן, כי אין מספר. עכ"ז שניהם צריכים, שע"י ב' מיני מוחין האלו באה השלמות. אשרי חלקם של הצדיקים, שיודעים דרכי הקב"ה, ובמוחין דמספר נתגלה הכל ליודעי דין ומשפט

אין תגובות

להגיב