הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רח-רי | מתקדמים | שיעור 70

פנחס רח – רי שעור 70 

הקורבנות

פעולה במעשי התחתון, מעוררת ומשפיעה על העליונים.

תקלו) פני נשר מתפשט ממנו רוח לעופות שהרוח שבעופות נמשך מפני נשר, ונשר הוא בב' צדדים הוא בימין ובשמאל כי נשר הוא ת"ת קו האמצעי הכולל ימין ושמאל. וז"ס ועוף יעופף המורה על ב רוחות ומשום כך מתפשט ויורד קרבן העוף מימין ומשמאל. כי קרבן בהמה אינו אלא מפני שור שהוא שמאל כנ"ל וקרבן העוף הוא מפני נשר הכולל ב קווים.

תקלז) מכל צד הטהור שבעוף לא נקרב אלא יונה ותורים משום  שהם באמת נאמנים לבני זוגם יותר מכל שאר העופות והם נרדפים ואינם רודפים ונאמנים זה לזה, הנקבה לבן זוגה וע"כ הקרבן מהם, ויורדים וקרבים אלו רוחות הקדושות ונהנים מיסוד ועיקר שלהם.

תקלח) ואם  תאמר איך נתפשט המעט העולה מהיונה או מהתור לכמה צדדים וצבאות של מעלה שאין להם שיעור. או העולה מבהמה אחת, גם כן יש לשאול כן מה חשוב מעשי התחתונים, שהרי העולמות העליונים נשגבים ומשמעותיים יותר, ומשיב, נר אחד דק דולק, כל העולם מתמלא אור ממנו, ועוד, עץ דק מדליק עץ הגדול איך העלאת מ"ן של האדם מזין כל העולמות עליונים. 

תקלט) עד כאן התבאר הקרבן מ ב' צדדים החקוקים בכסא, דהיינו מפני שור לבהמה. ומפני נשר לעוף. עתה יש לשאול, הרי ד צורות הן החקוקות בכסא, מהו הטעם שאין קרבן מצורות אחרות, ומשיב, אלא ודאי שיש קרבן מכולם כי האריה החקוק בכסא, בשעה שהקרבן שלם, יורד האריה ונכנס באש ואוכל ונהנה משם. והאדם החקוק בכסא, הנה אדם הוא עיקר הכל, ומקריב שם לפני אדם שהוא מלכות את רוחו ונשמתו, ואדם העליון נהנה מאדם התחתון וכל מין קרב למינו ונהנה ממנו משלו ממש ומן היסוד שלו. 

תקמ) ואם אמר הרי אריה אין לו יסוד למטה באותו קורבן, כי פני שור יש לו יסוד למטה בבהמות, פני נשר יש לו יסוד למטה בעופות, פני אדם יש לו יסוד למטה, ברוח ונפש של אדם המקריב, אבל אריה אין לו שום יסוד למטה. ומשיב, אריה כלול בכולם כי הוא לימין שהוא חסד וחסד כלול בכולם, ומשום זה הוא אוכל בכולם שהם למטה ממנו וכל השאר שור נשר אדם אינם אוכלים ממינו, משום שהוא ימין והוא גבוה מהם. הרי שכל ד צורות החקוקות בכסא מתקרבות אל הקרבן. ומשום זה הוא קרבן שלם. וכשהם נהנים מעיקר ומיסוד שלהם, אז יורד רוח להדליק נרות העליונים דהיינו שנעשה זווג ז"א ומלכות.

תקמא) כהנים לוים וישראלים נותנים יסוד ועיקר למדרגות עליונות שהם נמשכים מהן וכל מדרגה נותנת ליסודה של מעלה. אין לחפש כוונה פנימית ללא המעשה החיצוני. אל יאמר אדם העיקר שהלב טוב, יש לפעול במעשה כדי להחזיק הכוונה. בתחילה ד צורות הכסא שכל מין הוא כנגד מינו והם מתקרבים תחילה מין  למינו. פני שור כל הפנים דהיינו הצבאות והמחנות המתפשטים לאלו המינים שאמרנו, כולם מתקרבים לעיקר ויסוד שלהם, פני שור וכן פני נשר וכן פני אריה ופני אדם המקריב שרוחו ונשמתו נקרבים לאדם העליון שהוא מלכות.

תקמג) כל מין נקרב אצל מינו וכל דבר הולך אחר יסוד שלו שלמעלה, המדרגות התחתונות מעוררות למדרגות העליונות ואע"פ שכולם מתעוררים והמדרגות החקוקות בכסא שהם ד חיות מתעוררות למדרגות שבארץ שהן היסוד שלהם, דהיינו פני שור בהמות פני נשר לעופות וכן אלו מדרגות עליונות הנסתרות שכולן מתעוררות ומתקרבות לסעודה של הקרבן ותעדנים, אבל אין רשות לאחד מהם לאכול, לא למדרגות עליונות ולא לתחתונות ולהנות שום הנאה ולא להושיט יד אל הקרבן עד שמלך העליון זהוא ז"א אכל ונהנה ונותן להם רשות. הפעולה החיצונית צריכה להיעשות נכון כהלכה.

תקמד) אחר שנתן להם רשות כל אחד ואחד נהנה ואוכל שכתוב, אריתי מורי עם בשמי, אלו מדרגות עליונות דז"א, מורי עם בשמי אוכלים ונהנים כראוי, וזה יחוד זרוע הימין שהוא חסד בירך שמאל שהוא הוד. אכלתי יערי עם דבשי זהו יעקב ברחל דהיינו היחוד דת"ת עם מלכות. זהו אכילה כראוי כי רק כאן כתוב אכילה. שתיתי ייני עם חלבי זהו יחוד זרוע שמאל בירך ימין דהיינו גבורה בנצח. הרי כל המדרגות עליונות שנהנה מהם המלך הקדוש בתחילה.

וזהו האכילה שלו והנאה שלו, עד כאן מאכל מלך העליון תחילה.

ג מיני יחודים של חכמה וחסדים חושב הכתוב. שהם יחוד הריח, האכילה ויחוד השתיה. כבר ידעת ההפרש בין ראש לגוף, והנה יחוד הריח הוא בראש בחוטם ועיקרו חכמה, אמנם כיון שהוא הארת החכמה שבשמאל, אינו מקובל אלא ממטה למעלה שה"ס נה"י דראש. וע"כ הריח שה"ס שמאל שבו ה"ס הוד ומתלבש באור החסד דגוף וז"ש מורי עם בשמי, דהיינו חסד דגוף עם הוד דראש ויחוד הכולל של ז"א ומלכות. וז"ש אכלתי יערי עם דבשי דא יעקב ברחל דהיינו ז"א עם מלכות. דא אכילה כדקא יאות, כלומר שזהו זווג העיקרי של ז"א ומלכות. ויחוד השתיה הוא ג"כ בגוף כמו האכילה, אלא שעיקרו חכמה דשמאל והיינו דוקא שתיית היין, אבל שתית החלב הוא חסד וכן המים. וז"ש שתיתי ייני עם חלבי דא דרועא שמאלא בירכא ימינא כי היין הוא שמאל דגוף שהוא גבורה. החלב הוא נצח הגוף. ואל תתמה למה החסדי  הם במדרגה נמוכה מהחכמה, כי בריח החכמה בראש והחסים בחסד דגוף, וכן בשתייה החכמה בגבורה והחסדים בנצח. הוא משום שהחכמה לא תוכל להיות עיקרית על החסד המלביש אותה, אלא אם כן שהחסד הוא ממדרגה תחתונה ממנה, ולפיכך היחוד הוא חכמה דהוד דראש עם חסד דגוף וחכמה דגבורה דגוף עם החסד שבנצח דגוף כי הימין שהוא חסד שהוא במדרגה אחת עם השמאל שהוא החכמה הוא תמיד עליון וחשוב ממנו. כי החסד ה"ס כו"ח של המדרגה והחכמה ה"ס בינה ותו"מ שחזרו למדרגה.