017- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – נח-ס למתקדמים

017- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – נח-ס למתקדמים

 שיעור שמע:

bmp3 (1)

שְׁמוֹת נח-ס

וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי

אֱמוּנָה מוֹלִידִים רַק מִתּוֹך הִתְמַסְּרוּת לַשְּׁכִינָה.

לא ניתן להוליד אמונה, שהיא בחינת משה שבנפש, מתוך רצון לסיפוק אישי, אלא רק בשמחה מהיחד, מהשכינה. לכן הרוצה להיות צדיק צריך להרגיש טוב ולפעול מתוך שמחה ולא להתלונן, שהשמחה עצמה מוסיפה כוח לפעולה. וכך מלמד בעל הסולם: בָּהּ בָּמִידַה שׁאָדַם מַרְגִּישׁ לֹא טוֹב הוּא לְמָעֲשֶׂה כּוֹפֵר.

הבנה אמיתית טובה ומאירה, דהיינו יורדת ללב. זו הבנה אמונית המחוברת ל-ג' האמונות של ג' האבות, חסד מימין אברהם, גבורה שמאל יצחק, וקו אמצעי יעקב – הנאה מהאמת בלבד.

לכאורה אין לאדם מה להתאמץ שממילא כולם יגיעו לתכלית להטבה המלאה שהרי הקב"ה טוב ומטיב, אלא השאלה כיצד יגיעו – בדרך תורה או בדרך ייסורים? התורה אומרת: ובחרת בחיים.

גם אדם שלא הגיע לקדושה מחויב לקיים מצוות, אך אלו מצוות שהאור לא מופקד בהם. מלמד הזוהר שיש תרי"ג עיטין – עצות שיש לקיים, ורק לאחר שזוכים לרצון האמיתי, הם תרי"ג פיקודין, דהיינו שהאור מופקד במצווה.  משה לכאורה כבר נולד מהול/מתוקן, אז למה בא לעולם? אלא עוד תיקון אחד של הכלל, שבא למען כלל ישראל.

ברגעי סכנה שהדין מתוח, על האדם לוותר על הגאווה ולהוריד את הראש, ואפילו צדיקים לא יוצאים לשוק.

וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא. אמר רבי יוסי שנולד מהול. כי סוד הברית נקרא טוב, שכתוב, אִמְרוּ צַדִּיק, כִּי טוֹב, וצדיק הוא הברית.

רבי יוסי אמר: אור השכינה שהאיר בו, ראתה. שבשעה שנולד, נתמלא כל הבית אור, שכתוב: וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא. וכתוב: וירא אלקים את האור כי טוב. וכמו שטוב ההוא סובב על אור, כן הטוב שכאן סובב על אור. ועל זה כתוב כי טוב הוא. והכל היה בו, שהיה בו אור השכינה, וכן שנולד מהול

וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים

ותצפנהו שלושה ירחים. רומז, שלא הוכר מעלת משה בזוהר העליון עד ג' ירחים. כי אז ניתנה התורה על ידו, והשכינה נתגלתה ושרתה עליו לעיני כל. שכתוב, ומשה עלה אל האלקים ויקרא אליו ה'. וכמ"ש: ולא יכלה עוד הצפינו, כי עד אותה שעה לא נודע דיבורו עם הקב"ה. ואז כתוב, משה ידבר והאלקים יעננו בקול.

וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא. רמז על הארון, שלוחות הברית באו בתוכו. תיבת גומא, הוא ארון הברית. וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת, כי הארון היה מחופה מבפנים ומבחוץ. רבי יהודה אמר: זו התורה, שהחמירה (לשון חימר)  הקב"ה במצוות עשה ובמצוות לא תעשה. מצוות עשה הם בחינת ימין ומצוות לא תעשה שמאל שהוא זפת שחור, החימר לבן, חסדים. בכל מדרגה ישנם כל הפרטים. כך בחינת משה רבינו שהוא תורה, יש לו ארון.

וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד. הוא ישראל, כמ"ש: כי נער ישראל ואהבהו. ותשם בסוף, שלא היה חיוב לעשות את מצוות התורה עד סוף, שבאו ישראל לארץ (לרצון לקדושה), לסוף ארבעים שנה. על שפת היאור, על פי הדיבור של המורים תורה וחוקה לישראל. ששפת הוא כמו שפה ודיבור, והיאור, הוא לשון מורה.

פירוש אחר, וילך איש זהו הקב"ה, שכתוב בו: יְהוָה, אִישׁ מִלְחָמָה; יְהוָה, שְׁמוֹ. מבית לוי, זהו הקב"ה שהלך מן המקום ששם חכמה עליונה, אבא עילאה, ואותו הנהר שהיא אמא עילאה, מתחברים יחד ואינם נפרדים לעולם. שהלך ממקום היסוד דאו"א עילאין, מבית לוי, מלשון לוויתן, יסוד. שהשרה הלוויתן לשמחה בעולם, שהוא השכינה, כמ"ש: לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. ויקח את בת לוי, זהו הקב"ה, המקום שאור הלבנה מאיר, שהוא השכינה.

