086 – דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים קסט-קע

שם המאמר: "מי זאת"

איך מזככים את כלי המעשה? על-ידי נטילת ידיים!

בשיעור זה אנו עוסקים במאמר "מי זאת", במשמעות נטילת היידים, כפעולה הגורמת את בחינת "הטהרה", הבאה כנגד לחישת השפתיים.

דיבור בלחש הוא מצד מלכות שעלתה לבינה, ששומר מפני אחיזת החיצונים. מסביר הזוה"ק, שנטילת הידיים מהווה את הבסיס לטהרה, כך שבעת שהאדם נוטל את ידיו, פועל הוא בוויתור על גאוותו. נטילת הידיים באה כנגד הביקוש (העלאת מ"ן) הבא בלחישת-שפתיים של הצדיקים, כאשר פעולת לחישה זו מייצגת דיבור של קדושה וכן דיבור של השפעה, המונעים את אחיזת החיצונים בבחינת "הדיבור".

בפעולה זו של נטילת הידיים, מוותר האדם על אותה הגאווה המפרידתו מן הבורא ובכך מזכך את כלי המעשה שלו בבחינת "פרטיותו" עד לכדי שמתעלה למדרגה זו של התפשטות הגשמיות בבחינת "דיבור של לחש מתוך נדיבות", המכשירו לבחינת "הקדושה", ולא זו בלבד אלא שבסגולת נטילה זו הבאה כנגד הלחישה, יש באפשרותו לדבר בקול רם, לסיבה שזיכך את כלי המעשה שלו שבבחינת "פרטיותו", שאז אין חשש לאחיזת החיצונים בבחינת "הדיבור", המייצג את הפרטיות המדוברת לעיל.