Tags Posts tagged with "וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי"

וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי

|☆ תגיות:

מִּשְׁפָּטִים קסג – קסה

וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן  לִי

הַנִּרְאֶה בֵּעינָייִם הגשמיות, אֵינוֹ הַדָּבָר שֶׁקָּיים בַּחוּץ.

העולם הזה כולו כמשל, הוא רק בבואה של דבר עליון, ואין להפוך את המשל לאמת ממשית, אחרת עלולים לחטוא בפסל ודמות. כמו שמסתכלים במראה, לא רואים בה את הדבר, אלא כמו הדבר. בכדי לדון משהו באמת, אל הדיין לצאת מעצמו ולשפוט באובייקטיביות.

בכל אחד מישראל יש צד של קדושה, ובהתאם יש לקרוא לו בשם מכובד.

תקי) למד רבי אלעזר, כתוב ואנשי קודש תהיון לי. מספיק לומר, קדושים תהיון לי. ואנשי קודש, שלא יצאו ישראל לחירות אלא מיובל, בינה, ואחר שיצאו לחירות, קיבל אותם יובל בכנפיו, ונקראים אנשים שלו, בנים שלו. וכתוב ביובל, יובל היא קודש תהיה לכם. ומשום זה, כתוב: ואנשי קודש תהיון לי, אנשים שלו ממש. לכאורה מספיק היה לומר קודש, למה הוסיף אנשי, לומר גם תהיו לי וגם קודש, דהיינו שיצאו לחירות שהם אנשי הבינה.

תקיא) הקב"ה אמר, ואנשי קודש תהיון לי. וע"כ זכו ישראל להיקרא אחים אל הקב"ה דהיינו יש צד שנק' בנים להשם ויש צד שנק' אחים שכתוב: למען אחי ורעי. כי ישראל בנים ליובל, בינה, וגם ז"א בן הבינה. נמצא שאחים לז"א. ואח"כ נקראים קודש ממש, שכתוב קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. שכתוב קודש, ולא אנשי קודש. ומשום זה כל אוכליו יאשמו. שכתוב: וכל זר לא יאכל קודש. ואיש כי יאכל קודש בשגגה. כשאח"פ דעליון שיורד לתחתון הם נהיים כמו אחים בכורים.

תקיב) ישראל נקראים קודש. ומשום שהם קודש, אסור לאדם לקרוא לחברו בשם של ביזיון, ולא לכנות שם לחברו, ועונשו גדול. וכש"כ בדברים אחרים. כתוב: נְצוֹר לשונך מרע. כי בגלל לשון הרע, מחלות יורדות לעולם. מחלה מנתקת את הנברא מהבורא, היא נוצרת מכך שיש איבר מדולדל בנפשו הבהמית ואז בגופו, שאינו מקבל מספיק חיות ממרכז חיותו מהאמונה.

תקיג) אמר רבי יוסי: כל מי שקורא לחברו בשם שאין בו, ומבזה אותו, הוא נתפס לדין על מה שאין בו. כל מי שקורא לחברו רשע, מורידים אותו לגיהינום, ומכים אותו על לחייו. חוץ מאלו עזי הפנים שעל התורה, כגון שאומרים שלא צריך ללמוד קבלה, שמותר לאדם לקרוא אותם רשע.

תקיד) איש אחד קילל את חברו. רבי ייסא אמר לו, כרשע עשית, בא לרבי יהודה לדין. אמר לו, לא אמרתי שהוא רשע, אלא כרשע, שהראה מעשיו כרשע. בא רבי יהודה ושאל על המעשה לפני רבי אלעזר. אמר לו, ודאי שלא התחייב כי כתוב: היה ה' כאויב, ולא אויב. שאם לא כן, לא היה נשאר גזע מישראל בעולם. כעין זה, הייתה כאלמנה עגונה, ולא אלמנה. כאלמנה, שבעלה הלך למדינת הים והיא מחכה עליו. שלהיותה לבדה בלי בעלה, מדמה אותה לאלמנה. מכאן שרבי ייסא אינו אשם, מפני שאמר כרשע

תקטו) אמר ר' חייא: מכאן איסור של פסל ותמונה, שכתוב: ועל דמות הכיסא דמות, כמראה אדם. כמראה אינו דומה אל מראה. וכתוב: כתפוח בעצי היער. כתפוח ולא תפוח, כתפוח הניכר בצבעיו, ובצבעים מתאחד הדבר. כי ייחוד הקב"ה הוא בג' קווים, לבן אדום ירוק, כמו שיש בתפוח. חסד דין רחמים.

