002- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – ד-ו למתקדמים |☆ תגיות: גילגולי נשמות, עבד עברי

מִּשְׁפָּטִים ד – ו

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי

הַאֲנִי הָאוֹהֶב שֶׁל הַיְּהוּדִי נִשְׁאַר יְהוּדִי, גַּם אִם נִרְאָה שׁמִּתְגָלְגֵל בַּבְּהֵמָה.

ט) וגוף ההוא שבו שורה בת המלך שנק' אמה ואל תאמר שנמכר בכתרים התחתונים של הטומאה חס וחלילה. כי עליה כתוב: וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי-לִי הָאָרֶץ אומר שהשכינה הקדושה ירדה . גוף של בת מלך הוא מט"ט, והוא אָמה של השכינה מקורה באצילות וירדה לבריאה, שהשכינה מתלבשת בו. ואע"פ שהיא נשמה של בת מלך השבויה שם, היא באה שמה בגלגול. כמ"ש בה: וְכִי-יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ, לְאָמָה לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים. איש הוא הקב"ה שמוכר את הנשמה להתגלגל למקום עולם הבריאה.

מלמד כאן כיצד האני האמיתי בליבו של האדם, זה שיודע לאהוב, יוצא לחופשי כאשר גומר את תיקונו. האני של האדם נתון לעיתים במחשבות פרטיות, ואז מתגלגל לתיקון. ואל תחשוב שהאני שלך הפך להיות אמה.

י) וכי ימכור איש, זה הקב"ה, את בתו, הם ישראל, שהם מצד הבת יחידה, שנמשכו מן המלכות. ואל תאמר, שייצאו לעתיד, כמו אלו שיצאו במנוסה ממצרים, שהיו מצד העבד, מט"ט, ע"ז כתוב: לא תצא כצאת העבדים. וכתוב: כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ, וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן. כמו שהיה ביציאה מצד העבד מט"ט. היציאה בחופזה היא מעבודה זרה. כי כאשר אדם יוצא מעבודה זרה עליו לעשות זאת בעוצמה ובבת אחת. אין האדם נולד ישר במדרגת נשמה שהיא דרגה גבוהה, אלא עליו להשתכלל. ואין הוא אפילו נולד כבן אדם מוכן, אלא נפש מעולם עשיה. אדם נק' אדם לאחר שזכה לקנות נפש דאצילות בהיכל או"א. האני האוהב של האדם יכול להסתתר, אך לא ירד לדרגת עבד.

יא) אדם כשנולד, נותנים לו נפש מצד הבהמה מצד הטהרה, מצד אלו שנקראו אופני הקודש, מעולם העשיה. זכה יותר זיכך עצמו, או כבר בגלגול קודם, נותנים לו רוח מצד חיות הקודש, מעולם היצירה. זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד הכיסא, מעולם הבריאה. ושלושה אלו הם, אמה, עבד ושפחה של הבת מלך היא האני האוהב של האדם. כלומר, נר"ן, מהתפשטות המלכות בבי"ע. אמה, נשמה שבבריאה. עבד, רוח שביצירה. שפחה, נפש שבעשיה. אין האדם מתגלגל בבהמה, ציפור או אבן, אלא זו לשון מושאלת המתארת את המקום התיקון הנוכחי שבתיקון, שהרי מקור הנשמה הוא בעולם האצילות.

יב) זכה יותר, נותנים לו נפש בדרך אצילות, מצד הבת יחידה שנקראת בת מלך, המלכות דאצילות. זכה יותר, נותנים לו רוח דאצילות, מצד עמוד האמצעי, ז"א, ונקרא בן אל הקב"ה כמ"ש: בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם. זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד או"א, בינה, כמ"ש: וייפח באַפיו נשמת חיים. חיים הם י"ה, או"א, שעליהם כתוב: כל הנשמה תהלל יה או"א שמשם מקבלת את החיים שלה, ונשלם בהם השם הויה. כי רוח ונפש דאצילות הם ו"ה קטנות, כמו גוף, ונשמה דאצילות הוא י"ה, שביחד הם הויה. כאשר יעלה לישסו"ת יקרא איש, וכשיעלה להיכל או"א יקרה אדם.

יג) זכה יותר, נותנים לו הויה במילוי אותיות כזה, יוד הא ואו הא, שהוא אדם, בגי' מ"ה (45), בדרך אצילות של מעלה, כלומר, ז"א כשמלביש או"א עילאין שהם חכמה, אותיות כ"ח מ"ה. ונקרא בצורת אדונו. ועליו כתוב: וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. זהו ששליטתו בכל הרקיעים ובכל האופנים והשׂרפים והחיות ובכל הצבאות והכוחות של מעלה ומטה. ומשום זה כשהאדם זכה בנפש מצד הבת יחידה, כתוב בו: לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים שהרי היא לא שייכת לעבדים, מקורה ממלכות דאצילות, יש להשיא אותה לתלמיד חכם, ואז זכר ונקבה בראהם, ואתם קרויים אדם, ויכולים לקבל את אור האהבה בהיכל או"א. זהו תהליך ארוך, ורק מי שבנוי במקורו מנפש דעשייה, יכול להתקדם למקום זה.

אני נק' בני אדם, כלומר עלינו להתעורר עד למקום שנק' אדם.

הַסַבָּא

ישנו מאבק בין הס"א הנחש במקום  המחלוקת הפנימית באדם, וע"י כך שמערב את המחשבה שלו, יוצר בתודעה סימולציה בכדי להתגבר על הרצון לקבל לעצמו. זהו הגלגול שאדם צריך לעבור עד שמגיע לדרגת אדם.

יד) רבי חייא ורבי יוסי נפגשו בלילה אחד במגדל גדלות של צור מלכות, התארחו שם ושמחו בזה. אמר רבי יוסי: כמה אני שמח שראיתי פני שכינה, כי עתה בכל הדרך הזה, נצטערתי בזקן אחר סוחר, שהיה שואל אותי בכל הדרך. כשאדם זוכה לאני הפנימי לנפש של בת המלך, מלכות דאצילות ומכיר את האהבה, אינו יוצא כצאת העבדים, אלא קנה כבר אני רוחני.

טו) הסוחר היה שואל את רבי יוסי שאלות: מי הוא נחש הפורח באוויר, והולך בפירוד, ובין כך ובין כך יש מנוחה לנמלה אחת, השוכבת בין שיניו. מתחיל בחיבור, ומסיים בפירוד. ומי הוא נשר, המקנן באילן שלא היה. בניו שנגזלו אינם מן הבריות, כי נבראו במקום שלא נבראו. כשעולים יורדים, וכשיורדים עולים. שניים שהם אחד ואחד שהם שלושה. מהו עלמה יפה שאין לה עיניים, והגוף נסתר ונגלה, היא יוצאת בבוקר ומתכסה ביום, מתקשטת בקישוטים שלא היו.

המוחין דשמאל המתגלים ע"י יציאת י' מאויר בשורוק, מכונים שפורחים באוויר דהיינו חסדים. ואז המלכות בלי זיווג עם ז"א שזו חוכמה בלי חסדים, וכל עוד היותם בלי ימין, יש יניקה לס"א, והנחש פורח באוויר, יונק מהקדושה. וכשבא קו האמצעי וע"י המסך דחיריק ממעט שמאל, שלא יאיר מלמעלה למטה בסוד המנעולא, אלא מלמטה למעלה בלבד בהתנגדות לקבלה, שע"י זה מחברו עם הימין, אז נפרד הנחש מן הקדושה, כי אין לו עוד מה לינוק. והדינים האלו של מסך דחיריק, הדוחים את הנחש מלינוק מקו שמאל, הם מדינים דצ"ב, שבאו מכוח עליית המסך לבינה. והנחש נאחז בדינים אלו. והארס, שבין שיני הנחש, שבו הוא ממית בני אדם, הוא מדינים דצ"א, ממלכות לבד. והארס הזה מכונה נמלה. כי בעת שיש כוח לנחש להיאחז בדינים דצ"ב, העולים עד הבינה, הוא עוזב את הדינים דצ"א, שאינם אלא במלכות. וע"כ יש מנוחה, לאותה הנמלה, ששוכבת בין שיניו, שהיא מדינים דצ"א. וכשהמלכות בזיווג  עם ז"א ומאיר בה קו השמאל, אם הנחש מתקרב אז לינוק מהשמאל, תכף נפרד הזיווג ואין לו מה לינוק. שאם הנחש מתקרב לינוק הוא מייצר את בחינת המנעולא, שדוחה אותו.

