001- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – א-ג מתקדמים|☆תגיות : גילגולי נשמות, עבד עברי

שְׁפָּטִים א – ג

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים

 נשמה היא כלי רוחני המכיל אור של גדלות, אור אלוקי.  תפקיד האדם לתקן את הכלי שיהיה ראוי להכיל את האור. קליפה אינה יכולה להכיל אור אלוקי, וכאשר מתלבשת היא על הנשמה, מונעת גם ממנה להכיל אור זה. תפקיד הקליפה לאפשר לנשמה להתאמן בהדרגה ולתקן. הגילגול הוא חסד המאפשר לנשמה לבוא במצבים משתנים בכדי לתקן, דהיינו להביא את בת המלך היא הנשמה, בצורה מתוקנת אל המלך.

• פתח רבי שמעון: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, אלו הם סדרים של גלגול (גמטרייה חסד), כי משפטים פירושו דינים של נשמות, התייחסות של צורות החוזרות ומתגלגלות לעוה"ז (שנק' מצב של זמן ומקום), הנידונות כל אחת ואחת לפי עונשה (לפי התיקון הנדרש). החסד הגדול הוא שהבורא יתברך מאפשר לאדם לתקן, תוך התמודדות עם מצבים דומים, בהדרגה. ההשגחה העליונה מזמנת לאדם מצב הנצרך לו לתיקון נקודה פנימית במדרגה בה הוא נמצא. גם אם המצב נראה לאדם שאינו תואם את צרכיו, עליו לקבל שזהו האתגר לו הוא נידרש במצבו. גלגול נשמה אינו אומר שאדם מת לחלוטין, גם במצב שינה שהיא אחת משישים ממיתה, למחרת הוא נולד למציאות חדשה. ישאל אדם את עצמו, יֵבָרֶר הָאָדָם מַה בָּא הוּא לְתַקֵּן, וּבֶּהֵתְּאֶם יְנַהֵל אֶת חַיָּיו.

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי

ב) כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אמר להם רבי שמעון: חברים, כאן הזמן לגלות כמה סודות נסתרים של גלגול כלומר לראות מהן ההתייחסויות הנכונות שאותן מגלגלים ממצב למצב בכדי לקנות את ההתייחסות הנוכנה למצב הנתון. כתוב: כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד, ובשביעית ייצא לחופשי חינם. כלומר, כשהנשמה מתחייבת בגלגול מחמת עוונות (עיוות), או שלא השלימה בחייה התורה ומצוות, מקבלת הזדמנות נוספת, מחייבים אותה לחזור לעוה"ז ולהתלבש בגוף (גוף הוא מצב התלוי בזמן ומקום), לחזור ולהיוולד ולהשלים המוטל עליה בשבעים שנות חיים בעוה"ז. אם היא הנשמה מצד המלאך מט"ט שבעולם הבריאה, הכלול שש מדרגות חג"ת נה"י, כתוב בו: שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד, היא אינה מתחייבת בגלגולים אלא עד שמשלימה לתקן שש מדרגות, חג"ת נה"י, מהמקום שממנו נלקחה, ממט"ט. כלומר לכל נשמה יש מקור שונה ומכאן נגזר מהו התיקון הנדרש לה. הנשמה אינה אור, הנשמה היא רצון לקבל עם אור בתוכה. לכל אחד יש שורש נשמה אשר לפיהו תיקונו. כך למשל נשמות שהם מהחלק הרוחני של ראש אדם הראשון, ואחרות מידו. כלומר אותו חלק רוחני באדם הראשון הוא הכלל אליו שייכת הנשמה, ותפקידה כפרט לתקן ולהשתייך לכלל שלה.

באנו לעלם הזה בכדי לתקן, ואם אנו רדופים אחרי תענוגות העולם הזה, אנו מועלים בתפקיד, בפיקדון, בנשמה. התפקיד הוא להשתמש בכוחות העולם הזה כדי לתקן.

ג) אבל אם הנשמה היא מצד השכינה, שהיא שביעית, דהיינו מלכות דאצילות, השביעית לחג"ת נה"י דאצילות, ודאי כתוב בה: וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם, כי צדיק שזכה לנשמה ממלכות דאצילות, אין בו מלאכה מפני שהמקור שלו הוא בחינת שבת, אין בירורי מוחין נוהג בו, שהוא בחינת שבת. וכיוון שאין בו מלאכה, אין בו שעבוד. והנשמה שהיא משם, כתוב בה: וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם, אין בה שעבוד.

ד) בתוך כך, הנה זקן ירד אליו ושאל: אם כן רבי, מהו התוספת אל הנשמה, שנאמר בה: לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ? אתה ובנך ובתך, נר"ן דאצילות. עבדך אמָתך בהמתך, נר"ן דבי"ע. הרי שאפילו בנשמה דבריאה, ששם מט"ט, כתוב בה, לא תעשה כל מלאכה, ויש בה ג"כ תוספת הזה שאין בה שעבוד, כמו נשמה דאצילות. מקשה הסבא על פי הכתוב שגם בנשמות ממקור נמוך מאצילות כתוב וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי.

ה) אמר לו סבא סבא אתה שואל זה, כי וודאי על נשמה של צדיק נאמר, שהיא מאצילות, שאע"פ שהתחייב לרדת בגלגול בכל אלו, אפילו בעבד ואמה, ובבהמות שהם אופנים, בעולם עשייה, או בכל חיות שמהן הנשמות של בני אדם, כתוב בה בנשמת הצדיק: לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה. כלומר, שעצם הנשמה היא מאצילות, אלא שהתחייבה להתגלגל בעבד ואמה ובהמה, אז דינה, שאין בה מלאכה ושעבוד. אבל אם עצם הנשמה נמשכת מבי"ע, אז יש בה מלאכה ושעבוד. כמ"ש: לֹא-תַעֲבֹד בּוֹ, עֲבֹדַת עָבֶד. בצדיק, שהוא יום השבת, לא תעבוד בו עבודת עבד, שהוא מט"ט, יום החול. רשב"י עונה שלא מדובר כלל על נשמה שמקורה בעולמות בי"ע, אלא על צדיק שמקורו באצילות, וירד לבי"ע כדי לתקן דבר מסוים. מכאן שתמיד יש לבחון מהו המעצם, ומהו מצבו המיוחד בפרטות.

כאן מלמד רבי שמעון דבר חשוב, שגלגול בעולם עשיה נק' בהמות, אך בשום פנים אינו מתכוון שהצדיק מתגלגל בבהמה גשמית. ובלימוד באדם אחד, ישנם צדדים בו שאינו עושה עבודת עבד, ואם התגלגל למקום נמוך, עליו להחזירו לדרגת שבת, להגיע לאהבה.

ישנם החושבים בטעות שהקשר עם הבורא הוא בעבודת המידות, אך עבודת המידות שייכת לבריאה יצירה ועשיה, ואינה מאצילות שם מקור עם ישראל.

אדם רואה עצמו במצבים שונים, עליו לבחון מהו מצבו במקרה שמאתגר אותו, ומהו העצם, הוא המקום שאליו יש להגיע ולהביא את האימון לשם.

