015- הדף היומי בזוהר הסולם – בא – מג-מה למתקדמים

015- הדף היומי בזוהר הסולם – בא – מג-מה למתקדמים

שיעור שמע:

הורדה- כחול

שאלות לחזרה ושינון זהר בא מג-מה
1. מדוע לא אמר ריח הבגדים אלא ריח בני?
2. מה ההבדל בין הלבושים שהיו לעשו ולנמרד לבין הלבושים של אדם וחוה הנקראים כותנות אור?
3. מהיכן למד יצחק אבינו שריח גן עדן נכנס יחד עם יעקב? ב' שאלות: כיצד ידע שהוא ריח של גן עדן וכיצד ידע שזה מיעקב ולא מהבגדים?
4. מדוע מקום תפילתם של אברהם ויצחק שונה? של אברהם בהר המוריה ושל יצחק בשדה
5. מה התשובה לשאלת רבי יצחק על הפסוק מדוע לא התחילה התורה מהחודש הזה לכם וגו'?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק –

בֹּא מג-מה

וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו

מְלֻמֶּדֶת הַתּוֹרָה אֶת הָאָדָם שׁהָרַצוֹן אֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא שֶׁל הַקַּב"הַ.

רש"י: ומה טעם פתח בבראשית, משום כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם שאם יאמרו אמות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ (הרצון) של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נֶטָלַה מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ. וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ – ותפקיד האדם: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ.

יש חומר ויש צורה, חיצוניות ופנימיות. הפנימיות, הצורה היא החשובה ולא החומר שמופיע ראשון. כך בתחילה כתוב ביצחק: וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו – הריח רק בחיצוניות, אך כאשר בא לנקודה הפנימית ליעקב שלובש את הבגדים, אמר: רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה. את החיצוניות לקח יעקב מעשיו, אך מה שהכריע את הברכות – ע"י החיצוניות מושכים את האור, אך קבלתו היא בנקודה הפנימית.

קמח) וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה. משמע שהלבושים היו מעלים ריח טוב שלא נעדר מהם לעולם ריח ההוא. כתוב ריח בגדיו, וכתוב: ריח בני (גזירה שווה). ולא אמר ריח הבגדים, אלא ריח בני. כיון שנכנס יעקב, נכנס עמו גן עדן. ואותם הבגדים היו של אדם הראשון שכתוב: וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם.

קמט) ואם תאמר שכתוב: וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת, ומהם היו הכתנות עור, שעשה להם ה'. אם כן למה כתוב: ויעש ה' אלקים, הלא תפרו מעצמם? וכתוב: כָּתְנוֹת עוֹר, הרי לא היו אלא עֲלֵה תְאֵנָה? אלא כתרגומו של כָּתְנוֹת עוֹר, יקר הלבושים. והיו מעלים ריח מן הבשמים שבעדן. לו היה אומר כתנות אור כפי שהיה לאדם ראשון טרם החטא – כלים דהשפעה איתם ניתן לקבל את אור החוכמה, לכאורה זה מתקבל, אך הם נענשו, אם כן למה ריח גן עדן בלבושים פחותים מעור?

קנ) בשם מלא נעשו שכתוב: וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, שהוא שם מלא. מה שלא נעשו בו שמים וארץ, שבהם כתוב אלקים בלבד. אבל כתוב: בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם? לא קשה זה, כי כשנעשו, לא נעשו בשם מלא. וכשהתקיימו, בשם מלא התקיימו. והכתוב: בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים, נאמר לקיום. השם מלא כאשר כולל הויה רחמים, ואלקים דין. הקיום תלוי באדם, ולכן שם מלא.

קנא) ומה שאמרו, שאלו הלבושים באו לאותו רשע עשו, שלקחם מן נמרוד. וקשה הדבר, הרי כתוב: לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ. שעשה לבושים לאדם ולבושים לחוה. ומה נעשה עם הלבושים של חוה? אם כן, במה נקברו? היעלה על דעתך, שהם עזבו והשליכו מעצמם זהר העליון שנתן להם הקב"ה?

קנב) אלא, אֵלו הלבושים שהתלבשו בהם אדם וחוה, לא התלבש בהם אדם אחר. כי באלו הלבושים היו דומים כעין של מעלה. ואם יעלה על דעתך, שהתלבשו בהם מעצמם, כתוב: וַיַּלְבִּשֵׁם. שהקב"ה הלביש אותם. אשרי חלקם. מדובר בלבושים גדולים ועצומים שהיו לאדם וחווה, ולא אלו הלבושים של עשיו ונמרוד.

קנג) יְהוָה אֱלֹהַי, גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. וכתוב: הוד והדר לפניו. וכתוב: עוטה אור כַּשַּׂלְמָה. כיון שהתלבש, ברא העולם. מלמד שהתעטף הקב"ה באור וברא את השמים. וכעין התלבשות זה היו הבגדים של אדה"ר. החמודות פירושו בגדי מלכות, במשי וזהב, ודרך העולם הוא לגנוז אותם בבשמים וריחות, בשביל יקר הלבושים.

קנד) וירח את ריח בגדיו בתחילה. שהיה חושב שמהם בא הריח. וכשהרגיש, אמר, ראה ריח בני, כי ידע שבו תלוי הדבר, שבשבילו עלה הריח, ולא מן הלבושים. כריח שדה אשר ברכוֹ ה'. וכי מאין היה יודע יצחק, כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה? יצחק הכיר את ריח גן עדן משדה מערת המכפלה.

קנה) אלא ב' דברים הם והכל הוא אחד שכתוב: ויצא יצחק לָשׂוּחַ בשדה לפנות ערב. והוא אחד עִם, השדה אשר ברכו ה'. וכי לא היה לו בית או מקום אחר להתפלל. אלא אותו השדה היה, אשר קנה אברהם סמוך למערת המכפלה, שכתוב: הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת. ובשעה שהיה יצחק בא אל השדה, ראה השכינה עליו, והעלה ריחות עליונות קדושות. ומשום זה היה מתפלל שם, וקבע אותו למקום תפלה. הרגיש ריח של השפעה, זו רוחניות שבאה מסדר שקיבל מאברהם. לכן צריך מסורת, ולא כל רוחניות מזויפת טובה.

קנו) למה אברהם לא התפלל שם, בשדה מערת המכפלה, כמו יצחק? משום שקביעות של אתר אחר הייתה לו בתחילה, ודבר אחר של ריח ראה בהר המוריה. שֶׁלָּמָּה נקרא הר המוריה, על שם המׂר הטוב שהיה שם. לאברהם מידת החסד היה תיקון שונה מיצחק, תיקן בהר המוריה את יראת הרוממות – ראשית חכמה יראת השם. ויצחק בשדה – בחינת המלכות.

קנז) והכל היה אצל יעקב, כי מלבד הריח שלו, גם ג"ע נכנס עמו, וע"כ ברכו. וע"כ לא תלה הדבר בלבושים, אלא ביעקב ממש. שראה שבו תלוי דבר הריח. והוא ראוי וזכותו עולה להתברך. ונכנס עמו הגן עדן. ומשום זה, כשהתרעם עשו, אמר גם, ברוך יהיה.

קנח) אמר רבי יצחק: לא היה התורה צריך לכתוב: אלא, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים:  רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. משום שהוא תחילת שליטת הלבנה. וע"כ היתה התורה צריכה להתחיל לכתוב מכאן. כי בהקב"ה נקשר הדבר. כי הלבנה היא המלכות, שבשלמותה מתיחדת עם הקב"ה. וע"כ היה צריך התורה להתחיל בתחילת שלמות הלבנה, שהוא, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים. הרי זאת מצוות האמונה ובה צריך להתחיל הכל?

קנט) ולא קשה, שלא כתוב: זאת, החדש הזאת. כי שם הלבנה הוא זאת. כי זה וזאת מתקשרים יחד. ובמקום שיש זכר ונקבה ביחד, אין השבח אלא לזכר (שהוא הכלל והיא הפרט). וע"כ אומר, החדש הזה, ולא, זאת. וע"כ אומר, ראשון הוא לכם לחדשי השנה. לחדשי השנה, ללמד, שסובב על המלכות, הנקראת שנה. אלא תלה השבח בזכר. שאל רבי יהודה למה כתוב: לכם לכם. אמר רבי יצחק: שמכְּפִילוּת לכם, נשמע יותר, שהוא רק לישראל, ולא לשאר העמים כמ"ש: כי חֵלֶק ה' עַמּוֹ. התקשרות הזאת של החדש, הוא לכם ולא לשאר העמים. החידוש הוא חודש בחינת הזכר, ושנה היא בחינת הנקבה, לכן הבורא ברא נקבה ובה מתחיל הגילוי הראשון, ולאחר מכן בא התיקון. מכאן שחודש ניסן מתחיל עם עבודת האמונה, בחינת הזכר. והשבח של הנקבה: שעשני כרצונו – בא בחודש תשרי. כפי שאומר רש"י שבראשית ברא את הרצון: ברצונו נתנם להם וברצונו נתן לנו – שהרצון שייך להשם יתברך – כי לי כל הארץ.

תגיות: ריח גן עדן, בריאת הרצון.

 

אין תגובות

להגיב