הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רלה-רלז | מתקדמים | שיעור 79
פנחס רלה – רלז שעור 79
כזית וכביצה
האמונה מחברת את העבודה עם המטרה.
האמונה מחברת את היראה עם האהבה.
הַצַּדִּיק הוּא זֶה שׁמצדיק אֶת הַבּוֹרֵא, הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לשׂבְיעה באכילה, שהרי צדיק אוכל לשׂובע נפשו ובטן רשעים תחסר, כלומר לצדיק ישנה אמונה איתה יכול הוא להתחבר.
תריא) אמר לו רעי"מ סבא, אתה הוא בצורתו, דהיינו שהסבא עצמו שה"ס חוכמה, הוא צורת בעל הבית הבוצע, שזהו יוד הא ואו הא גימ' מ"ה שה"ס חכמה שמראה על עולם אצילות שלקח את עולם התיקונים שהיה מ"ה לתיקון, ועולם אצילות הוא בחכמה, הוא בצורת בעל הבית שהיא אותיות כח מה שזה אדם גימ' מ"ה הוא של המרכבה העליונה שהפנים שלו דהיינו החכמה הוא הוי"ה במילוי אלפין גימ' מ"ה ומשום זה ו היא לחם שהן ב ככרות ה ה והשעור של השפע שהעמידו כזית וכביצה, הנה למדנו באיזה שם משערים כזית דהיינו י אלא העמידו חכמים שאין עושים מצות חבילות אלא כל מצוה בפני עצמה, אף כך אין אנו נותנים ב שעורים באות י שכזית וכביצה יהיו שניהם י אלא ב אלפא ביתות הם שאלף בית גדול הוא בבינה וקטן במלכות. וע"כ יש י עליונה ויש י קטנה. י שהיא י דהויה היא י עליונה שה"ס חכמה עלאה ו י מאדני היא י קטנה שה"ס חכמה דשמאל. ואלו שתי יודין אחת היא בכזית, דהיינו י קטנה דאדני ואחת היא בכביצה דהיינו י עליונה דהויה שהן בסוד זה י'אהדונהי' דהיינו השילוב של הויה אדני י ראשונה ה"ס כביצה י אחרונה ה"ס כזית, בא הסבא ונשקו שלמדו שהפירוש אינו רק כנגד שם הויה, אלא שם הויה עם שם אדנות.
בכל מדרגה נבחנים בה כח"ב תו"מ וכן בז"א נבחנים כח"ב תו"מ שסוד הויה פשוטה בן ד אותיות היא כתר וסוד הויה במילוי אלפין ה"ס בינה והויה במילוי אלפין ה"ס ת"ת, כי חכמה ות"ת שניהם שוים.
והחשבון של הויה במילוי אלפין ה"ס מלכות דהיינו מדרגת חכמה שבז"א ולא מדרגת ת"ת שבו שהוא ז"א שהפנים של אדם זה, דהיינו החכמה שנק' פנים הוא הויה במילוי אלפין, ולאפוקי הת"ת שבו שגם הוא באותו המילוי.
תריב) בתוך כך קם מאור הקדוש שהוא ר"ש, פתח ואמר, עתה מתחברים מ"ה שמו ומ"ה שם בנו כי חכמה שהוא ת"ת ג"כ הויה במילוי מ"ה. כנ"ל בדבור הסמוך, ונמצא מ"ה שמו דחכמה ומ"ה שם בנו שהוא ת"ת. והסבא שהוא חכמה התחבר עם רעי"מ שהוא ת"ת. שמחו החברים ואמרו אשרי הוא מי שזכה לאכול מלחם הזה, שהוא ו דהויה שנאמר בו לכו לחמו בלחמי ואשראי הנפש שנאמר בה, מלחם אביה תאכל, וכל זר לא יאכל בו כי הקב"ה נאמר בו הלא אב אחד לכולנו, ונפש שעסקה בתורה מלחם אביה תאכל. אוי למי שמזלזל בפירורי הלחם, שהם פירורי תורה, היינו מקל בסודות שבקצה האותיות.
תריג) ומי גרם לנפש שתאכל מלחם אביה, הוא משום שחזרה בתשובה והתאחדה בקב"ה כנעוריה, ז"ש ושבה אל בית אביה כנעוריה. כמו וישוב לימי עלומיו, כעין אילן שכרתו אותו והתחדש בשרשיו וזה הוא סוד למי שמת בלא בנים שע"י יבום הוא מתגלגל וחוזר ומתחדש.
תריד) ועוד יש סוד אחר, כי המת בלא בנים יבא אח"כ בגלגול ומתחדש כבתחילה. והיינו אלמנה וגרושה, כי נפשו נגרשה מגן עדן ומשום זה נק' גרושה כמו ויגרש את האדם. ומי גרם לה זה, משום שזרע אין לה, שמת בלא בנים ושבה אל בית אביה כנעוריה, שחוזרת לעולם הזה ומתגלגלת בנער ההוא בן היבם. והיינו ושבה אל בית אביה כנעוריה ואחר שזכתה לזרע, מלחם אביה תאכל, וכל זר לא יאכל בו. היינו שכתוב לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, שאם לא תתיבם תפול לאיש זר שהוא הס"א.
תרטו) אמר רעי"מ הלל ושמאי שאתם אחד מצד הרחמים דהיינו הלל, ואחד מצד הדין דהיינו שמאי שהם חסד וגבורה, כמדרגות של אברהם ויצחק, ואתם מגיעים מגזע שלהם, התקבצו כאן, אתם ושמונים תלמידים שהיו להלל וגם כן תלמידי בית שמאי, התקבצו לסעודת המלך עליהם להתאחד לשילוב של ת"ת.
תרטז) הרי העמדתם אתם והחברים שעמכם בעל הוראות שהעמדתם, אין הבוצע יכול לאכול עד שיענו אמן בעלי הסעודה שבאמירת אמן הם מקבלים באמונה ששם הויה המשפיע החסד, ושם אדנות מצד הגבורה מתאחדים, את הלשמה עם השלא לשמה, ואין בעלי הסעודה מותרים לאכול, עד שיאכל הבוצע. ודאי כשבעל הבית בצע, ובצע לבעלי הסעודה, אינו משער שיעור אחד לכולם, כי אין דרכם של הבוצעים לבצוע בשוה, כי לפעמים נותן לזה כביצה ולזה כזית. וכשעונים אמן על הבציעה קודם שיאכל בעל הבית, מחברים ב' שיעורים כזית וכביצה ביחד, אשר שיעור כביצה נמשך מי' דאדני וע"כ חבור כזית וכביצה הוא סוד יאהדונהי שה"ס אמן כי אמן גימ' צ"א כנגד היחוד יאהדונהי ויחוד הזה אינו על האכילה אלא על הבציעה. וע"כ אחר שאלו השיעורים כזית וכביצה מצטרפים ליחוד יאהדונהי באמירת אמן אז יאכל בעל הבית. והיינו אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי וגו' ואח"כ אכלו רעים שתו ושכרו דודים. אכלו רעים, היינו בעלי הסעודה שיהיו הבנים שהם בעלי הסעודה בצורת אביהם, שהוא בעל הבית הבוצע שה"ס חכמה עלאה שנק' אבא. האדם נבחן באיזה כלי הוא מבקש לקבל את החַיּוּת, האם כביצה או כזית. בעל הבית יכול לאכול רק אם יש לו את הקשר שמצרף את העבודה שעושה, למטרה שעליו להגיע.
תריז) הרי כאן לחם בשתי ככרות שלחם הוא ו ב' ככרות ה ה ושיעורו של האכילה, היא כזית וכביצה שה"ס יחוד יאהדונהי ושואל מה הוא לחם הפנים שעל שלחן המלך, דהיינו י"ב החלות הנערכות על שלחן בית המקדש, ומשיב, אלא הנה למדנו שיש לו ללחם שהוא ז"א י"ב פנים ומה הם. אלא הם ד פני אריה, שור, נשר כי אריה שור נשר ה"ס ג קווים שבכל אחד חו"ג תו"מ וד"פ ג הם י"ב וה"ס ג הויות שהם יברכך הויה שהם יברכך הויה יאר הויה ישא הויה שבכל הויה ד אותיות וג"פ ד הם י"ב אותיות.