הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס צא-צג | מתקדמים | שיעור 31

פנחס צא – צג שעור 31

אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר

1. ומשום זה שיעור הציצית העמידו רבנן טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו שזה הוא אותו שנאמר בו ונער קטן נוהג בם שהוא מטטרון הנק' נער קטן. והוא נוהג בד' חיות שהם ד' והוא כולל שש מעלות לכסא דהיינו חג"ת נה"י שהם ו ומשום שהו כלול מעשר, מתלבשים בו עשר ספירות דז"א ומלכות דאצילות שהם י ובו נראה הקב"ה בשכינתו אל הנביאים שהוא כלול מעשר ספירות ומצד השכינה המלובשת במטטרון שהיא ספירה עשירית והיא תכלת שבציצית. נמצא גם מטטרון שהוא תכלת של כל הצבעים כלומר שכל הצבעים נכללו בתכלת.
2. שהיא המלכות הנק' תכלת היא התכלית של יוד ספירות ובו ותכל כל עבודת אוהל מועד להיותה תכלית הכל ותכלת היא לשון כלה. ז"ש ויהי ביום כלת משה להקים את המשכן. והעמידו חכמים כי כלת כתוב מלשון כלה וע"כ נק' השכינה תכלת והיא אור התכלת אשר בנר השכינה תכלת והיא אור התכלת אשר בנר האוכל חלבים ועולות. אור קו שמאל שבמלכות שה"ס הארת החכמה מכונה תכלת והטעם שנק' תכלת משם תכלית וכן תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים שפירושו תוצאה ומטרה כי הארת החכמה שבמלכות היא תוצאה מכל ט ספירות ראשונות. ב מלשון ותכל כל עבודת אהל מעד שתכלת הוא לשון גמר כי הארתה גומרת כל הספירות. ג שתכלת היא לשון כלה כי המלכות היא כלה לז"א. ד ע"כ נק' תכלת משום שהיא מלשון כליה כי הדינים באים עם הארת החכמה שבה מכלים ושורפים את הכל כמ"ש וה"ס תכלת שבציצית כי חוטים הלבנים ה"ס אורות החסדים ופתיל תכלת ה"ס הארת החכמה שבמלכות. האר"י הקדוש אומר שמאז חורבן הבין אין להתשמתש בתכלת שבציצית, שהדינים קשים מידי
3. ועליה דהיינו על אור החכמה שבה הנק' תכלת, אמר יחזקאל דמות כמראה אבן ספיר דמות כסאא. הסגולה של אבן הזאת היא שמי שיורש אותה אין אור הגיהנם שולט עליו ואין אש בעולם שיכול לקלקל אותה ולא כל מיני מתכות. שאם מכים על אבן ספיר בפטיש ישבר הפטיש עליה והיא אינה נזוקת כמו שאמרו חז"ל, כל שכן מים שאין מזיקים אותה. ע"כ מי שיורש אותה מתקיים בו הכתוב כי תעבור במים אתך אני וגו' וכל עליונים ותחתונים דס"א יראים מפניו. תכלת של הים בשבילו נאמר כי תעבור במים אתך אני וגו' כי בסגולה זו של אור התכלת שבמלכות הנק' אבן ספיר. סוס ורוכבו רמה בים שהוא הממונה של מצרים שנטבע בים בכח אור התכלת הזה.
4. מצבע תכלת זה יראים העליונים והתחתונים המחנות של הים יראים מפניה והמחנות של הרקיע שהוא תכלת יראים מפניה. המחנות של תכלת של אש הגיהנם דהיינו תכלת דס"א יראים מפניה. כי בעת שמגולה אור התכלת שבמלכות שה"ס הארת החכמה מתגלים עמה דינים קשים מאד המפילים אימה ורעד על כל החיצונים. כאשר התכלת היא בקדושה לכיוון התכלית, אז בדין שלה יכולה לכלות את כל החיצונים.
5. ותכלת היא דין כי שם המלכות הוא אדני שהוא אותיות דינא שה"ס דינא דמלכותא דינא. ב צבעים רשומים בטלית אחד לבן ואחד תכלת ועל ב צבעים אלו נאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספרי. לבנת היא לבן של הספיר כי הספיר כלול מב' גוונים שהם רחמים ודין, דהיינו לבן שהוא רחמים ושחור שהוא שחרות של תכלת ועל ב צבעים אלו רמזו חכמים מאימתי קורים את שמע בשחרית, מישכיר בין תכלת ללבן מאימתי קוראים את הקשר, הייחוד עם הקב"ה בשחרית, אחרי שמכיר בין דין לרחמים. כי בת מלך שהיא מלכות שה"ס קריאת שמע שהיא יחוד הקב"ה שהם הויה אדני, הויה ה"ס לבן ואדני ה"ס תכלת, כדי להיות רחמים ודין, כמו הקב"ה שהוא ז"א כלול מב' צבעים שה"ס הויה אדני להיות רחמים ודין, דהיינו כסא דין וכסא רחמים.
6. כמראה אבן ספיר דמות כסא: שואל אם אבן ספיר היא תכלת שבציצית, מהו דמו כסא, ומשיב אלא כנגד הכסא שיש לה ע"ב גשרים דהיינו ע"ב אורות מהשם ע"ב, כן יהיה האדם רשום בע"ב קשרים וחוליות של ציצית כנגד ע"ב גשרים של הכסא שהם ח"י קשרים וחוליות לכל צד מד' כנפות בגדו דהיינו ה קשרים וי"ג חוליות וד' פעמים ח"י הם ע"ב. כי הכסא שהוא ה דהיינו המלכות היא לכל צד בד' חיות הכסא שהם ד כנגד ד כנפות כסותו.
7. ושש מדרגות של הכסא שהן ו שהיא מטטרון כולל ד חיות. ז"ש ונער קטן נוהג בם והם מיכאל גבריאל נוריאל רפאל, ומטטרון הוא שש מעלות לכסא שהם חג"ת נה"י שכל אחד כלולה ממאה העולים שש מאות, ציצית מלאה בשתי יודין כך עולה שש מאות. ואם חסר י אחדת מציצית משלמת החיריק במקומה שהיא כמו י ובכל צד בד' כנפות בגדו יש ציצית העולה ובכל צד בד' כנפות בגדו יש ציצית העולה שש מאות ועם י"ג חוליות של הציצית הם תרי"ג
8. שש מעלות לכסא הוא ו ובסוד מילואה היא ואו שעולה לחשבון י"ג שואו זו נרמזת בג' תיבות מצרופי ע"ב תיבות שיש בג' פסוקים, ויסע ויבא ויט שהן ג תיבות ואו אני והו, שראשי תיבות שלהן הם ו א ו כזה, והו אני והו ויש חמשה קשרים בציצית שהם ה לכל צד וצד מד' כנפות הבגד והמילוי של ה שהוא א הוא הבגד עצמו הוא אחד לכולם. ובאות ה המתחברת עם ואו שהוא בגי' י"ג נשלם ח"י שהם ט"ט ממטטרון וח"י רומזת על חיה, ותהיה חיה לכל צד מארבע כנפות ויהיה כלול מאברא חיות כי הד' כנפות נכללות זו מזו ולכל חיה ארבע פנים וארבע כנפים שהם ביחד ל"ב פנים וכנפים והם תלויות מחיה הרביעית שבד' חיות שהיא פני אדם דהיינו אדם המלובש בציצית.