הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת ואתחנן א-ג | מתקדמים | שיעור 1
ואתחנן א – ג
והגית בו יומם ולילה
מי שמכוון מטרה, מנווט כל מקרה להתקדמות.
- ואתחנן גימטרייה תפילה, אגב כך מלמד רבי יוסי פתח, ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' מלמד הרב"ש, קיר נק המלכות שלא יהיה דבר חוצץ בין השכינה הקדושה לבין המתפלל, כמה חזק כח התורה וכמה היא עליונה על הכל כי כל מי שעוסק בתורה אינו ירא מעליונים ותחתונים ואינו ירא מהמקרים הרעים שבעולם, משום שאחוז בעץ החיים שהוא התורה, ואוכל ממנו בכל יום. המקרה לא קובע למי שעוסק בתורה. הוא מכוון בבינה יציבה, דרך התורה אל המטרה ואינו מוטרד ממקרים חולפים. התורה היא נצחית, סם מרפא, הגנה מפני המקרים החיצוניים.
- כי התורה מלמדת את האדם ללכת בדרך האמת, מלמדת לו עצה איך לשוב לפני אדונו ואפילו מות נגזר עליו, הכל מתבטל ומסתלק ממנו ואינו שורה עליו. וע"כ צריך לעסוק בתורה יומם ולילה ולא יסור ממנה. ז"ש והגית בו יומם ולילה, ואם מסיר ממנו התורה או שנפרד ממנה, הוא כאלו נפרד מהחיים. התורה מלמדת לאדם את הדרך, אך עליו ללכת בה בעצמו.
- עצה לאדם כשהוא עולה על מטתו בלילה, צריך קבל עליו עול מלכות שמים בלב שלם בקריאת שמע מקבלים עלינו עול מלכות שמים. כמו שהשמים קיבלו על עצמם ביום השני, ולא סרו מתפקידם, כך עלינו לעמוד בדבקות בדיבורנו. השמים מסמלים את התכלית של האדם, ויש לקבל בשמחה את היגיעה הדרושה להגעה לתכלית., ולהקדים למסור אליו פקדון הנפש והעמידו משום שכל אדם טועם בלילה טעם המות כי אילן המות שורה בעולם שהוא המלכות וכל רוחות בני אדם יצאים ועולים ומסתתרים אצלו אצל המלכות. ומשום שהם נתנים בפקדון, כולם חוזרים אח"כ למקומם.
חצות לילה
- כשמתעורר רוח צפון צד הגבורה, אור להשלמת כלים הנותן לאדם השתוקקות בחצות לילה והכרוז יוצא, והקב"ה בא לגן עדן להשתעשע ברוחות הצדיקים אז מתעוררים כל בני המלכה וכל בני ההיכל לשבח את המלך הקדוש ז"א ואז כל אלו הפקדונות של הרוחות שנמסרו בידה של המלכות כולם מחזרת לבעליהם ורוב בני העולם נעורים משנתם בשעה ההיא ופקדונות של כולם מוחזרים להם.
- אלו שהם מבני ההיכל העליון, דהיינו עובדי השי"ת עומדים בקיומם ומתעוררים ועוסקים בתשבחות התורה, ומתחברים עם כנסת ישראל שהיא המלכות, עד שמאיר היום. כשבא הבוקר הוא וכל בני היכל המלך כולם באים אל המלך הקדוש ז"א ונק' בני המלך והמלכה. בלילה רוכשים אמונה כדי לקבל הארה בתפילת העמידה בבוקר, וזאת לאחר הכנה של קורבנות ותשבחות
- כשבא הבוקר צריך לנקות את עצמו בכל בנקיות הגוף ונקיות הנפש, ולהזדיין בזיון שלו בכלי המלחמה, דהיינו בציצית ותפילין, להשתדל עם מלך הקדוש ז"א כי בלילה השתדל במלכה עתה בבוקר בא עם המלכה לחבר אותה עם המלך.
- בא לבית הכנסת מטהר עצמו באמירת הקרבנות משבח בתשבחותיו של דוד המלך, אחוז בתפילין בראשו, ציצית בכנפי בגדו, אומר תהלה לדוד. והרי העמידו, המתפלל תפלה לפני אדונו צריך לעמוד בתפלה כמו מלאכים עליונים ולהתחבר עמהם שהם נק' העומדים כמש"א ונתתי לך מהלים בין העומדים, וצריך לכוון רצונו לפני אדונו ויבקש בקשתו לאחר שכיוון הרצון, כלומר לתת לרצון צורת השפעה שתאפשר דבקות לקב"ה.
- בשעה שהאדם קם בחצות לילה ממטתו לעסוק בתורה, כרוז קרא עליו ואומר, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות, עתה בבוקר כשהוא עומד בתפלה לפני אדונו, הכרוז הההוא קורא עליו ואומר, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה כלומר עליו להתפשט מהגשמיות, היא הרצון לקבל לעצמו.
- אחר שגומר תפלתו ברצון לפני אדונו, העמידו שצריך למסור נפשו ברצון הלב לאותו מקום שצריך, דהיינו למלכות. כמה עצמות יש לאדם בכל דבר, ובשעה שהוא נמצא בתפלה כל אלו המלים שהאדם מוציא מפיו בתפילה ההיא עד שמגיעים למקום שמגיעים ומתעטרות בראש המלך ועושה מהם עטרה. והרי העמידו החברים, התפילה שמבקש האדם מהקב"ה, צריך לכוון שתהיה תפלת תחנונים. מאין לנו זה, ממשה שכתוב אתחנן אל ה' זו היא תפילה טובה.