תקטז) והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד. רק כדוד, ולא דוד. כדוד, שאמר, והנה בעוניי הכינותי לבית ה'. וכתוב: כי עני ואביון אני, והוא היה מלך על מלכים, וקרא עצמו כך. אשרי הם ישראל, שהקב"ה לא קרא אותם, כקודש, אלא קודש ממש. שכתוב: קודש ישראל לה', ומשום זה, כל אוכליו יאשמו, כמו זר האוכל קודש. לכן כל הפוגע בעם ישראל אשם ויאנש, כך אל לו לאדם לפגוע בישראל שבתוכו או חלילה בחבירו.

דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט

תקיז) שאל רבי יוסי: מה ראה הקב"ה לתת הדינים לישראל, פרשת משפטים, אחר עשרת הדיברות? אלא מצד הגבורה ניתנה התורה לישראל שתי דיברות ראשונות ישירות מהשם והשאר גם הם מפי הגבורה דרך משה. משום זה צריכים לתת שלום ביניהם ע"י דינים ומשפטים, כדי שהתורה תהיה שמירה מכל צדדיה. אין העולם מתקיים אלא על דין, שלולא הדין לא היה מתקיים. ומשום זה נברא העולם בדין והתקיים. דין אומר שישנה שמירה על הדבר שהוא בחינת החסד הגדול של הקב"ה. וכך נאמנות של אדם, החסד חייב להיות בתוך מסגרת מצוות לא תעשה, אחרת גם עלול לרחם על אכזרים.

תקיח) למד ר' אבא על הכתוב: דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט, האם רק לבוקר, ולא כל היום? אלא, לבוקר פירושו, עד שלא יאכלו השופטים ולא ישתו, שכל מי שדן דין אחר שאכל ושתה, אין הוא דין אמת, שכתוב: לא תאכלו על הדם. הוא אזהרה לשופטים, שלא יאכלו קודם שדנו דין, שכל מי שדן דין אחר שאכל ושתה, כאילו מחייב דם חברו ונותנו לאחר, כי דמו ממש נותן לאחר ע"י דין שקר. זהו בכסף. כש"כ בדיני נפשות, שצריכים השופטים להישמר, שלא לדון דין, אלא לפני שאכלו ושתו. וע"ז כתוב: דינו לבוקר משפט. וכתוב: אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ לאחר שמקבלים אהרה כוח המסך נחלש, וכשאדם בא לשפוט, לבדוק מהי האמת, עליו לעשות זאת לפני שהוא מקבל. הבא ללמוד אחרי שהוא מקבל הוא כבר משוחד. לכן הדין האמיתי נמצא בפנימיות ולא בחיצוניות שהיא בחינת אכילה ושתיה.

תקיט) אמר רבי יהודה: מי שמשקר בדין, משקר בתיקוני המלך. תיקוני המלך הם אלו שכתוב: עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ. וכתוב: כי באלה חפצתי נאום ה'. והכול, חסד ומשפט וצדקה, זה בזה תלוי. אלו הם תיקונים של הכיסא, מלכות, שכתוב: צדק ומשפט מכון כיסאך. וכתוב: והוכן בחסד כיסא.