כוח הבינה בקו אמצעי נקראת נשר, ואין בה דין, אלא רחמן על בניו, זו"ן שאומר מוטב יפגע החץ (המלכות) בי ולא בבני – זו"ן, ומקבלת אליה את הדינים של המלכות, ומתמעטת ע"י זה לו"ק, כדי להשפיע מוחין לזו"ן. כי לעת גדלות חוזרים ויורדים הדינים מן הבינה למלכות והבינה חוזרת לג"ר ומשפיעה מוחין לזו"ן. מוחין דו"ק מכונים אילן. שהנשר, בינה, מקנן שם מחמת שקיבלה הדינים של המלכות בסוד ותלכנה יחדיו, אבל אילן הזה כמו שלא היה. כי אח"כ לעת גדלות יורדים הדינים מבינה, ונגלה שלא היה שום דין בבינה. וכשישראל בגלות, נגזלו הבנים, זו"ן, מהאם, בינה, שהס"א יונקת מדינים שבזו"ן. אמנם הדינים ההם באים מן הבינה מעת שהיא בקטנות, מחמת עליית המלכות אליה. וכיוון שהדינים דבינה הם באילן שלא היו, מכ"ש הדינים שבזו"ן המתקבלים ממנה. שהם כלא היו. ואלו הדינים הנמשכים מן הבינה מכונים ברא, או בריאה.

ולכן אומר, בניו שנגזלו, שהס"א יונקת מן הדינים שבהם, שבכוח זה גוזלים את השפע, בעת הגלות. ואינם מן הבריות, שאין בהם הדינים דבריאה, כי נבראו בדינים דבינה, בסוד בראשית ברא, במקום שלא נבראו, שהמקום עצמו, בינה, אינה בחינת בריאה, כי הדינים שבה הם באילן שלא היה, מכ"ש זו"ן, המקבלים ממנה. ונמצא כל אחיזת הס"א בזו"ן, בזמן הגלות הוא שלא בצדק. כשקו אמצעי מכריע בין ימין ושמאל, מתקן את השמאל שיאיר רק מלמטה למעלה פורחים באוויר, והימין מלמעלה למטה שזה התיקון שלהם. שהארות הימין, שמקודם לכן היו מאירים בעלייה מלמטה למעלה, שהיו בו"ק, מאירים עתה בירידה מלמעלה למטה. והארות השמאל, שהיו מאירים מקודם לכן מלמעלה למטה בירידה, מאירים עתה בדרך עלייה מלמטה למעלה. שע"י זה נעשו ב' הקווים ימין ושמאל לאחד, שניים שהם אחד. ואחד שהם שלושה, שקו האמצעי, שהוא אחד, יורש כל ג' הקווים ונעשה שלושה.

והנה המלכות, אחר שהתמעטה וירדה למחזה ולמטה דז"א, אין לה עוד חכמה מעצמה. והיא עלמה יפה שאין לה עיניים, כי החכמה נקראת עיניים. והחכמה שיש לה היא מקבלת מז"א, והגוף נסתר ונגלה, שפעם היא מכוסה מהארת חכמה, ופעם מגולה בה החכמה. שיוצאת להאיר בחכמה בזיווג בחשכת הבוקר, וביום היא בשליטת ז"א, והחכמה מתכסה בה, כמו בז"א. מתקשטת בקישוטים שלא היו, שהקישוטים נמשכים לה מדינים וקטנות דבינה, וכיוון שהדינים דבינה הם באילן שלא היה, הרי גם הקישוטים ההם בבחינת שלא היו. כל אלו סוגים של גלגולי נשמות.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים ד-ו
1. מיהי בת המלך בנפש האדם?
2. מאיזה פסוק אנו למדים שלא נכון לומר שבת המלך נמכרת לקליפה?
3. מהו מבחינה נפשית "שלא תצא כצאת העבדים"?
4. עם איזו מדרגה נולד האדם? כיצד הוא מתקדם? מתי הוא קונה את מדרגת אצילות? ומתי הוא נקרא אדם?
5. הסבר את המשל – את החידה שבאות ט"ו.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams