הדף היומי בזוהר הסולם – בא – סז-סט סיום

הדף היומי בזוהר הסולם – בא – סז-סט סיום

שיעור שמע:

bmp3 (1)

בֹּא סז-סט

התפילין

עַבְדוּת לֶהַשֶׁם הִיא אֶמְצָעִי הֶכְרֵחִי, בִּכְדִי לִהְיוֹת בֶּן לֶהַשֶׁם.

עבד השם היא בחינת יראה, ובן היא בחינת האהבה, שאינה אפשרית ללא יראה. הנחת התפילין היא ביטוי ליחס המיוחד, לאחדות שתי בחינות אלו. תפילין של יד – קשירה ועקדה של הרצון לקבל, זו היראה. ותפילין של ראש אהבה, המספקת את הכוח לשתי הבחינות. היראה – ההשפעה לא באה בשביל עצמה, אלא ככלי לשמש ולהכיל את התכלית, האהבה.

תפילין זו קדושה שמשלבת זכר ונקבה, גוף וראש יחד. כאן נלמד השילוב ע"י היסוד, הצדיק יוסף שהוא גם יפה תואר ויפה מראה – שהוא גם עבד נאמן וגם בן יחיד להשם יתברך.

לפני השלמת פעולת הנחת התפילין של יד, יש להשלים קודם את השלמת הראש, את ההשקפה העליונה, ואז חוזרים להשלים את הגוף, את היראה שמבטא תפילין של יד ובאים בכך לחיבור שלם –  וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה.

תפילין של ראש מבטאים את האורות המקיפים, את מקום השאיפה של היהודי להגיע לדרגת נשמה, לדבקות ואהבה בקב"ה.

רלח) פרשה השניה, והיה כי יביאך. זו היא בינה . כי בפרשה זו יש יציאת מצרים, שהיתה מצד היובֵל  שהיא בינה (הבחירה ביתר דבקות, לא להיות רק בחינת עבד המקבל מלמעלה הכל, אלא לבוא כבן, כשותף לאהבה). ועל כן התחלה שלה, והיה. כי מלה זו היא ביובֵל. ומשום זה השם שלה, והיה, כי אין לשון והיה, שהוא לשון עתיד, אלא במקום זה, בבינה, שפירושו, שהוא עתיד להיות נמשך למטה ולהאיר את המאורות, שהם זו"ן, ולהמצא במדרגה התחתונה, שהיא מלכות. ומשום שהיא מאירה בדרך נסתר, אינה נקראת בגלוי בשם, והיה, אלא שנמסר לחכמים לדעת. וע"כ נרשם הבינה בשם הקדוש במלה, והיה. פרשה שניה תפילין: והיה כי יביאך. זו היא בינה שרק בכוחה, ברצון לפעול את האמת ניתן לצאת ממצרים. זהו כוח השותפות אותו מבקש הנברא להשיג, בוויתור על קבלה בהווה, למען היחד בעתיד. אדם הרוצה לצאת ממייצרי הנפש חייב את המוחין הללו וכוח הדחייה של הסיפוק המיידי, ולבוא לעתיד, שהוא הפוטנציאל הטמון באדם אותו יש לבנות ולפתח. רק בשם העתיד וְהָיָה (וו ההיפוך מעבר לעתיד) – וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ ניתן לצאת מדרגת עבד בהווה, ולהגיע לדרגת בן בעתיד. רק היגיעה מאפשרת להגיע למטרה. המוכנות לוותר על התענוג המצרי ולצאת למדבר תוך רכישת אמונה, היא האפשרות היחידה לגאולה.

כי אע"פ שהמוחין דחכמה מתגלים בבינה, בסוד בינה החוזרת להיות חכמה, עם כל זה בבינה עצמה הם נעלמים ואינם מאירים. אלא שמבינה הם נמשכים לז"א, ומז"א למלכות, ובמלכות הם מתגלים ומאירים. וע"כ נקראת הבינה בשם של עתיד, כמו אהיה. וכן, והיה, כי במקומה אינה מאירה, אלא במקום המלכות היא עתידה להתגלות.

רלט) פרשה השלישית שהיא שמע, היא סוד הימין, הנקרא חסד עליון. פירוש, הדעת, קו האמצעי המכריע בין ב' הקוים חכמה ובינה, הוא נחלק לימין ושמאל, שהימין שבו הוא חסד עליון, ת"ת, והשמאל שבו הוא דינים, מלכות. ופרשה ג', היא כנגד החסד שבדעת, שהוא ת"ת. ופרשה ד', היא כנגד הגבורה שבדעת, שהיא מלכות.

שהדעת מיחד יחוד כל לד' צדדים, בסוד ג' קוים, ומלכות המקבלתם. והקב"ה מסדר בו סדר כל העולם, שכל העולם מתקיים על ידו. וזהו המתפשט בכל הצדדים. ואפילו לתוך תהומות התחתונים, בסוד דעת המתפשט לתחתונים. ובו ברא הקב"ה את העולם, כשהתעטף בעטוף של אור. וזהו המייחד את היחוד. כי הוא קו האמצעי, המייחד ב' הקוים ימין ושמאל, שהם חכמה ובינה. ומשום זה, שמע, סמוך אל, והיה. כי, והיה, היא בינה. ושמע, היא דעת המכריע בין חכמה ובינה.

רמ) יחוד של כל יום הוא יחוד לדעת, ולשום כונתו. יחוד של כל יום, הוא שמע ישראל ה' אלקינו ה'. וכולם הם אחד. וע"כ נקרא אחד. הרי שלשה שמות הם, ואיך הם אחד?

רמא) אלא במראה של רוח הקודש נודע, שג' קוים המרומזים בה' אלקינו ה', הם אחד, וזהו סוד הקול שנשמע, שקול הוא אחד. ובו ג' בחינות, אש רוח ומים, וכולם אחד בסוד הקול. אף כאן, ה' אלקינו ה' הם אחד. ג' בחינות והן אחד. ז"א, רוח וקו אמצעי. בשעה שעולֶה לבינה, הנקראת אוזן, ומכריע בין ב' הקוים ימין ושמאל אשר שם, הנקראים מים ואש, מתיחדים בו ב' הקוים מים ואש, ונקרא קול הנשמע (הקול הוא המקשר בין בני אדם בסוד השיח היוצא מהפה, קול המבטא את החוכמה ומשמיע לאוזן – בינה. לכן קריאת שמע היא בחינת האמונה המחברת בין עליונים לתחתונים, בין נברא לבורא, בין שלמות למדבר). ועל ידו נפתחו האורות דבינה ונשמעים לחוץ, שמתפשטים לחוץ, כי כולל בתוכו כל ג' הקוים, המכונים אש רוח ומים. וג' קוים האלו אינם יכולים להאיר זה בלי זה, אלא בבת אחת, כי קו ימין בלי שמאל חסר ג"ר, ושמאל בלי ימין הוא חכמה בלי חסדים שאינה יכולה להאיר, ובלי קו האמצעי אין השמאל מתיחד בימין, הרי שג' הקוים תלוים זה בזה, ואינם מאירים רק בבת אחת. ובסוד הקול, נעשו כל הג' אחד. ואם היה חסר אחד מהם, לא היה הקול נשמע. ועל דרך זה נבחן אבא לקו ימין, ואמא לקו שמאל, וז"א עולה ומכריע ביניהם בסוד קו האמצעי. וז"ש, אף כאן, ה' אלקינו ה' אחד, כי ה' הוא אבא וקו ימין. אלקינו אמא וקו שמאל. ה' ז"א קו האמצעי, המכריע בין אבא ואמא. וכיון שהם ג' קוים, הרי גם הם אינם מאירים זה בלי זה אלא בבת אחת.

רמב) וזה הוא קול, שעושה האדם בסוד היחוד, לשום כונתו ביחוד כל המדרגות, מן אין סוף עד סוף הכל. ביחוד קול הזה, שהוא עושה באלו ג' הקוים שהם אחד. וזהו היחוד שבכל יום, שנתגלה בסוד רוח הקודש.

רוח הקודש פירושו, רוח ז"א בחינת דעת, קודש אחדות – מכאן שקדושה זה חיבור בין זכר לנקבה.

רמג) וכמה אופנים של יחוד נאמרו, וכולם אמת. מי שעושה יחוד זה, עושה טוב. ומי שעושה יחוד זה, עושה טוב. אבל יחוד הזה, שאנו מעוררים מלמטה, בסוד הקול, שהוא אחד, זה בירורו של שמע בכלל, הכולל בתוכו כל ג' הקוים, בסוד ה' אלקינו ה'. אבל חוץ מזה הוא פרט, שפרשת שמע הוא רק פרט אחד, ז"א, ימין של הדעת.

רמד) פרשה הרביעית, דין הקשה, המלכות, השמאל של הדעת שכתוב: הִשָּׁמְרוּ לכם, לשון דין. אלו הם ד' פרשיות של תפלין של ראש, שהם בד' בתים. ותפלין של יד הם ג"כ ד' פרשיות, אלא שהם בבית אחד. וכבר הערנו בהם שכולם הם סוד אחד.

רמה) הקשר של התפלין של ראש הוא בצורת ד'. ועל זה כתוב: וראיתָ את אֲחׂרָי. וע"כ הקשר הוא לאחור. ושם נקשר הכל בקשר אחד. כי הקשר רומז על מוחין דאחורים, הנמשכים מקו שמאל, מטרם שנתחבר עם הימין, שהיא חכמה בלי חסדים, שאינה יכולה להאיר. אבל במוחין דגדלות, שע"י קו האמצעי התחבר השמאל עם הימין, והחכמה שבו התלבשה בחסדים שבימין, נמצאת החכמה דקו שמאל שהיתה באחורים, יכולה עתה להאיר לתחתונים, כיון שהתלבשה בחסדים. כמ"ש: וראיתָ את אחורָי. כי ראיה היא חכמה. שמקורה היא בקו שמאל, בסוד האחורים. וע"כ הקשר הוא בצורת ד', מלשון דלה ועניה. כי מטרם שהתלבשה בחסדים היתה דלה ועניה.

רמו) המלכות, כשמניחה אלו תפלין של יד להתקשר בז"א, יש קשר אחר של תפלין של יד, שהוא בצורת י', ברית הקדוש, היסוד שהמלכות מתקשרת בו. אשרי הם ישראל היודעים סוד הזה. וצריך האדם להניחם בכל יום, להיות בצורה העליונה. ועליו כתוב: וְרָאוּ כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך, ויראו מִמֶּךָּ.

תגיות: בנים להשם, תפילין, פרשיות התפילין

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

 

 

אין תגובות

להגיב