תגיות: כינוי בשם, דין אמת

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קסג-קסה
1. מדוע כתוב ואנשי קדש תהיו לי ולא די בקדושים תהיו?
2. מהיכן אנו לומדים שישראל הם אחים של הקב"ה (ז"א דאצילות) ומה השרש בחכמת הקבלה לכך?
3. ישנו איסור גדול לקרוא לחברו בשם של בזיון ולא לכנותו שם לחברו ועונשו גדול. מדוע? ומה ההשלכות מכך?
4. למי מותר לקרוא רשע ומדוע?
5. מדוע ר' אלעזר פסק לר' יהודה לא להרשיע את רבי ייסא שאמר לאיש אחד שקלל את חברו "כרשע עשית", האם אין בכך קללה?
6. מה האזהרה שעיקר כל הוא איסור של פסל ותמונה המקושרת לש== של רבי אלעזר לרבי יהודה?
7. מה הינך לומד מהכתוב "כתפוח בעצי היער" על תפיסת המציאות הגשמית?
8. מה ראה הקב"ה לתת הדינים לישראל, דהיינו פרשת משפטים אחר עשרת הדיברות?
9. מה הפירוש הפנימי שצריכים השופטים להישמר שלא מלדון דין אלא לפני שאכל ושתה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים קסג – קסה

וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן  לִי

הַנִּרְאֶה בֵּעינָייִם הגשמיות, אֵינוֹ הַדָּבָר שֶׁקָּיים בַּחוּץ.

העולם הזה כולו כמשל, הוא רק בבואה של דבר עליון, ואין להפוך את המשל לאמת ממשית, אחרת עלולים לחטוא בפסל ודמות. כמו שמסתכלים במראה, לא רואים בה את הדבר, אלא כמו הדבר. בכדי לדון משהו באמת, אל הדיין לצאת מעצמו ולשפוט באובייקטיביות.

ישראל נקראים קודש. ומשום שהם קודש, אסור לאדם לקרוא לחברו בשם של ביזיון, ולא לכנות שם לחברו, ועונשו גדול. וכש"כ בדברים אחרים. כתוב: נְצוֹר לשונך מרע. כי בגלל לשון הרע, מחלות יורדות לעולם. מחלה מנתקת את הנברא מהבורא, היא נוצרת מכך שיש איבר מדולדל בנפשו הבהמית ואז בגופו, שאינו מקבל מספיק חיות ממרכז חיותו מהאמונה.

כל מי שקורא לחברו בשם שאין בו, ומבזה אותו, הוא נתפס לדין על מה שאין בו. כל מי שקורא לחברו רשע, מורידים אותו לגיהינום, ומכים אותו על לחייו. חוץ מאלו עזי הפנים שעל התורה, כגון שאומרים שלא צריך ללמוד קבלה, שמותר לאדם לקרוא אותם רשע.

l
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים קס – קסב

וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן  לִי

הָאַהֲבָה בָּאָה מִלְמָעְלָה וְעַל הַנִּבְרָא לְהַקְדִּישׁ חֶלְקוֹ כּשׁוּתָף מִלְּמַטָּה.

אחד הביטויים לשותפות זו ע"י הנברא, היא לתת מעשר ולהקדישו להשם יתברך. הכל שייך להשם, החלק שניתן לאדם הוא הרצון, אותו יש לתקן, ממנו לתת מעשר, אך הוא בחינת טרפה אם הנברא לא מטהר אותו.

 

עם ישראל הוא המעשר של האנושות, דהיינו החלק החשוב. בכל אדם יש בנפש את ישראל שבו ואת הגויים, רצונות לקבל לעצמו. את החלק החשוב שתוקן, את הרצון להשפיע, אותו ניתן להקדיש כלומר לייחד אותו לאהבה, למציאות של יחד.

את הרצון, ההשתוקקות צריך לתקן לטובת הכלל, לטובת הקב"ה, ואז נק' קודש.

תק) רבי יהודה פתח: אשרי ישראל, שהקב"ה רצה לכבד אותם יותר משאר בני העולם שתפקידם להוביל את כלל האנושות, כפי שללב תפקיד שונה מאצבע. ישראל זו מדרגה, נשמות שהרצון התכלל בבינה, בהשפעה. בתחילה אמר להם, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים. לא הוסרה מהם אהבה רבה, עד שקרא אותם, גוי קדוש. שהוא יותר חשוב. לא הוסרה מהם האהבה, עד שקרא אותם, כי עם קדוש אתה. לא הוסרה מהם האהבה, עד שקרא אותם: וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי, שהוא יותר חשוב מכל. גוי זה רק רצון, עם זה כבר נפש, וישראל חשובים יותר מכל בזה שיש להם את הפרטים שבונים את הכלל, וכן יש בהם רצון לקבל בעל מנת להשפיע.

תקא) התורה יצאה ממקום שנקרא קודש, החכמה. והחכמה יצאה ממקום שנקרא קודש הקודשים, כתר. וכן היובֵל, בינה, נקרא קודש. ישראל כלולים מחו"ב.

תקב) בתחילה קרא אותם הקב"ה קדוש, ועתה קורא אותם קודש. קודש הוא למעלה למעלה, בחו"ב. קדוש הוא המלכות. בציון וירושלים, שהיא המלכות, נקרא קדוש חוכמה דבינה. קודש הוא מקום לקשר האהבה בין הנברא לבורא.

תקג) רבי אבא היה הולך בדרך והלכו עמו ר' יוסי ור' חייא שאמר: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, חכמה, כמ"ש: קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. ראשית נקראת חכמה, שכתוב: ראשית חכמה יראת ה'. ראשית בחינת א"א שזו ההתחלה מצד העבודה שהיא היראה.

תקד) משום שישראל נקראים קודש, שהוא כל השלמות הוא המקום שעליו צריך להגיע, לאור של עצם הבריאה כתוב: וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ. כי ישראל, שהם שלמים מכל, אינם יונקים מצד דין הקשה מלכות מצומצמת שלא ניתן לקבל ממנה הארה, אשר טרפה רומזת עליו. לכלב תשליכון אותו, שהוא דין חצוף חזק על כל. כי כיוון שדין חזק שורה על הטרפה, והטיל זוהמה בו שהקליפה דורשת מאדם לשאול את שאלת הרשע, זוהי מה, הרצון לקבל לעצמו, אסור לאלו הנקראים קודש לאכול ממנו. כמ"ש: ואנשי קודש תהיון לי, ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, שהכתוב תלה איסור הטרפה באנשי קודש. אלא לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ ודאי, שהוא דין חצוף, ודין חזק יותר מכל, שכתוב: והכלבים עזי נפש. שכל המכניס כלב לביתו מכניס צרה לביתו.

תקה) כשנזכרה נבֵלה בתורה, כתוב בישראל, קדוש ולא קודש. וכאן בטרפה כתוב: וְאַנְשֵׁי-קֹדֶשׁ, תִּהְיוּן לִי; וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ. ובנבלה כתוב: לא תאכלו כל נבֵלה, כי עם קדוש אתה. כתוב: קדוש ולא קודש. משום שמצד ישראל נעשה הנבלה, בשחיטה, נמצא שפסל אותה ישראל. שהדין אינו חזק כל כך. משא"כ הטרפה, שנפסלה ע"י חיות רעות, הדין קשה. וע"כ הפרישה מטרפה נקרא קודש, ומנבלה נקרא קדוש. בנבלה היה קודש, אך נפסלה בגין שחיטה לא נכונה וכדומה.

תקו) אמר רבי שמעון כאן כתוב: ואנשי קודש תהיון לי. וכתוב: כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך. למה אומר, לה' אלוקיך, ולא אומר, לי? כאן למעלה למעלה, בחו"ב, ושם בשכינה, המלכות. וע"כ כתוב: לה' אלוקיך, המלכות. במלכות, הנקראת ציון וירושלים, הוא קדוש, ולמעלה בחו"ב, קודש. וכתוב קודש ישראל לה' ראשית תבואתׂה, עם אות ה' יתרה, בינה, ה"ר דהויה. ראשית הוא חכמה. קדוש זה במלכות מצד הרצון, וקודש זה מצד חוכמה ובינה למעלה.

