הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס ריא-ריג | השקפה | שיעור 71

פנחס ריא – ריג שעור 71

הקורבנות

אַהֲבַת רֶעִים אֵינָהּ תְּלוּיָה בָּדָבַר, בְּלִי לָעָרֶב אֶת הָרָצוֹן לְקַבֵּל.
אַל לוֹ לְאָדָם לֶאֱכוֹל כְּלוּם קוֹדֵם שיתפלל.
תְּפִילָּה/קורבן לְלֹא כוונה כָּרָאוּי הוֹלְכִים לַכְּלָבִים.

כתוב, זבחי אלקים רוח נשברה, כלומר כדי להקריב כראוי, יש לשבר את רוח הגאווה. לכן לפני התפילה יש לומר קורבנות כדי להעלותם למלך. כשאדם מקריב קורבן כראוי, עם כוונת הלב אז עולה הקורבן להזין את היסוד העליון, ממנו ניזונים התחתונים.

קודם יש לעשות נחת רוח למלך לפני האכילה, זוהי התפילה שבאה היום במקום הקורבן. לכן אין לאכול לפני התפילה.

עניין האכילה הוא העלאת ניצוצות, התיקון אינו של האוכל, אלא סימן שבא לגרות להעלות את הרצונות השקועות בקליפות. כוונה כזו מביאה לעונג האמיתי מהאכילה, שהרי לא על הלחם לבדו, אלא על מוצא פי השם ניתן להגיע לייחוד.

אמר רבי אבא, אם לא היתה נמסרת התורה בהר סיני, אלא שאמר הקב"ה הנה בן יוחאי שימסור לכם התורה וסודות שלי, היה די לעולם. אוי כאשר תסתלק מהעולם, מי יאיר אז נרות התורה, הכל יהיה נחשך מיום ההוא. כי עד שיבא מלך המשיח לא יהיה דור כדור הזה שרבי שמעון שרוי בתוכו.

רבי שמעון היה הולך לטבריה, פגש בו אליהו. אמר לו שלום לאדוני, אמר לו רבי שמעון, במה עוסק הקב"ה ברקיע, אמר לו בקרבנות הוא עוסק, ואומר דברים חדשים משמך, אשרי אתה. ובאתי להקדים לך שלום. ודבר אחד רציתי לשאול ממך שתיישב לי. בישיבה של הרקיע שאלו שאלה. העולם הבא אין בו אכילה ושתיה, והרי כתוב, באתי לגני אחותי כלה וגו' אכלתי יערי עם דבשי וגו' מי שאין בו אכילה ושתיה, הוא יאמר אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי. אמר רבי שמעון, והקב"ה מה השיב להם. אמר לו, הקב"ה אמר, הרי בן יוחאי יש, יאמר. ובאתי לשאול ממך.