על האדם לדעת שעבודת נפש מתגלית רק לאחר שפעל בהסתר בפנימיות.

דרך האדם חייבת להיות פנימית עד אשר תהיה ראויה לצאת מהכח אל הפועל.

וַתַּהַר הָאִשָּׁה, כלומר השכינה כמ"ש: לזאת יקרא אישה. וזאת, הוא שם השכינה. בתחילה הייתה בת לוי, שהוא יסוד דאו"א, הנקרא לוויתן. וכן הוא ודאי, כי או"א בָּנוּ את הנוקבא. ולפי זה שואל, וכי מתחילה היא בת לוי, ועתה אישה? כן הוא ודאי, אישה מטרם שנישאת נקראת בת פלוני, על שם אבא ואמא שלה. ואחר שנישאת נקראת אישה על שמה עצמה. בת, אישה וכלה מדרגה אחת היא, השכינה.

וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. אלו הם שלושה ירחים, שדין קשה שורה בעולם, תמוז אב וטבת, שאין בהם גילוי השכינה, מחמת הדינים שבעולם. שמטרם שירד משה לעולם, היה נמצא למעלה עם השכינה, וע"כ נתחברה עימו השכינה מיום שנולד. מכאן אמר רבי שמעון: הרוחות של הצדיקים נמצאים למעלה בגן עדן, מטרם שירדו לעולם.

מהו, וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא? שציפתה אותו בסימנים, שיהיה נשמר מאלו דגי הים השטים בים הגדול, הקליפות והמזיקים  כמ"ש: שָׁם רֶמֶשׂ ואין מספר. והיא ציפתה אותו, להיות נשמר מהם, ע"י ציפוי יקר של שני צבעים, לבן ושחור. לבן ימין, והזפת שחור שמאל, המעורב במלכות דמידת הדין, שאז נהפך האדום שבו לשחור. והניחה את משה, הקו האמצעי, ביניהם, שיהיה נודע עימהם, בסוד הדעת, קו אמצעי, כי עתיד לעלות ביניהם בזמן אחר לקבל התורה. הציפוי ששומר על האדם היא התורה. החימר לבן, סוד קו ימין, והזפת שמאל, שמלכות עלתה לבינה והשחירה אותה. על האדם עוברים הדברים שממילא צריכים לעבור עליו, כל פעם בלבושים/מקרים אחרים.

וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה (מצד הדין הקשה) לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. בת פרעה באה מצד שמאל של דין הקשה  כמ"ש: לרחוץ על היאור, על היאור הוא בדיוק, ולא על הים. כי הים רומז על המלכות דקדושה, אבל היאור הוא דין הקשה שמצד שמאל, שהמצרים עשו אותו לעבודה זרה שלהם. וכיוון שבת פרעה רחצה שם, נמצאת גם היא מדין הקשה ההוא.

הרי כתוב: וּמַטְךָ אשר הכית בו את היאור. ומשה לא היכה רק את הים. והכתוב קוראו גם יאור? אלא יאור, הוא שהיכה אהרן על ידי משה, והשווה הכתוב כמו שהוא עצמו עשה זה. משה עשה זאת ע"י שליח.

קצז) וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים, אַחֲרֵי הַכּוֹת יְהוָה, אֶת הַיְאֹר. אע"פ שאהרון היכהו. אלא על שבא מצד הקב"ה, קראו הכתוב, אחרי הַכּוֹת ה'. אח"כ קראו על שם משה, משום שאהרון עשה על פיו. ונערותיה הולכות על יד היאור, הם שאר המחנות הבאים מצד ההוא של היאור.

וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד. כתוב ותראהו. ותֵרֶא, היה צריך לומר? אין לך דבר בתורה שאין בו סודות עליונים ויקרים. רושם של המלך והמלכה, ת"ת ומלכות, ו' ה', נמצא בו. וע"כ נאמר ותראהו, עם ה' ו' יתרות. ומיד שראתה את זה ותחמול עליו. עד כאן מדבר הכתוב למעלה בעולמות עליונים, מכאן והלאה מדבר למטה, חוץ מכתוב הזה.

כאן הייתה הצטרפות של תפארת ומלכות לעזור לה לראות. כך עוזרים לאדם מלמעלה לעשות מעשי קדושה, ולאחר מכן עליו לפעול בהתאם. כפי שבת שבע אמרה: כי מן המים משיתיהו, כך על האדם למשות את רצונותיו מהמים שהם בחינת התורה.

אין תגובות

להגיב