001- הדף היומי בזוהר הסולם – בשלח – א-ג למתקדמים
שיעור שמע:
שאלות לחזרה ושינון זהר בשלח א-ג
1. מה שאלתו של רבי שמעון באות א', ומה זה קשור לאדם?
2. מיהי שונם ומדוע נקראת אישה גדולה?
3. במה גדולה שונם על כל שאר נשים שבעולם?
4. במה ראתה שונם שאלישע איש קדוש הוא, ומה הקושיות שהזוהר מעלה בעניין זה?
5. מהם התיקונים שעושה שונם עבור אלישע?
6. מדוע מקדימה את המיטה לפני שאר הפריטים שלא כסדר ההגיוני?
7. איזה משפט מנהל אלישע עבור השונמית?
בְּשַׁלַּח א – ג
וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם
פרשה חשובה זו מלמדת על התהליך הנפשי שעובר על האדם ביציאת מצרים הפרטית שלו, תהליך של חזרה בתשובה.
א) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. רבי שמעון פתח: תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת. מהו השינוי שכתוב תפילה לחבקוק הנביא יותר מכל שאר נביאי העולם, שלא כתוב בהם, תפילה לישעיהו הנביא, או לירמיה או ליחזקאל או להושע או לשאר נביאי העולם?
ב) אלישע זכה בעוה"ז מה שלא זכה נביא אחר, חוץ ממשה כתוב: וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל-שׁוּנֵם, וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה. גדולה במעשים, שכל בני הבית משתבחים בה, והיא עקרת הבית. ומשום שבעלה לא היה נמצא בבית שיהיה עיקר הבית, לא היה נזכר הוא אלא היא. כל מה שמדבר הזוהר על אשה, מדבר על המלכות – האני, הלב של האדם ולא על דמויות גשמיות. אשה גדולה היא השכינה הקדושה שגדולה במעשים שמעל טעם ודעת.
ג) וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה, שהיא גדולה על כל שאר נשים שבעולם. כי שאר נשי העולם, כשרואים אורח בבית, מצטערות עליו ודוחקות אותו ומכ"ש להוציא עליו כסף. וזו, שמחה באורח, ומוציאה עליו כסף. כיוון שראתה את אלישע, שמחה בו מאוד. וע"כ כל השבח היא לאישה, כי אורח הבית של האישה הוא, ומשום זה כתוב: ושם אישה גדולה. שהיא גדולה על שאר הנשים. בהתייחסו לנשי העולם, אומר שבד"כ המלכות היא רצון לקבל. וכאן אומר שהיא שמחה ברצון להשפיע, וכך עושה תיקון.
ד) וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ, הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ, תָּמִיד. במה ידעה שאלישע איש קדוש? סדין לבן הטילה במיטתו ולא ראתה בו קרי מעולם. גם לא עבר זבוב על שולחנו. זבוב הוא סימן ליצר הרע. הבחינה שהוא איש קדוש השומר על הברית.
ה) מהו השינוי שנאמר, שלא ראתה בו קרי, הרי רבים הם האנשים בעולם כן, שאינם רואים קרי? ולמה כתוב: הנה נא ידעתי, שלא עבר זבוב על שולחנו? הרי כל שראו אותו אוכל על שולחנו, היו יודעים כמוה.
ו) אבל הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי, היא ידעה ולא אחר, משום שהיא הייתה מתקינה מיטתו בשעה ששכב בה בלילה ובשעה שקם בבוקר. ומה שאמרו, שסדין לבן הטילה במיטתו, כן היה, ובו הייתה יודעת, כי מדרך העולם הוא, שכיוון שאדם קם ממיטתו, מעלה הסדין שישן עליו, ריח מזוהם. וזה, בשעה שהעלתה הסדין ממיטתו, היה מעלה ריחות כריחות שבגן עדן. אמרה, אם לא שהוא קדוש וקדושת אדונו עליו, לא היה עולה ריח קדוש מן הסדין.
ז) משום זה הוא צריך לפרוש מן הבית, כי אין אדם יכול להיזהר כל כך בבית. אבל, אמרה, נעשה נא עליית קיר קטנה, ונשים לו שם מיטה ושולחן וכיסא ומנורה, שהם תיקון כנ"י, מלכות, הנקראת עליית קיר, שכתוב: ויסב חזקיהו פניו אל הקיר.
ח) מיטה ושולחן וכיסא ומנורה. סדר הכתוב אינו כסדר השימוש, שהרי כיסא צריכים מתחילה, ואח"כ שולחן, ואח"כ מנורה, ואח"כ מיטה. למה הקדימה מיטה? משום שמיטה חביבה עליה יותר מכל, ואדם מקדים מה שחביב עליו. כי במיטה ראתה קדושה עליונה יותר מבכולם.
ט) וַיְהִי הַיּוֹם, וַיָּבֹא שָׁמָּה. מי הוא יום זה? יום ההוא, יו"ט של רה"ש היה, שנפקדו בו עקָרות העולם ונפקדו בו בני העולם. קרא לשונמית ואמר, הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת, בשביל זה אני צריך לעיין ביום הזה בדיני העולם, משום שהקב"ה דן ביום הזה את העולם, ובשביל שנפרשתי לבדי במקום הזה, בעליית קיר שעשית לי, אני צריך להסתכל בדיני העולם. שמי שנפרד לבדו ביום הדין, אע"פ שהוא זכאי, הוא נתפס מתחילה. אדם ההולך לבדו, נשפט לבדו, וכאשר הוא במסגרת הכלל, נשפט עם כולם.
י) מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ, הֲיֵשׁ לְדַבֶּר-לָךְ אֶל-הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל-שַׂר הַצָּבָא. והאם דבר זה נצרך אל אישה, שאינה יוצאת ואינה הולכת בהיכל המלך? אלא יום זה היה גורם, שכל בני העולם יושבים בדין, וביום ההוא נקרא הקב"ה מלך: המלך המשפט. אמר לה, אם את צריכה למלך העליון, שיכפר לך על המעשים שבידך, אדבר ואבקש בעדך.
יא) וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת. מה אומרת? אלא בשעה שהדין תלוי על העולם, לא ייפרד אדם מן הכולל בלבדו, ולא יצוין למעלה, ולא יידעו אותו בלבדו. כי בשעה שהדין תלוי על העולם, אלו שנודעו ונרשמו בלבדם, אע"פ שצדיקים הם, הם נתפסים מתחילה. וע"כ, אין אדם צריך לפרוש מן העם לעולם, כי רחמי הקב"ה נמצאים תמיד על העם כולו ביחד. ומשום זה אמרה, בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת, ואיני רוצה להיפרד מהם, כמו שעשיתי עד היום הזה. דהיינו שעושה תשובה. אין האדם יכול לקלוט רחמי שמים בפרטיות שלו, אלא רק בכלל.
מדרגה באדם הנק' אֱלִישָׁע הנביא, שנמצא לבד ופוגש בשכינה הקדושה הנק' שׁוּנֵם לשון שנה. כעת רצונו לעשות תיקון של ראש השנה, כאשר השכינה יודעת שנקודה נפשית זו צדיקה, ועדיין שואל האדם מה יכול עוד לעשות למען השכינה. השכינה רוצה בן, דהיינו הבנה חדשה של בחינת חסדים וישר-אל.