ו) אבל זקן זקן! שבת היא בת יחידה, מלכות, בת זוגו של הצדיק, שהוא ג"כ שבת, כמ"ש: וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. א"כ מהו שכתוב בו, אִם אחרת ייקח לו? זהו ודאי ההבדל, שהיא חולו של שבת, ועליו כתוב: אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ דהיינו יתחבר לצד האחוריים. כי יש חול אחר, שאינו נקרא חולו של שבת, אלא של טומאת שפחה. וחולו של שבת עבודת חול כהכנה לשבת זהו אָמה שבבריאה, גוף של בת יחידה, שהבת יחידה, מלכות דאצילות, מתלבשת בה כמו נשמה בגוף. שעליה כתוב: אִם אַחֶרֶת יִקַּח-לוֹ. בעבודת היהודי ישנן מלאכות כעין מלאכות של גויים, בהמות, צמחים ואפילו דומם, אין זה אומר שהאדם הוא דומם או בהמה, אלא עליו לעשות עבודה של דצח"ם בכדי לייצג את בבחינת המדבר שבו. בעל חי גשמי שונה בתכליתו ובמקורו מהאדם, לכן אין להסתכל על ההתנהגות, שהיא רק בחינת מקום העבודה כאשר העצם נשאר אדם, ואל הערך הזה יש לשאוף.

העבודה העיקרית היא עבודת המצוות, היא השייכת לנפש האלוקית, צד הנשמה של האדם. עבודת המידות שייכת לנפש הבהמית. עצם הנפש של היהודי היא הנפש השכלית, הכלי בו היא יושבת היא הנפש הבהמית, ובה עבודת המידות. גוי עושה את עבודת המידות כעצם, היהודי מתקן המידות כאמצעי הכרחי לחיבור וקשר.

להיות אדם אומר להיות קשור לבורא. נפש של יהודי קשורה לבורא.

ז) יש נשמה שנקראת אמה שבאה מבריאה, ויש נשמה שנקראת שפחה, ויש נשמה שנקראת בת מלך שבאה מאצילות. כל אחת נקראת ע"ש המקום שנמשכה משם, או שהתגלגלה לשם. וכאן יש איש כמ"ש: וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ, לְאָמָה דהיינו ששם אותה בעולם הבריאה בכדי לתקן שכתוב בו: ה' איש מלחמה, כלומר ז"א דאצילות. ויש איש, שכתוב בו, והאיש גבריאל, שבעולם הבריאה. וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ, שהוא הקב"ה, אֶת-בִּתּוֹ, נשמה דאצילות, הנקראת בת יחידה, לְאָמָה, כלומר שתתגלגל בעולם הבריאה, ששם גוף השכינה, שנקרא אמה.

ח) ומשום זה נשמה שהתחייבה בגלגול, אם היא העצם שלה בת הקב"ה, שנמשכה ממלכות דאצילות, אל תאמר שנמכר בגוף נוכרי של קליפה, ששם שליטת היצה"ר, שמצד ס"מ, חס ושלום לומר כך כי כתוב: אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא-אֶתֵּן, לאחר שהוא יצה"ר. כי אם הנשמה היא מאצילות, אע"פ שהתגלגלה לעולם הבריאה, אין בה מלאכה, ואין בה שעבוד לקליפות. העצם צריך להשתוות לגמר תיקון. כל אתגר בחיים בא כדי שנבטא דרכו את צד היהודי שבנו. לכן תיקון המידות אינו העיקר, אלא עבודת השם היא העיקר.

תגיות: גלגול נשמה, גלגול בדומם צומח

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים א-ג
1. מהו הפירוש של "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" עפ"י התרגום?
2. על מה מצביע הסימן שגלגול הוא בגימטריה חסד?
3. מדוע זה חסד עם הנשמה שהיא מתגלגלת לפי עונשה?
4. מה ההבדל בין נשמה שעליה כתוב "שש שנים יעבוד" לבין נשמה שכתוב עליה "ובשבעית יצא לחופשי חינם"?
5. מה שאלתו של הסבא את רשב"י ומה עונה לו רשב"י?
6. מהו שכתוב "אם אחרת יקח לו" אגב כך הסבר מהו חולו של שבת ומהו חול אחר?
7. מדוע מוכר האיש את בתו, דהיינו, הקב"ה את מלכות דאצילות לאמה, דהיינו, למקום עולם הבריאה, דהיינו, שתתגלגל שם? הסבר ונמק כיצד אתה חושב שקורה דבר זה בחייך?
8. מה ההבדל בין עבודת המידות לעבודת ה'?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams