הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רכ-רכב| מתקדמים | שיעור 74

פנחס רכ – רכב שעור 74

נפש יתרה, רוח יתרה, נשמה יתרה

אוֹיְבֵי הָאָדָם הֵם הרצונות המתנגדים לֵקְשֹר אַהֲבָה עִם הקב"ה.
יֵצֶר הָרַע מְנַסֶּה לְהַפְרִיעַ בתפילה עַ"יְ מַחְשְׁבוֹת זָרוֹת.
כָּל הַקֶּשֶׁר לַתּוֹרָה ולקב"ה תָּלוּי בְּאַהֲבַת חֲבָרִים.

כדי להגיע למצב שהתפילה תהיה בבחינת כתר, ולהתגבר על הס"א, יש לפעול בכל המישורים לאהבת חברים. כבוד הדדי משמעותו החשבת החבר כגדול לפחות כמוך, לשמוח בכבודו, להחשיב את מקומו הייחודי ורצון בצלחתו.

תקסח) בזמן ההוא בגאולה יעורר רוח יתירה כמו בשבת שהוא תוספת רוח על ישראל, ז"ש אשפוך את רוחי על כל בשר. ותהיה מנוחה לישראל מאומות העולם ונוח מאויביהם שיהיה כמו בשבת שמתוספת לאדם נפש יתרה בשבת, ויש לו בה מנוחה, ואם בנפש יתרה יש לנו מנוחה שהיא נקבה, כל שכן ברוח שיהיה לנו מנוחה שהוא זכר.

תקסט) ותנאים ואמוראים שמעו נפש יתרה בשבת שהיא לכל ישראל ביחד היא אחת שהיא סוד כתר, אבל לכל אדם היא כפי מעשיו, דהיינו לגל אחד ואחד לפי מדרגתו, ולמדנו זה בקל וחומר מתשובה כי כל ישראל יחד בכל זמן מתי שחוזרים בתשובה מתקבלים כולם. ז"ש כה' אלקינו בכל קראנו אליו, שזה מטעם כי על כל ישראל יחד, שם הויה מוכתר עליהם בכתר שלו שהוא כתר עליון וזה כתר עליון היא נשמה יתרה של כל ישראל יחד ביום השבת וימים טובים. ומשום זה התקינו בכל יום לחתום, דהיינו לסיים הברכה בשם הויה, שהוא חותר בכל ברכות התפלה, אבל אין אומרים מוסף בלי הארת הכתר, כי הכתר דשם הויה אינו במאיר בכל יום, וע"כ חותמים בהויה שהוא ז"א ואין אומרים מוסף שהוא הכתר דז"א. ובשבת התקינו לומר במוסף כתר יתנו לך ה' אלוקינו, כי בשבת מאיר הכתר דז"א וע"כ אומרים מוסף. וכתר זה דז"א ה"ס הנשמה היתירה שמאירה לכלל ישראל ביחד. יש הארה לכל ישראל יחד בשבת והיא הארת הכתר, ובאופן פרטי מקבל כל אחד כפי מדרגתו, כמו חסיד המקבל נפש יתרה ממידת החסד. 

תקע) אבל לכל אחד מישראל, כך יורדת לו נפש יתירה לפי מדרגתו. אם הוא חסיד נותנים לו נפש יתרה ממדת חסד כפי המדרגה שלו. אם הוא גבור ירא חטא נותנים לו נפש יתרה ממדת גבורה, ואם איש תם נותנים לו נפש יתרה ממדת אמת. כי נפש יתרה היא מלכות והיא כלולה מעשר ספירות. ע"כ כפה מדה של האדם כך מקבל מהספירה שבמלכות, דהיינו אם הוא נשיא בישראל או חכם או מבין בחכמה או בתורה שנאמר בה, להבין משל ומליצה, או בנביאים או בכתובים, כך נותנים לו נפש יתרה הנק' כתר מלכות, אם הוא נשיא בישראל.

תקעא) ממשיך לפרש דבריו, ואם הוא חכם, כמו שהעמדנו איזהו חכם המחכים לכל אדם, שנאמר כולם בחכמה עשית. נותנים לו משם נפש יתרה מבינה. ואם הוא חכם בנביאים וכתובים, נותנים לו נפש יתרה ממדת מנצח והוד, ואם הוא צדיק גמור שומר אות ברית, אות שבת, אות ימים טובים, אות תפילין נותנים לו נפש יתרה שהיחיד מקבל היא ממלכות, ואם אומרים שהוא יסוד היינו יסוד שבמלכות, וכן בשאר ספירות.

