008- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – כב-כד למתקדמים |☆ תגיות: שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ
מִּשְׁפָּטִים כב – כד
הַסַבָּא
הנשמה היא התלבשות של אור, בכלי סוג של הרגשה, ידיעה שמגיעה לאדם, ומעבר לקיום הבסיסי הניתן מלמעלה, שיש לתקנה ולשכללה, להעביר אותה דרך פרטים של עולם הזה, ובדיוק כאן מופיע האתגר הנפשי – כיצד לשמור על הנשמה בסביבה של פיתויים ופרטים לא נקיים.
הקב"ה לא עוזב את הנשמה, והתורה מלמדת שצריך האדם לשמור על נשמתו, ועל ליבו בשלושה ממדים, שלושה הגיוניות אמוניים אותם עליו לרכוש, הם: שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע.
שְׁאֵרָהּ, מזון ראשוני, זה האור חוזר, שניתן לדחות, לא רץ לקבל כל תענוג לפני שבודק כמה זה יכול לקרבו למטרה.
כסותה – שלא ניתן ללב ישר את האור, הכסות היא דרכי התורה.
שְׁאֵרָהּ אומר שהמצב לא קובע, כלומר שעל האדם לפתח יכולת דחיה של האור – התענוג המגיע מלמעלה, דחייה כדי לבחון אפשרות ראויה להשתמש בו, דהיינו במסגרת ההיגיון התורני.
כְּסוּתָהּ – לבוש קבוע לשמירה.
עֹנָתָהּ – צורך בסיסי בתענוג של קדושה, חומר דלק שאי אפשר בלעדיו לשמור על הרוח, הרוחניות.
בכדי להבין וליישם אומר הסבא לחברים: תלכו אל סלע ההוא שהעולם סמוך עליו, שהוא רבי שמעון בר יוחאי, תוכלו לקבל תובנות אמתיות. והכן מלמד הרשב"י שלפני גיל י"ג לא נמצאים כלל בקדושה, כלומר רצונות גדולים שלא ניתן להשתמש בהם. מכאן עד גיל 20 יש ללמוד תורה ולהגדיל את ההשקפה העליונה ותבניות האמונה. ואז ניתן לקחת אישה, דהיינו לפעול את ההשתוקקות לקדושה.
ע) כְּסוּתָהּ, הפרישׂה, שפורש עליה המלך, לבוש כבוד של השם אלוה אור חוזר המלביש. המשכה אחרת המאירה ושומר את הנשמה תמיד. וזהו, בבגדו בה שתמיד נותן לה את בגדה, תמיד, שלא נעדר ממנה.
עא) עוֹנָתה, היא המשכה מעוה"ב, בינה, שבה הכול, הויה צבאות, השם שבנה"י דבינה, המאיר בכל האורות הסתומים העליונים של עה"ח, שבו העונה הנסתרת, שמשם היא יוצאת. וכל זה בעידון והשתוקקות של עוה"ב, בינה. עונתה יכול לבוא רק אם יש כסות שניתן להשיג רק אם יש שארה.
עב) שְׁלָשׁה אֵלֶּה לֹא יִגְרָע, כשהיא זכתה כראוי. ואם אינה כראוי, גורעים ממנה אלו שלושה, שלא נעשה לה עטרה, אפילו מאחד מהם. כתוב: וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, כלומר שלא זכתה בהם, וְיָצְאָה חִנָּם, אֵין כָּסֶף. תצא ממנו, ודוחים אותה לחוץ. אין כסף, אין לה כיסוף לקשר עם הבורא, השתוקקות, ואין לה עידון כלל. אדם היורד לעולם הזה הוא צריך תיבה כדי להישמר, דהיינו יכנס לתורה, לזוהר.
עג) עד כאן הוכיחה התורה, שכל העצות תלויות בה, ונותנת עצה טובה לבני אדם. מכאן ולהלאה, נחזור לדברים הראשונים, בשמירה העליונה שפורשׂ הקב"ה על הנשמה, כדי שלא תהיה לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ הבגד של הקב"ה ושמירה הוא לה תמיד שלא יקח התענוג לפרטיות.
עד) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ, אמר הזקן ההוא: חברים, כשתלכו אל סלע ההוא שהעולם סמוך עליו, שהוא רבי שמעון בר יוחאי, תאמרו לו שיזכר יום השלג שנזרעו פולים לנ"ב אפנים, ואחר כך תקראו מקרא זה, והוא יאמר לכם פירושו.
שאיך אפשר לומר, בנו של הקב"ה? ואיך אפשר שיהיה בחינת אב ובן במדרגות העליונות? אלא שיש עניין זריעת הפולים ביום השלג. יום השלג, דינים דדכורא, הנמשכים משליטת קו שמאל. זריעה, הכנת העלמת אור, שבסופו מתהפך ההיעלם לגילוי גדול אור חוזר, כמו זריעת חיטים טובים בקרקע, שנעלמים ונרקבים שם, אבל סופם לחזור ולצמוח מאה שערים. הזריעה, עליית המלכות לבינה, שגרמה לנפילת בינה, ותו"מ מכל המדרגות למדרגה שמתחתיה. פולים לשון נפילה, בן הכוונה עולם הנקודים
ועליית המלכות לבינה, ע"י קו האמצעי, מכונה יום השלג, שליטת דינים של קו שמאל. ונזרעו פולים לנ"ב אופנים, כאשר ע"י קו האמצעי, עלתה מלכות לבינה, ובינה ותו"מ שלה נפלו לז"א, וכן עלתה המלכות לבינה דזו"ן, ובינה ותו"מ שלהם נפלו לנשמות הצדיקים. וע"י היעלם זה יצאו כל המוחין דזו"ן ובי"ע. צמצום ב' בכל המדרגות
וזהו זריעת פולים. זריעה, מפני שההיעלם נעשה אח"כ בעת גדלות בעליית האח"פ לגילוי גדול. פולים, לשון נפילה, נפילת חצאי מדרגות התחתונות מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה. ונודע שעלייה זו של המלכות לבינה, עשתה קשר בין בינה וז"א שחו"ב דבינה נעשו לבחינת או"א לז"א, וז"א נעשה לבן אליהם. ונעשה קשר בין המדרגות, שחו"ב דעליון נעשו לאו"א והתחתון נעשה לב"ן, וע"כ כמו שז"א נעשה ע"י זה בן לחכמה ובינה, כן נעשה הצדיק בן לז"א. ואם לבנו ייעדנה. שהצדיק התחתון נבחן לבן אל הקב"ה, כמו ז"א לבינה.
עה) אמרו לו בבקשה ממך, מי שהתחיל הדבר ההוא יאמר. אמר להם ודאי שידעתי שצדיקים אתם, ויש לרמז לכם רמז חכמים. ועל מה שאני אומר לפניכם, כשתזכירו אותו את רבי שמעון, סימן הזה, הוא ישלים על זה, דהיינו שישלים דברי. כי הסבא אינו מבאר להם, למה נק' התחתון בן אל הקב"ה, וע"י הסימן שנתן, יבאר להם רבי שמעון וישלים דבריו. עתה יש לומר מי הוא שנק' בן אל הקב"ה.
עו) כל מי שזכה לי"ג שנים והלאה, נקרא בן לכנסת ישראל, המלכות. וכל בן עשרים ומעלה, וזוכה בהם, נקרא בן אל הקב"ה, ז"א, כמ"ש: בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
יש שני מיני ג"ר. ג"ר הנמשכים מישסו"ת, והם מוחין דנשמה לזו"ן. ורק זו"ן הקטנים המלבישים לז"א מחזה ולמטה, מקבלים ג"ר אלו. אבל ז"א עצמו עדיין נשאר בו"ק. עד שנמשכים לו הג"ר דאו"א עילאין, שאז גם ז"א עצמו משיג ג"ר. והם מוחין דחיה שעולים לאו"א. לזו"ן הקטנים מספיק ג"ר דישסו"ת, שנבחנים שניהם לבחינת מלכות, להיותם מלבישים במקום מחזה ולמטה דז"א, שמקום זה שייך כולו למלכות. וכן הוא בתחתונים, שאם אדם משיג מוחין דנשמה, מקבל אותם מזו"ן הקטנים, שמקבלים מישסו"ת. ואם אדם משיג מוחין דחיה, מקבל אותם מז"א עצמו. וכשהוא בן י"ג שנה ומעלה, מקבל מוחין דנשמה. וכשהוא בן עשרים ומעלה, מקבל מוחין דחיה. כל מי שזכה לי"ג שנים והלאה, נקרא בן לכנ"י. כי אז מקבל מוחין דנשמה מזו"ן הקטנים, ששניהם הם כנ"י, מלכות. ע"כ נקרא בן אליה. אבל לא לז"א עצמו. בן עשרים שנים ולמעלה נקרא בן להקב"ה, כי אז מקבל מוחין דחיה מז"א עצמו, המקבל מאו"א עילאין. וע"כ נקרא בן לז"א, להקב"ה. מראה שיש עליה גם לנשמות צדיקים
עז) כשהגיע דוד לי"ג שנים, וזכה ביום שנכנס לי"ד כתוב: יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. כי מקודם לכן לא היה בן אליו, שלא שרתה עליו נשמה העליונה, כי היה בשנות העורלה. ומשום זה כתוב: אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. אני, ולא הצד האחר, כמו שהיה עד עתה. אבל עתה אני בלבדי. בעשרים שנים זכה למוחין דחיה, ונעשה על ידיהם בן להקב"ה, לז"א. ברגע שהגיע לגיל י"ג מקבל מוחין דנשמה ומתחיל להתפתח במשך 7 שנים של השלמת כלים עד גיל 20.
עח) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, דהיינו מי"ג שנים ולהלאה. שאז יוצא מרשות הצד האחר שהזדמן לו. כתוב: כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ. בכל יום רואה הקב"ה את ילד ההוא העומד ברשות העורלה, והוא יוצא ממנה, ונמשך לבית הספר ושובר אותה, והולך לבית הכנסת ושובר אותה. מה עושה הקב"ה לנשמה ההיא? הוא מכניסה אל חדרו, ונותן לה מתנות ומנחות רבות, ומקשט אותה בקישוטים עליונים, עד הזמן שמביא אותה לחופה בבן ההוא, שמלביש אותה בו, מי"ג שנים ולמעלה.
תגיות: שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ
שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים כב-כד
1. מהו שארה כסותה וענתה של כל מדרגה ומדרגה בעולמות העליונים?
2. מתי שלש אלה לא יגרע ממנה ומתי כן ומדוע?
3. מהו "ויצאה חינם אין כסף" מבחינה נפשית?
4. מהי העצה הטובה שנותנת התורה לבני אדם?
5. מה הסבא לא הסביר לרבי יוסי ורבי חייא ששלח אותם ללמוד מהסלע החזק, רשב"י?
6. מה תהליך גדילת האדם? מה ההבדל המהותי בין גיל י'ג לגיל כ'?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams