הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת כי תצא מ-מ"ב | השקפה | שיעור 14
כי תצא מ – מב שעור 14
לקיים כל דבר שלף איש נעלו
אֵין צֹרֶךְ בְּקִיּוּם מִצְוָה שֶׁלֹּא בָּאָה לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לַבּוֹרֵא.
אֵין לָנוּ בִּזְמַן תִּקּוּן בְּרֵרָה, אֶלָּא לִפְעֹל שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אַךְ חַיָּבִים לִבְחֹר וְלִרְצוֹת לְהַגִּיעַ לִשְׁמָהּ. אִם לֹא, תֵּעָשֶׂה חֲלִיצָה מֵהַנַּעַל, מֵהַמַּנְעוּלָא שֶׁהִיא בְּחִינַת צִמְצוּם א בּוֹ נִקְבַּע שֶׁיֵּשׁ לִפְעֹל בְּיֶתֶר דְּבֵקוּת.
הַחֲלִיצָה מְשַׁחְרֶרֶת אֶת הֲיִבְּמָהּ מֵהָרוּחַ שֶׁהַמֵּת הִשְׁאִיר בְּאֶחָיו, אִתּוֹ הָיָה מְאֻחֶה, וּלְאַחַר הַחֲלִיצָה מִשְׁתַּחְרֶרֶת גַּם רוּחַ זֹאת מֵהָאָח הַחַי. וְאִם אֵין מִי שֶׁיִּגְאַל אֶת רוּחַ הַמֵּת, יְאַלֵּץ לָשׁוּב בְּגִלְגּוּל עִם יִסּוּרִים, עַד שֶׁתִּמָּצֵא מִי שֶׁתִּתְחַתֵּן עִם רוּחַ זוֹ.
עַל הָאָדָם לְתַקֵּן וּלְהָקִים אֶת הַשְּׁכִינָה מֵעָפָר, שהקב"ה נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא חוֹזֵר לַשְּׁכִינָה עַד שֶׁהִיא שָׁבָה אֵלָיו. יוֹצֵא שֶׁהַבֵּן שֶׁמְּקַיֵּם הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא עַל מְנַת לְקַבֵּל פֶּרֶס, גּוֹאֵל אֶת הקב"ה, שֶׁנִּקְרָא אָח.
בְּכָל פַּעַם שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא עַל מְנַת לְקַבֵּל פֶּרֶס, הוּא כִּבְיָכוֹל גּוֹאֵל אֶת תְּפִיסַת הַבּוֹרֵא שֶׁבְּנַפְשׁוֹ. לְהָקִים אֶת הַשְּׁכִינָה מֵעָפָר, אוֹמֵר תְּנוּעָה נַפְשִׁית הָרוֹאָה בִּכְלָל, בְּיַחַד אֶת הַדָּבָר הֶחָשׁוּב.
אֵין חָסִיד אֶלָּא הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ כָּל הַמַּצּוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תִּהְיֶינָה כְּדֵי לִגְאֹל בִּזְכוּתָם אֶת הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת, וְלֹא לְשׁוּם כַּוָּנָה אַחֶרֶת. בָּזֶה הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הקב"ה וְהוּא נִקְרָא חָסִיד.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא בְּחִינַת הַתְּפִיסָה הָאֱמוּנִית שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, בְּרָצוֹן וּבִבְחִירָה לִהְיוֹת בֶּן לקב"ה. אָמַר מֹשֶׁה, כֵּן יְהִי רָצוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁיַּחֲשֹׁב אוֹתִי כְּבֵן, שֶׁהַמַּעֲשִׂים שֶׁלִּי אֶל הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ יִהְיוּ אֶצְלָם, כְּבֵן הַמִּשְׁתַּדֵּל בָּהֶם אַחַר אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁאוֹהֵב אוֹתָם יוֹתֵר מִשֶּׁאוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ וְנַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וּנְשָׁמַתּוּ. וְכָל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוּא מַחֲשִׁיב לְאֶפֶס וְאֵין כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם רְצוֹן אָבִיו וְאִמּוֹ לִפְדוּתָם בָּהֶם. ואע"פ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל הוּא בִּרְשׁוּתוֹ, וְאֵין לִי מָה לָתֵת לוֹ, עכ"ז הָרַחֲמָן רוֹצֶה אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן אֶל הַכֹּל.
תגיות: ייבום, חליצה