תקז) רבי יצחק היה יושב לפני ר' שמעון, אמר לו הרי כתוב קודש ישראל לה', וסופו של הכתוב: כל אוכליו יאשמו. כתוב: ואיש כי יאכל קודש בשגגה. וכל זר לא יאכל קודש. ומשום שישראל נקראים קודש, כתוב: כל אוכליו יאשמו. שהרי הקודש לא שייך לאדם ואסור לאכול ממנו. בא רבי יצחק ונשק ידיו ואמר: אם לא באתי לכאן אלא לדבר זה די לי. יש רצון אותו צריך להקדיש להשם, ומי שאוכל ולוקח אותו לעצמו הוא נאשם. התלהבות רבי יצחק מהתשובה מפני שהבין שאם ישראל אוכלים את הקודש, אזי יש להם שלימות מצד עצמם, אך זה שקר. צריכים שקודש ישראל יהיה להשם. כלומר שגם כשכתוב קודש ישראל להשם, השלימות שלהם תלויה בזה שיקדישו את זה להשם.  השלימות שלהם לא מעצמם, אלא רק כשהם נתונים להשם. אין לקחת את הקדושה לפרטיות אלא לתת להשם.

תקח) אמר לו ר' יצחק, הרי למדנו שקודש (חוכמה) למעלה מקדוש (מלכות). הרי כתוב: קדוש קדוש קדוש ה' צבאות, שזהו שלמות הכול. כשמתחברים ג' הקדושות יחד, נעשו בית אחד אות ש של משה, קודש, הכלל של כל ג' קדוש. ע"כ הוא שלמות הכול. ומשום זה, קודש הוא כלל שהכול נכלל בו, וישראל כשנכלל בהם אמונה השלמה, נקראים קודש, כלל הכול, שכתוב: קודש ישראל לה'. ומשום זה כתוב: ואנשי קודש תהיון לי מבחינת ג' קווים הבאים מהאות ש של משה, ג' הקווים של האבות.

קדושה של ג' הקווים מכניסים את האדם לאמונה אשר הופכת את המלכות, צד האדם, לקדושה.

תקט) המינים היו מנסים לנגח את התורה, וכך שר צבא שאל את ר' אבא, וכי לא כתוב: ובשר בשדה טרפה לא תאכלו. א"כ, למה כתוב: טרף נתן ליראיו? היה צריך לכתוב: טרף נתן לכלבים, למה נתן ליראיו? אלא, לא טרפה נתן ליראיו, טרף כתוב: שפירושו מזון. ואפילו תאמר, טרף הוא כטרפה, נתן ליראיו ודאי, שייזהרו בו ולא יאכלו. ליראיו, כי לא ניתן להיזהר, אלא ליראי שמו, שיראים ממנו. ומשום זה לא ניתן לכם דבר הזה, כי ידע, שאתם אינכם יראים אותו, ולא שומרים מצוותיו. ומשום שדבר זה מהקשים שבתורה, וצריכים להיזהר בו, נתן ליראיו, ולא לאחר. וכל דברים הקשים שבתורה, לא נתן אלא ליראי חטא, ליראים לשמור מצוותיו. לכן לא נתן זה לגויים כמו שאר הדברים הקשים שבתורה, את אותו מזון עליון, את אותו רצון נתן דווקא ליראיו, שלהם יש מסך. צבא זה מלשון צא ובא, לכן צבא של טומאה כל מה שיוצא לעצמו לפרטיות. וצדיקים שיוצאים למלחמה ורואים אשת יפת תואר מביאים אותה לקדושה. היראים את השם יכולים לתקן את אשת יפת תואר ולגייר אותה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קס-קסב
1. מהם הדרגות של התקדמות האדם מממלכת כהנים עד אנשי קדש? מה ההבדל ביניהם?
2. מהו אותו אין שמשם החכמה תמצא ומהי בחינת התורה שיוצאת מתוכו?
3. מה ההבדל בין קדוש לקדש?
4. מדוע את הטרפה נותנים לכלב – מה מסמן הכלב?
5. מה ההבדל בין קודש לקדש וכיצד אפשר להפוך את הקדוש לקדש?
6. כיצד את המבין את התלהבות רבי יצחק מתשובתו של רשב"י באות תק"ז? מה החידוש שיש לו?
7. מה עונה רבי אבא לשר הצבא על ההבדל בין טרף לטרפה וכיצד זה מקביל להבדל בין קודש לקדשה עפ"י פרשת כי תצא?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams