008- דף היומי בזוהר הסולם – וארא – כב-כד השקפה

008- דף היומי בזוהר הסולם – וארא – כב-כד השקפה

שיעור שמע:

הורדה- כחול

וָאֵרָא כב-כד

כְּלָל וּפֶרַט

 פְּרָט לֹא יָכוֹל לַעֲמוֹד לְעַצְמוֹ

 כלל הוא בחינת: אמונה, ראש, תפיסת הבורא. והכן כלל יכול לעמוד בפני עצמו בלי תלות נוספת, אך לפרט יש קיום רק במסגרת הכלל, כפי שהבריאה אינה עומדת בלי הבורא, ואין עמידה לגוף בלי ראש.

ובאופן זה, רפואה היא התחברות הפרט לכלל. חולי הוא סופיות, הגימטרייה של אותיות הסופיות מנצפ"ך=פר. ובחיבור הסופיות לאין סוף, לאלופו של עולם, לאות אלף, מקבלים רפא.

לכאורה אם ישנה תפיסה בכלל, אין צורך בפרטים, אך אין הדבר כך, כפי הדוגמא הגשמית שאם יש תפוח שלם שהוא כלל, יש ללעוס ולפרק אותו לפרטים בכדי לחוש בטעם. וכך רעיון חדש יש לנסות להכיל באופן כללי, אך לאחר מכן יש לפרוט אותו לפרטים בכדי להבינו.

כל מצווה שעושה אדם, שייכת היא לאיבר מסוים, או לבחינת יום מסוים בשנה. בקיום מצווה הכוונה היא העיקר, ובכך מתקנים את הלב לאהבת השם. לאחר תיקון הנשמה בא תיקון הגוף, דהיינו לימוד הגוף ליהנות מפעולת המצווה.

האדם מתקן את הנשמה, את תפיסת הבורא שבו שזה הרצון להשפיע, ורק לאחר מכן מתקן את הרצון לקבל.

מצווה ראשונה היא יישום ההבנה שכל פרט כפוף לכלל, ומכאן נגזר שאדם צריך לייחס כל פרט וכל פעולה בהקשרה לבורא יתברך, לֶהשוות צוּרָה בֶּאוֹפֶן קָבוּעַ, דהיינו שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד.

אין תגובות

להגיב