020- הדף היומי בזוהר הסולם – משפטים – נח-ס למתקדמים מאמר הסבא |☆ תגיות: הודיה, ויתור עצמי, יהודה

מִּשְׁפָּטִים נז – ס

הַסַבָּא

הוֹדִיָּה בָּאָה לְבַטֵּא הִתְגּבְּרוּת עַל גַּאֲוָוה.

אנחנו נק' יהודים על שם יהודה, שהוא בחינת הרצון לקבל של האדם שמוכן לוותר על עצמו ולהתכלל עם בינה גבוהה בהרבה ממקומו, מעבר לעולם הזה, ולהיות קשור עם תכונת ההשפעה. זוהי האמונה בהשם יתברך ובשותפות רצון הנברא, התלוי כפרט בכלל הבורא.

צריך גבורה גדולה בכדי לוותר על האני, ומצד שני להודות להשם, שכל הרצון שייך לו יתברך, זהו כוחו של יהודה. ויתור על האני המורגש וחיבור עם ההשפעה, זהו הכוח הגדול ביותר שיש לנברא. לכן רק הוויתור העצמי מאפשר קשר להשם.

כל בני העולם צריכים להכיר מציאות שהגלגול קשור לאבינו שבשמים ולא לתוצאה מתוך הבריאה. מי שמתגבר כארי כמו יהודה, שאז המלכות, הרצון לקבל שהגיע מהשם עולה להתכלל ולקבל כוח השפעה מאב הראשון, מהשם יתברך, אזי זוכה לאפשרות למלא תפקידו בעולם.

כאן בייבום רואה האדם שאינו יכול בעצמו להוליד בן, דהיינו הבנה, ועליו להחליף את מקור ההבנות מהאני הכוזב, במקור הנשמתי האלוקי. כך השכיל יהודה לוותר על מקומו בביטול עצמי, זכה לבוא לתפיסת הבורא השלמה.

קפח) אני יודע חברים שהשם הזה, אַתָּה, אומרים למקום אחר עליון, שכתוב: אתה כהן לעולם, שהוא בימין העליון, בחכמה. כיון שרבי שמעון עליונים ותחתונים מודים לו, וזכה לכל, כל מה שאמר כן הוא ויפה

קפט) אבל כשתהיו מגיעים אליו, אמרו לו והזכירו לו יום השלג, כשזרענו פולין לחמישים ושנים גוונים. כי אתה כהן, פירושו כאן נקשר כוס של ברכה, המלכות, הנקראת אתה, בימין, החסד, שנקרא כהן, בלא פירוד כלל. ומשום זה, אתה כהן לעולם, כי כאן נקשר הכוס, המלכות, כראוי. וע"כ קיים, לעולם. יום השלג הוא דיני הזכר, קו שמאל, וזריעה זה שלב הכנת העלמת האור, שיתגלה לאחר מכן ע"י אור חוזר. פולים לשון נפילת אח"פ למדרגה התחתונה, צמצום ב' ע"י נפילת חצאי מדרגות.

יום השלג, עת שהמלכות נאחזת בקו שמאל לבד, שאז היא מלאה דינים, המכונים קרח ושלג ימא דקפא, חוכמה בלי חסדים. וזה נמשך עד שבא קו האמצעי, ז"א, ומעלה המסך דמלכות אל הבינה, שזה נקרא זריעת הפולים. ואז מתגלים החסדים, והארת החכמה שבשמאל שבבניין המלכות, מתלבשת בחסדים האלו. וזה, אתה. ואז מסתלקים דיני השלג, והחכמה מאירה בכל השלמות. וזה רמז הכתוב: אתה כהן לעולם. כי אחר שאתה, המלכות, נקשרת בחסדים, כהן, ע"י זריעת הפולים של קו האמצעי, אז הוא מתקיים לעולם. ראה שאין העולם מתקיים במידת הדין, לכן זרע פולין ואיפשר שימוש במלכות בצמצום ב'

