017- הדף היומי בזוהר הסולם – וארא – מט-נא למתקדמים

017- הדף היומי בזוהר הסולם – וארא – מט-נא למתקדמים

שיעור שמע:

הורדה- כחול

שאלות חזרה ושינון זהר וארא מט-נא
1. מיהי הצפרדע האחת שעולה מתוך היאור?
2. מהם ב' המושגים תנוריך ומשארותיך?
3. הסבר מצד רצון האדם מה זה שאומרים באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה?
4. מדוע הצפרדעים לא מתו באש ואלו שמתו נתבקעו בתוך הלחם וזה היה הורג את המצרים?
5. מדוע דווקא אצל פרעה כתוב ועל מתיך ובכולם לא כתוב כך אלא בו בלבדו?
6. הסבר בפירוט כל הנחלים הולכים אל הים והים אינו מלא. אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת.
7. מדוע הים יושב בין צפון לדרום ועל ידי שניהם הוא מתקיים בקדושה שלכאורה היינו רוצים שיהיה רק מצד דרום ואין כך?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

וָאֵרָא מט-נא

וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים.

הָרָצוֹן הַמִּצְרִי שֶׁבָּנֶפֶשׁ, הַמְבַקֵּשׁ לְקַבֵּל לְעַצְמוֹ, מְעוֹרֵר קוֹל צְפַרְדֵּעַ פְּנִימִי שֶׁהוֹרֶג אוֹתוֹ.

בזמן תיקון על האדם לרדת מידי פעם למצרים, אל אותם רצונות גדולים שבנפשו, לדלות חלקים ולתקנם ע"י חסדים מכוסים, באמונה, ואז ניתן להשתמש בהשתוקקויות אלו בחסדים מגולים. זו תנועה נפשית רציפה, שכָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם – אל הרצון הגדול,  וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא מפני שלא ניתן לקבל את האור ללא חסדים.

כאשר הרצונות באדם אינם מחפשים את השם יתברך כי איננו לתפיסתם השגויה. מקבל המצרי מכה וליהודי זו שמחה שמעוררת אותו לחזור בתשובה. וכך כשאדם עושה מעשה מגונה כמו דיבור רכיל, ואז קול גדול זועק מתוכו על ההנאות המזויפות שלקח, והורג את המצרי שבו. לכן על האדם לדעת שכל מעשה מחשבה ודיבור נרשמים בתת המודע הנפשי, ומשם, ממצרים שבנפש, עליו להתעלות.

יש לבחור בוויתור על קבלה של הנאה לכאורה מלאה, ואפילו לקבל בקדושה חלקית שאינה מושלמת, כדי להימנע מלעורר את הצפרדעים הנפשיים שיביאו לדיכאון.

קנג) ותעל הצפרדע. והיה צריך לומר הצפרדעים, לשון רבים? אלא צפרדע אחת הייתה והולידה, ונתמלאה מהן הארץ. והיו כולם מוסרים את עצמם לאש.

מה נוגע למצרים, שכל הצפרדעים באו באש? הלכו בתנור, ונכנסו לתוך הלחם, ונתבקעו, ויצאו מהן אחרות, ונבלעו בתוך הלחם. וכשבאו לאכול מן הלחם, חזר הלחם במעיהם להיות צפרדעים, ורוקדים ומרימים קולם עד שהמצרים היו מתים.

קודם לימד שהשכינה הקדושה מרימה קול, וברגע שהצפרדעים מרימים קול, המצרי שבנפש מת, וכך רחל (האני האמיתי שבאדם) מבכה על בניה.

ומכה זו הייתה קשה להן מכולן. כתוב, וְשָׁרַץ הַיְאֹר, צְפַרְדְּעִים, וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ; וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ, וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ  וּבְכָה וּבְעַמְּךָ, וּבְכָל עֲבָדֶיךָ  יַעֲלוּ, הַצְפַרְדְּעִים. הרי שבאו בתוך גופם. פרעה הוכה תחילה ויותר מכולם, שהרי נאמר, ובְכָה ובעמך ובכל עבדיך. יהי שם ה' מבורך מן העולם ועד העולם, שהוא פוקד מעשה בני אדם בכל מה שעושים.

קנד) כתוב, וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה (את שרה), וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה. ג' פרעה כתוב כאן: פרעה אחד הוא לזמן ההוא, ואחד רומז על פרעה שבזמן של יוסף, ואחד רומז על פרעה שבימי משה, שהוכה במטהו.

כל דבר שעבר על האבות, הוא שורש שלאחר מכן טבוע באדם. וכפי שאברהם ירד ברעב למצרים, אדם רעב יורד למצרים בכדי לקבל רצונות, ולעיתים צד המצרי שבנפש בא לחמוס את האני של האדם (שרה, ואז עליו להכניס בחינה זו לתיבה – צמצום ב' ואז הפרעה שבנפש מוכה כאשר ירצה לקחתה לאישה, ועליו לשלם על כך)

קנה) פרעה הראשון, בשעה שנלקחה שרה אליו, רמז לאומנים וציירו צורתה בחדרו בכותל שעל מיטתו. עוד לא נח דעתו, עד שעשו צורת שרה על לוח, וכשעלה למיטתו העלה את הלוח עימו. כל מלך שבא אחריו היה רואה את הדמות ההיא, המצוירת בציור. והיו באים לפניו בדחנים, וכשעלה למיטתו היה נהנה מאותו ציור. משום זה הוכה המלך כאן יותר מכולם. שכתוב, ובחדר משכבך ועל מיטתך. ואח"כ, ובבית עבדיך ובעמך. ובכולם לא כתוב על מיטתם, אלא בו בלבדו.

קנו) רבי אבא פתח: כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא. כשאלו הנחלים, האורות דז"א, הולכים אל הים, המלכות, והים מקבל אותם ובולע אותם לתוכו, משום שהמים נקפאים תוך הים, וקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו. ואח"כ יוצאים המים בתוקפו של הדרום, בחסדים שבצד ימין, ומשקה כל חיות השדה כמ"ש: ישקו כל חַיְתוֹ שָׂדָי.

כי תחילה מקבלת המלכות מצד שמאל בלבד, שאז קומתה שווה לז"א, (זו הבחינה שכל הנחלים הולכים לים, מקבל אור חוכמה) משום שאז יש לה ג"ר דחכמה, אלא בלי חסדים (רק השלמת כלים) החכמה אינה יכולה להאיר, וע"כ נעשית אז המלכות ים הקפוא, כי האור שבה קפוא ואינו מאיר. ואח"כ (כשמקבלת בקדושה את התובנה של קו אמצעי) בא קו אמצעי, ומגביר הימין על השמאל, ואז משפיע הימין את החסדים אל השמאל, והחכמה מתלבשת בחסדים. ואז נמס הקרח, והים משקה לכל העולמות. אמנם משום זה מתמעטת החכמה מג"ר, ואין בה רק ו"ק דג"ר.

האורות דקו שמאל דבינה, שמשפיע הז"א למלכות, כמ"ש שמאלו תחת לראשי. והים מקבל אותם ובולע אותם לתוכו, משום שהמים נקפאים תוך הים, וקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו, שהאורות הגדולים דג"ר דחכמה אינם באים לתוך המלכות, אלא בזמן שהוא קפוא. כי אחר שנמס הקרח, כבר אין בה אלא ו"ק דחכמה. ולפיכך נבחן שהקרח ההוא שואב כל המים הבאים בו, אפילו הג"ר דחכמה, ולא במצב שאח"כ. שיוצאים המים בתוקפו של הדרום, שהימין, הדרום, מתגבר על קו שמאל. ואז משפיע לו חסדים להלביש החכמה, והקרח נמס וחזר למים להשפיע לכל התחתונים, ומשקה כל חיות השדה, כלומר אל המדרגות שבבי"ע, שהם מחוץ מאצילות. כל הנחלים יורדים לים של מצרים, בה ישנם אורות גדולים, אך לא ניתן לקבלם בטומאה, כפי שפרעה רוצה את הג"ר דחכומה, ויש לתקנו – להסכים שהימין ישלוט, לוותר על החוכמה בצד דרום, שיהיה מנוגב מהנאה כוזבת.

קנז) הים הקפוא, בעת שהים מקבל מקו שמאל, שאז נקפא, שואב כל המים, ואפילו ג"ר דחכמה. והוא נמס בתוקפו של דרום, שמתגבר על השמאל, צפון, בכוח קו אמצעי. ואז משפיע לו חסדים להתלבשות החכמה שבו, שבזה הוא יכול להאיר למטה, שנבחן זה שהקרח נמס וחזר למים. ומשום זה, הים איננו מלא (שמקבל רק ו"ק). כי מתוך שאינו חוזר למים, זולת ע"י קו אמצעי, שמגביר הדרום על הצפון, הרי הוא מפסיד עי"ז את הג"ר דחכמה, שקיבל בעת היותו קפוא. ונמצא, שאינו מלא, כי חסר לו הג"ר.

קנח) אל מקום שהנחלים הולכים, שם החברים שבים ללכת, משום שנהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד דז"א, אינו מפסיק שִפעו לעולם מן המלכות. והוא מוציא תמיד מים אל הים. ועל כן המים שָבים ללכת, ושָבים והולכים ושבים ואינם פוסקים לעולם. וכשהוא שב ללכת, כדי ללכת להשקות את הכל, להמשיך חכמה המכניע את כל הקליפות, בא רוח צפון, השמאל, שמשם החכמה, ונקפאים המים. ורוח הדרום, שהוא חם, פותח אותם, שיוכלו ללכת לכל צד. ועל כן ים יושב בין שני צדדים צפון ודרום, ועל ידיהם מתקיים. ואוניות, שהן המדרגות המקבלות מן המלכות, הולכות ונוסעות בו לכל צד, אחר שד' רוחות, דרום צפון מזרח ומערב, נכללים זה בזה. מצד אחד חייבים לבא למצרים, אך את הרצונות הגדולים יש לשים בתיבה, ואת האני של האדם, הים, המלכות יש לשים בין צפון – השתוקקות, השלמת כלים, לבין הדרום החסדים. צריך אדם לפתח את האני שלו, את ההשתוקקות, אך רק ע"י תיקון של קו אמצעי.

לחץ כאן כדי השב, השב לכולם או העבר

18.15 GB‏ (%106) מתוך 17 GB נמצאים בשימוש

נהל

תנאיםפרטיות

פעילות אחרונה בחשבון: לפני 0 דקות

אין תגובות

להגיב