016- הדף היומי בזוהר הסולם – הקדמת ספר הזוהר – עמודים מג-מד (שיעור השקפה)

שם המאמר: "אותיות דרב המנונא סבא"

 אות סמ"ך (כנגד אימא עילאה – חפץ חסד) ואות נו"ן ( כנגד גבורה – ג' פעמים ע"ב גימטרייה רי"ו- כנגד אות 'ם' סתומה) תחילה נכנסה האות סמ"ך המייצגת את מידת החפץ חסד (השפעה), ובאה לדיון נפשי, האם בה ראוי לברוא את האני של האדם, באשר היא זו הסומכת לכל הנופלים (זו"ן – כנגד הגוף), דהיינו ששומרתם במצב הקטנות, בעת שיש חשש שיתאחזו בהם הקליפות. מסביר הזוה"ק שעל אף שהאות סמ"ך היא זו המייצגת את מידת ההשפעה (חסדים מכוסים), ועוד שהיא הוודאי הראשוני שעליו נשענים ונסמכים כל רצונות האדם במצב הקטנות לבל יצאו אל מחוץ למסגרת האמונית, להיות נתונים אל אחיזת הקליפות. מכל מקום אין די בכך שהאני של האדם יתבסס על אמונה לבד בבחינת 'השפעה', שהרי מטרת הבריאה היא "להנות לנבראיו", ומימוש מטרה זו ניתן באמצעות השימוש בגדלות הרצון לקבל, שהרי אהבה איננה רק 'קו ימין' לבדו, אלא שיתוף של 'קו שמאל' עם 'קו ימין' בבחינת 'קו אמצעי' (שיתוף של רצונות). ונמצא שלא ניתן לברוא בסמ"ך לבדה את האני של האדם.

מיד לאחריה נכנסה האות נו"ן המייצגת את מידת הגבורה (כנגד גבורה דז"א), וטוענת שבה ראוי לברוא את העולם, באשר היא משמשת לשמירה במצב הקטנות יחד עם הסמ"ך לחסדים מכוסים, ומלבד זאת יש בה מעלה נוספת, באשר יש לה היכולת ליצירת מסגרות ברורות ומדויקות במצב הגדלות (אור ע"ב-ס"ג המשמש להשלמת כלים בגדלות). מסביר הזוה"ק שעל אף שיצירת מסגרות הוא דבר חשוב, אולם מאחר שאין הם יכולים לעמוד לבדם ללא סיוע הסמ"ך, דהיינו שאין יצירת המסגרות יכולים לסמוך את האדם במצב הגדלות, אלא בסיוע הסמ"ך הנותנת את בחינת החפץ חסד וההשפעה, דהיינו את השמירה לבל יפול האדם ליצירת מסגרות חיצוניות בלבד, הנובעות מגאווה (גדלות של צמצום א'). שאם לא כן,  יעמדו הם לבדם, תוולד מכך אכזריות, שתוביל לשבירה טוטלית בנפש האדם (כנגד שבירת הכלים), שתישאר בלי טיפת לחלוחית של חסד. ולכן אין ראוי לברוא בה את האני של האדם.