קצ) ע"ז כתוב: יְהוּדָה, אַתָּה – לאַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ על חסדים שהצטרפו למלכות שעלתה לת"ת וגרמת לקו אמצעי. שלא כתוב: יהודה יודוך אחיך. אלא על השם, אתה, יודו אחיו. אתה, מקום המלכות צריך לשם הזה, להיותה בדינים בשלג וקרח מצד השמאל. ולא אחר. שמדרגה אחרת אינה צריכה לו, שרק המלכות נמשכת משמאל ונבנית כולה ממנו, ולא אחרת. העולם יכול להתקיים ע"י תיקון המלכות, ועל זה מודים לו אחיו.

קצא) יהודה הוא אב הראשון, של ער ואונָן. אב השני של פרץ וזָרח, שהם גלגולי ער ואונן. ולא היה בו חילוף לעולם. שלא התחלף המדרגה, שהאח נעשה לאב. שהמת בלי בנים מתגלגל בבן הנולד מאחיו היָבם, ואחיו נעשה אביו. שזה ירידת המדרגה ופגם. אבל ביהודה לא היה חילוף וירידת מדרגה, כי הוא היה גם אב הראשון של ער ואונן, המגולגלים בפרץ וזרח. ומשום כך פרץ התגבר בגבורתו, שכתוב: מה פרצת עליך פָרֶץ. שלא היה בו ירידת מדרגה. מה שלא היה כן לכל בני העולם הבאים בגלגול, שיש להם ירידה, שהאח נעשה אביו. וע"כ בניינו של דוד, מתחיל החשבון מפרץ ולא מבועז, שהיה בו שינוי, כי לא היה האב הראשון של המגולגל, שהוא מחלון. חברים, אם תסתכלו בדברי, אינם דברים הנאמרים בסתום בלא אפשרות להבינם, אע"פ שהם סתומים. בועז שייבם את רות, התגלגל מחלון בעובד

קצב) וע"ז הרוויח יהודה שם הזה, אתה. קם על בירורו בפעם הראשונה, בעֵר ואונָן כנגד מלכות מצמצום א', ובפעם השנייה כנגד מלכות מצמצום ב' בפרץ וזרח, ולא השתנה לעולם. ובניו של יהודה וזרעו, מודים ואומרים, כי אתה אבינו. שלא נעשה להם ירידה, שהאח ייעשה לאב. משא"כ לשאר בני הגלגול לעולם. שאר בני הגלגול, שני אבות ושני אימהות יש להם אופן לבניין שלו. כי נוסף לאביו הראשון, נעשה גם אחיו לאביו, ויש לו שני אבות. וכן שני אימהות, שנוסף לאימו הראשונה, נעשה גם אשתו לאימו.

קצג) בועז, נראה שהיה בו שינוי כשהוליד לעובד, כי עובד בשינוי, שהוא אביו השני. אלא אינו כן, אִבצָן הוא בועז. ונקרא בועז, מפני שהוא אב הראשון שלא עשה שינוי. שיהודה, אב הראשון, התגלגל בו. היתכן שהוא היה, ואינו גלגול יהודה? אלא ודאי בעת שהתעורר למעשה של ייבום, היה בו מי שהוא עָז כאריה וכלביא, יהודה. וע"כ נקרא בועז, מלשון בו עז, שהוא יהודה. והיה זה, כדי שלא יהיה שינוי בדוד. ומשום שהתגלגל בו יהודה, חזר הדבר לשורש הראשון, כדי שיהיו כולם מאב אחד, ושלשלת אחת. והכול אחד, ולא היה שינוי בגלגול הזרע של דוד. וע"כ, אתה, מראש ועד סוף בלא שינוי כלל.

קצד) עתה יצאת זקן מעומק הים, יהודה אתה, וודאי מראש ועד סוף, ואינו ראוי לכל שאר הבנים שיקראו אתה, חוץ לו לבדו. אשרי חלקו של דוד, שנברר כן, ועלה משאר שורשי בני אדם בארץ. איך יכול להיות שני אבות לאדם לאחר יבום. אם התפיסה שלך אינה ממקור גבוה יותר, כי לא הצלחת להוליד, עדיין אינך קשור לאביך שבשמים.

קצה) יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יודוך. כל בני העולם, היה צריך לומר. מה הטעם, שאומר, יודוך אחיך? אלא דרך כל בני העולם, אינם מיַיבמים לגלגול המת בלי בנים, אלא מצד האחים, והאח מזדמן לייבום. ואתה, בעצמך הזדמנת לייבום. וכאן כל אחיך יודוך, שלא השתלשלה מהם, ולא מאחד מהם, שלשלת המלוכה, אלא אתה לבדך. אתה, מראש ועד סוף אתה עשית, וממך יצא כל השלשלת והגזע של אריה בחינת גבורה ובחינת חסד.

קצו) בניך בני אריה, שלא עברו לשינוי על אחיך. ולא נחלפו, לא לטלה ולא לשור ולא לגדי. כי י"ב צורות בי"ב מזלות, כנגד י"ב שבטים. ובני יהודה כולם היו בצורת אריה. אלא אריה התחיל לבנות ואריה השלים הבניין. כל שלשלת שלך בני אריה הם, שאם היה בא גלגול מצד אחיך בבניך, היו מתחלפות כל הצורות והיו מתערבות אלו באלו. וע"ז, יודוך אחיך, שלא היה אחד מהם בגלגול בתוך השלשלת של בניך. הרם ידך, שלא היה בך ערבוב אחד מהם.

קצז) מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ. מטרף בני עלית, שלא היה טרף השפעה ומזון לאחר על שולחנך טרף היא בחינת שבירת הכלים, שהמלכות ללא התכללות בבינה נפלה לקליפות, וחכמה בלי חסדים. כרע, במיתת ער. רבץ, במיתת אונן. ואח"כ התגבר כארי, להקים את פרץ. וכלביא להקים את זרח. מי ישסו"ת מידת ההשפעה יקימנו, שכתוב: ולא יסף עוד לדעתה, לא פסק. וזהו מי יקימנו. מי הוא שאמר, שאישה זו אסורה, מי הוא שיאמר, כיוון שהשלימה דרכיה, אינה נצרכת לך יותר, שיְבָמה זו, כיוון שהשלימה דרכיה, אינה נצרכה לך יותר, וראוי לפרוש ממנה. אבל מי יקימנו, ודאי משם ולהלאה היא שלו. כי הוציאה מי שמכשכש במעֵיה. הרוח של בעלה הראשון, שעזב בה בביאה הראשונה, והוא מכשכש במעיה. ועתה הוציאה אותו. הרוח הראשונה אותה הוציאה היא בחינת בעל מנת לקבל. ער היה מדרגת חוכמה, רע בעיני השם, שכל הרצון שלו לעצמו, את האנוכיות הזו היה צריך מתמר ויהודה הוציא אותה. וכיצד יכול יהודה לבוא על כלתו, אלא שהיא ישבה על אם הדרך בפתח עיניים, ניקבי עיניים ושם יכל לבוא עליה.

תגיות: הודיה, ויתור עצמי

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים נח-ס
1. הסבר מהו השם אתה שמיוחס לכהן?
2. מהי התזכורת והפירוש שמבקש הסבא להזכיר לרשב"י "יום השלג, כשזרענו פולין לחמשים ושנים גוונים?
3. במה שונה ייבומו של יהודה מכל הייבומים האחרים?
4. כיצד בניו של יהודה וזרעו מודים ליהודה ומדוע באופן זה?
5. מדוע לא כל בני העולם מודים ליהודה אלא רק אחיו?
6. הסבר את הפסוק "מטרף בני עלית כרע רבץ כארי וכלביא מי יקמינו"?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams