030- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי פו-פח למתקדמים

פיקודי פו-פח

שֵׁם מ"ב וע"ב

שם הוא בחינת מלכות, הרצון. שם מ"ב הוא השם המלא באותיות המסוגלות לגלות את הסודות. סוֹד יְהוָה לִירֵאָיו, מכאן שרק למי שיש יראת הרוממות יכול לגלות הסודות. וּבְרִיתוֹ, לְהוֹדִיעָם היא הדרך בה מתגלה האור, דהיינו דרך היסוד, הצדיק, להוריד למלכות, אל הלב. ישנם כאלו המרגישים דברים פנימיים ונוצר בהם פחד לבטא אותם החוצה מפני שאין ההשגה שלמה. כאשר אין בהם יראה, הם כמו המיסיקאנים והשרלטנים המדברים באופן כללי ולא שלם.

האורים והתומים היו מגלים דרך אותיות השבטים את החכמה באופן הראוי, רק כאשר הכהן היה צדיק. אין דרך לגלות את האמת אלא דרך התורה.

רסב פתח אחריו רבי יהודה: סוֹד יְהוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ, לְהוֹדִיעָם. סוד העליון, העומד בגניזה, אינו עומד אלא ליראיו. שהם יראים את הקב"ה תמיד, והם ראויים לאלו סודות עליונים, ושיהיו בהם אלו סודות עליונים בגניזה ובסתימה כראוי, משום שהם סודות עליונים. אבל, ובריתו להודיעם, הסוד, שעומד בברית קודש, להודיעם, משום שהוא מקום העומד לגלות ולדעת. כי היסוד מגלה הארת החכמה במלכות. להודיעם, ע"י המלכות.

רסג סוֹד יְהוָה לִירֵאָיו. אלו הסודות עומדים ביראה. ואלו יראי חטא, הם ביראה באלו סודות העליונים, שלא לעסוק בהם לגלותם. אבל, ובריתו להודיעם, לדעת ולפרש הדברים, משום שהם דברים העומדים לפרש אותם. כי ע"י היסוד מתפרשים הסודות. ואין פחד לעסוק בהם כשבאים דרך הצדיק.

רסד במ"ב (42) אותיות נחקק העולם, המלכות, ומתקיים. כיסוי האורות והעלמתם מכונה חקיקה. וגילוי האורות מכונה קיום, המוחין המקיימים המדרגה. וכולן הן עטרה של השם הקדוש. כי שם מ"ב הוא ג"ר כח"ב, שנעשים עטרה למלכות, הנקראת שם. כאשר מתחברות מ"ב אותיות להיות משפיעות, עולים באותיותיו למעלה, בבינה, ששם מתגלים בראשונה, ויורדים למטה, לז"א, ומתעטרים עטרות בו, לד' רוחות העולם, שהם חו"ג תו"מ עד החזה, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. ויכול להתקיים, כלומר, לקבל המוחין האלו מבינה, שמתקיים על ידיהם.

ג' בחינות בשם מ"ב:

א.עיקר צורתו, המוחין כח"ב שבאו"א עילאין, שהם חכמה. והם ד' אותיות הוי"ה פשוטה, כתר. ועשר אותיות שיש בהוי"ה מלאה, חכמה. וכ"ח (28) אותיות שבמילוי המילוי של שם הוי"ה, בינה. וביחד הם מ"ב אותיות. מ"ב מבטא את השלמות של העליון

ב.צורת מלך החקוק על חותם, ג' הקווים שיצאו בישסו"ת, בינה, שבאלו ג' קווים דבינה נחתמו כל העולמות, שדומים להם. כמו הצורות בנחתם הדומות אל הצורות שבחותם. אבל או"א עילאין, אע"פ שהם עיקר המוחין דג"ר, מ"מ אינם נחשבים לחותם את המוחין של העולמות, משום שבהם אין הי' יוצאת מאויר שלהם. ושם מ"ב, הוא ב' שמות אהי"ה, שיש באהי"ה אשר אהי"ה, שהם בגי' מ"ב.

ג. שם מ"ב בצורת חותם של שעווה. והוא ג' הקווים של ז"א, שמורה שיש בו ב' פעולות:

א.שהוא נחתם ע"י החותם המקורי, בינה.

ב.שהוא חותם את צורות המוחין שבמלכות. כמו שעווה, שאחר שנחתמת, יכולה להיות גם חותם לחתום על דבר אחר.

וכאן מתחיל בשם מ"ב שבבינה, שהוא החותם המקורי, ואחריה בשם מ"ב שבז"א. ומבאר איך האותיות של שם מ"ב שבז"א יוצאות וחותמות את המלכות, ואח"כ מרמז על שם מ"ב שבאו"א. היוד היא בחינת המלכות שעלתה לבינה וסותמת את האפשרות לקבל את החוכמה, וניתן לקבל רק חסדים מכוסים. שם מ"ב אחד באו"א שני בישסות, ושלישי בחינת חותם של שעווה בסוד ג קווים של ז"א. בארבעים ושתים אותיות נחקק העולם שהוא המלכות.

רסה ואח"כ יוצאות האותיות משם מ"ב שבז"א, עשרה מאמרות ול"ב אלקים שבמעשה בראשית, שביחד מ"ב, המאירים בז"א, ובוראים העולם, המלכות, למעלה ולמטה, שהיא נקודת החולם, החוצה את המלכות לשניים, כו"ח נשארו למעלה, בינה ותו"מ ירדו למטה לעולם הבריאה. כו"ח נשארו בעולם הייחוד, אצילות. בינה ותו"מ ירדו לעולם הבריאה, עולם הפירוד. ואח"ז חזרו ועלו בינה ותו"מ מבריאה לאצילות בנקודת השורוק, ואז נקראים הרי בָתֶר.

כי בינה ותו"מ אחר עלייתם לאצילות נפרדו מהימין, מכו"ח, שנעשתה ביניהם מחלוקת, ודומים כמו שבותרו זה מזה מאחר ובשורוק כשעלו האח"פ שימשו כקו שמאל וכתר וחוכמה קו ימין. והם הרי הפירוד המושקים, כאשר צד דרום, קו ימין, מתחיל להתקרב לקו השמאל, ואז נוזלים מים, והרי הפירוד, קו השמאל, מושקים. ובכוח זה שלמעלה שבז"א נמשכים המים. והכול הוא בשמחה. כאן לימד על שם מ"ב בז"א, דהיינו בחינת התורה שהם ל"ב שמות אלקים ועשר מאמרות.

רסו כשהמחשבה, החכמה, עולה ברצון בחדווה ממכוסה מכל המכוסים, כתר, מגיע ונוזל ממנו אור אחד, בינה, ומתקרבים זה לזה, שהחכמה מתייחדת עם הבינה. וזהו עיקר צורתו של שם מ"ב, המוחין דכח"ב. ד' אותיות הוי"ה פשוטה ועשר אותיות הוי"ה במילוי. וכ"ח אותיות מילוי המילוי, שהם כח"ב, והם ביחד מ"ב אותיות.

רסז ואלו מ"ב אותיות הן סוד עליון, ובהן נברא עולם העליון, ז"א, ועולם התחתון, המלכות. והן קיום כל העולמות כיסוי האורות נק חקיקה וגילוי האורות נק' קיום דהינו גילוי אהרת חכמה  כמ"ש: סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. סוד אותיות החקוקות שבשם מ"ב, בחקיקותיו הוא בגילוי. חקיקה מורה העלם וסוד. ואותיות השם מ"ב חקוקות ושקועות, כי החכמה אינה מתגלה בהן. ע"כ כתוב עליהן, סוד ה' ליראיו. אבל לפי מידת חקיקתן בשם מ"ב, הן מתגלות בשם ע"ב במלכות. סוד ה' ליראיו, בשם מ"ב. ובריתו להודיעם, בשם ע"ב שבמלכות. בדומה לחקיקה, אות היא חיסרון כמו השחור שעל הלבן ולכן דרוש תיקון. אותיות אלו כן מתגלות כאשר ז"א מקבל ומעביר אותם למלכות.

רסח כתוב: וְנָתַתָּ אֶל-חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ, לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד. את האורים, שמאירים, מראה המאירה, ז"א, חקיקות האותיות של השם הקדוש מ"ב, שבהם נבראו העולמות, והאותיות היו שקועות בהעלם החכמה. ואת התומים, האותיות הכלולות במקום המראה שאינה מאירה, המלכות, שהיא מאירה בע"ב (72) אותיות חקוקות, בשם הקדוש. שהשם ע"ב הוא גילוי אור החכמה שבמלכות. וכולם נקראים יחד, אורים ותומים. כדי לגלות את החוכמה צריך זיווג בין האורים לתומים. שאם הייתה רק בחינת התומים, המלכות אשר כשהיא עומדת לבדה זה בסוד חקיקות שאין בהם אהרה. את הסודות בעולם ניתן לגלות רק ע"י התורה. וכך באדם שיש בו תורה, יכולים להתגלות לו רזי העולם. ומי שאין בו תורה יכול להמציא לעצמו תיאוריות אך למעשה אין הוא מבין כלום. גם בתורות אחרות ישנם חלקי אמיתות, אך גם שקרים.

רסט כאשר אותיות השם מ"ב שקועות בחושן המשפט, באותו כוח מאירות אותיות אחרות שבשבטים. מאירות או שחושכות, הכול באותיות של השמות הקדושים, השם מ"ב. ואלו אותיות באות על התורה, שמתגלות בז"א, הנקרא תורה. וכל העולמות נבראו באלו האותיות. אלו השמות דמ"ב, היו גנוזים ושקועים בחושן, ואותיותיהם של שמות השבטים היו בולטות למעלה. וע"כ הכול הוא מאלו האותיות.