תקעב) ואם הוא אדם שיש בו כל מדות אלו, הוא שקול ודומה לכל ישראל יחד, נותנים לו כתר בשם הויה בסו"ה, כהויה אלקינו בכל קראינו אליו, אין קדוש כהויה, שהאות כ הקודמת להויה הוא סוד כתר דז"א הוא נשמה יתירה מעולם הזכר שהוא ת"ת ולא כנפש יתירה דיחיד שהיא רק מספירות המלכות. שהוא מלך מוכתר בכתר עליון מבינה שבה ימלוך בשכינתו שהיא נפש יתירה. וכתר הוא נשמה יתירה המקובל מהויה שהוא רוח שנאמר בו, אשפוך את רוחי על כל בשר ורוח הזה שהוא הויה כלול עשר ספירות ממעלה למטה כעין זה י היא חוכמה, ה בינה ו כוללת שש ספירות מחסד עד יסוד, ה מלכות והאות כ מ כהויה אלקינו היא כתר על ראש הויה וזה הוא נשמה שנתוספת ביום שבת לכלל ישראל יחד או ליחיד שיש בו כל עשר מדות שבמלכות כפי מדרגתו יקבל רוח.

תקעג) ומשום שעלת העלו מופלא ומכוסה בכתר הזה, ובשבתות וימים טובים הכתר מתפשט בשם הויה כלומר שמתפשטת במדרגה הארה, תענוג מקדושה שאין לס"א אחיזה בו, עו"כ אין ממשלה אז לסמאל ונחש ולכל הממונים שלו, ואין ממשלה לגיהנם שהוא נקבה רעה של סמאל, ולא למחנות שלו כי כולם מתחבאים מלפני המחנות של המלך, כמו שיתחבאו אומות העולם עכו"ם כשיתגלה המשיח, ז"ש ובאו במערות צורים ובנקיקי הסלעים. 

תקעד) קמו תנאים ואמוראים ואמרו, רועה נאמן אתה הוא שקול כנגד כל ישראל ממולא מכל מדות טובות, ודאי שבך שורה אותו שנאמר בו, אין קדוש כהויה אלוקינו דהיינו האות כ הקודמת להויה הררומזת על כתר הויה, אתה הוא כתר על כל אחד ואחד מישראל, כי אין בלתך אדם שיהיה כתר עליך, לא נשיא, לא חכם, לא מבין, לא חסיד, לא גבור, לא תם, לא נביא, לא צדיק ולא מלך שהם ע"ס דמלכות שמהם לוקחים כל אחד ואחד וישראל. אתה הוא בצורת הקב"ה דהיינו ז"א שה"ס עולם הזכר. הבן הוא בצורת אביו, כי משה בן דז"א כמו ישראל בכללם, שנאמר בהם בנים אתם לה' אלקיכם השלם מצות אדוניך שאין מצוה מאלו המצות שלך שלא יתעטרו בה הקב"ה ושכינתו למעלה ולמטה בכתר עליון בכל מדה ומדה.

תקעה) פתח רעיא מהימנא ואמר תנאים ואמוראים שמעו ומפרש הזוהר שבכל פעם היה רעיא מהינמא קורא לכל החברים ורבי שמעון בכלל עמהם בשם תנאים ואמוראים אמר להם, אני משבח אתכם כפי הנדיבות שלכם כי אתם בני נדיבים שהם אברהם יצחק ויעקב. אין מי שיוכל לשבח אתכם אלא רבון העולם, כי אפילו התורה כולה עד אין סוף תלויה בכם. כעין שנאמר בתורה ארוכה ארץ מדה ורחבה מני ים, כך הוא השבח שלכם. אבל יתקיים בכם מה שהתקיים בי ששמחתי בכבוד אהרן אחי, כמו שהעמדנו אצל אהרן הלב ששמח בגדלות אחיו ילבש אורים ותומים.

תקעו) תנאים ואמוראים שמעו כל המוספים של שבתות וימים טובים, כל מוסף שאומרים בו כר מכאן הם נודעים, דהיינו מכתר דז"א שנאמר בו אין כדוש כהויה וכל תפלות ישראל, הריח שלהם הוא כריח של מר ולבונה וכל אבקת רוכל וזהו בשאר הימים, אבל בשבתות וימים טובים שאז מאיר הכתר דז"א כנ"ל, התפלה חשובה על הקב"ה מכל מיני בשמים, פרוש כל מיני בשמים וריח ה"ס הארת חכמה דשמאל והכתר המאיר בשבתות וי"ט ה"ס אור החסדים אבל חשוב הרבה יותר מהבשמים המאירים בשאר הימים שהם הארת חכמה.

תקעז) משום שבימים טובים התפלות נעלות וחשובות מכל אבקת רוכל, שנאמר בו באבקת רוכל, ויאבק איש עמו לשון אבק שהוא עבודה זרה. כי התפלה שהיא פגומה מתאבק עמה סמאל ללחום ולקטרג עמה באותו הפגם של עבירה שבתפילה, דהיינו באבק ההוא של התפלה הוא עולה ומקטרג וזהו עולה עד השמים.