הדף היומי בזוהר הסולם – האדרא זוטא לא-לג | מתקדמים | שיעור 9

האזינו אדרא זוטא לא - לג  ​​​​ 9

למה נק' חכמה דל"ב שבילים

עג) חכמה זו דל"ב שבילים היא התחלת הכל עבור התחתון, שמכאן מתחילה השגתו ממנה מתפשטים ל"ב שבילים שפירושו שהתורה שהיא ז"א נכללת בהם בכ"ב אותיות וע"ס היי ע"ס דאו"א עצמם שהן ע"ס דבינה שכ"ב ועשרה הם ל"ב שילוב של ז"א ובינה כלומר של"ב שבילים פירושו שז"א שה"ס כ"ב אותיות עולה למ"ן לבינה ומתחבר בה הסוד קו אמצעי עולה למ"ן לבינה ומתחבר בה בסוד קו אמצעי המיחד ימין ושמאל, חכמה זו היא אב לאבות שהם חג"ת דז"א ובחכמה זו נמצא התחלה וסוף ונק' משום זהה חכמה עליונה חכמה תחתונה, שחכמה עלאה היא התחלה ותתאה היא סוף, כשהתפשטה החכמה לז"א הוא נק' אב לאבות הכל לא נכלל אלא בזו החכמה שכתוב כולם בחכמה עשית. על פי חכמה זו ניתן להשיג הכל. מצד אחד ישנה הארה עליונה, ומצד שני יש את כ"ב האותיות שאז השילוב של ע"ס מהעליון עם שיתוף כ"ב אותיות מהתחתון ואיחוד זה מבטא את הכל. שבילי החכמה לא באים מחכמה אלא מבינה כדי שהתחתון יהיה מעורב.

אבא ואמא שהם חו"ב

עד) נשא ר"ש את ידיו ושמח, אמר ודאי שהזמן הוא לגלות והכל צריך בשעה זו. למדנו בשעה שעתיקא קדישה הסתום מכל סתומים רצה לתקן תקן הכל כעין זכר ונקבה מציאות שלא הייתה קודם היו מאוחדים, היי שהעלה המלכות לבינה ונעשתה המלכות לבחינת נוקבא בכל הספירות שכל ספירה נכללה מזכר ונקבה, אבל במקום שנכללו זכר ונקבה בכל ספירה, לא התקיימו אלא בקיום אחר של זככר ונקבבה, וחכמה זו שהיא כלל הכל, היי חכמה דל"ב שבילים כשיצאה והאירה מעתיקא קדישא לא האירה אלא זכר ונקבה שהחכמה התפשטה והוציאה ממנה בינה ונמצאו שהוא זכר וקבה, חכמה הוא אב בינה היא אם, חכמה ובינה במשקל אחד נשקלו, זכר ונקבה כלומר ששניהם שווים ובשבילם נתקיים הכל זכר ונקבה שלולא זה לא היו מתקיימים.

בעולם הנקודים כשעלת המלכות במקומה של בינה היא נעשתה נק' לכו"ח שנשרו במדרגה וכח הדין שבבה סיים את החכמה שה"ס הפרסא שנתקנה למטה מכתר והוציאה בינה ותו"מ מחוץ למדרגה ונודע שכח העליון שולט על התחתונים ממנו ולפיכך כח הדין שקבלו מהמלכות העומדת למעלה מהן נעשה נוקבא בכל ספירה וספירה, אמנם לא נתקיימו כן כי בעת גדלות חזרה וירדה המלכות ממקום בינה למקומה ובינה ותו"מ שנפלו ממדרגתם חזרו אל המדרגה והתבטלה הפרסא וכל ההתכללות של זכר ונקבה שנעשו מסבת עלית המלכות לבינה שמשום זה התפשט האור מלמעלה למטה שזו היתה סבת שבירת הכלים

כי ע"י עלית מלכות למקום בינה נכללה כל ספירה בבחינת נקובא אבל באתר דאתכלילו זכר ונקבהא לא תקיימו כי בגדלות כשירדה המלכות ממקום בינה למקומ, ובינה ותו"מ חזרו למדרגתם כמקודם לכן הנה אז ​​ התבטלו זכר ונקבה שהיתה בכל הספירות. בעולם התיקון שאז נעשה נוקבא באופן אחר כי אז נתתקן שאפילו אחר ירידת המלכות למקומה נשארת הפרסא קבועה והבינה ות"ת ומלכות שחזרו למדרגתם אינם מתחברים במדרגתם כשהם למטה מפרסא, אלא צריכים לעלות למעלה מפרסא ונעשים שמה קו שמאל לכו"ח, ומתוך שכבר סבלו מהדינים של המלכות, לא יוכלו להתאחד לגמרי עם כתר וחכמה שבראש להיות לאחד, אלא שנעשו לצד שמאל שלהמדרגה, והכתר וחכמה שלא נפלו ממדרגתם לעולם נבחנים לצד ימין של המדרגה ולבחינת זכר כי הימין הוא זכר. ובינה ותו"מ שנפלו וחזרו למדרגה נבחנים שמאל של המדרגה ובלחינת נקבה כי השמאל הוא נקבה. ונמצא שאחר שהתבטלה צורת התכללות זכר ונקבה מחמת עלית המלכות למקום בינה יצאה ונתקנה זכר ונקבה בדרך חדש.

אחר שקבלה הארת הגדלות מעתיקא דרך הדיקנא שאז ירדה המלכות ממקום בינה ובינה ותו"מ חזרו למדרגתם, היי שבינה ותו"מ שעלו למדרגת לא נעשו למדרגה אחת ממש עם החכמה אלא שנבדלו להיות בחינת שמאל אל החכמה שהיא נקבה ונמצא שחכמה ובינה האירו בזכר ונקבה בעולם התיקון, שמשום שחכמה זו התפשטה והוציאה מכבר את הבינה לחוץ ע"כ אע"פ שעתה חזרה הבינה אל החכמה היא נעשתה לשמאל אל החכמה, היי לנוקבא דחוכמה שלא נפלה ממדרגתה מעולם ולא מתבטלת להיות נקבה ונמצאו מתוקנים לזכר ונקבה שהחכמה שמעולם לא יצאה ממדרגתה היא זכר והבינה שנפלה ואח"כ חזרה למדרגתה אי נוקבא.

אמנם כל עיקר העלאת המלכות לבינה שמשום זה נשארה הבינה בבחינת נקבה לחכמה היתה כדי שיתקיימו זו"ן והעולמות שבאו"א נשארו רק כשורש למה שקורה למעלה, ע"כ השתנו שמם של חכמה ובינה לאב ואם, לזו"ן משום שכל טרחתם ומיעוטם אינם אלא לקיים מוחין וקיום לז"א ומלכות בניהם בדומה לאב ואם שכל יגיעתם אינו אלא לצורך בניהם. תהליך זה כדי להביא את הבנים למקום עבודה בקיום הכללי של התכלית האנושית, היינו דבקות בבורא. הפרוד בא כדי שהנקבה תקדיש את השתוקקותה לתפקיד ביחד. תפקיד הזכר בפירוד להדגיש את צד ההשפעה, הרוחניות והריחוק מתאווה אישית. ​​ כלומר שמשום הנ"ל נשתנה שם החכמה לאב ושם הבינה לאם, וכיוון שחכמה ובינה הם מדרגה אחת כי כו"ח שנשתיירו ממדרגת בינה דא"א נק' חכמה, וזכר ואב ובינה ותו"ת שחזרו למדרגה נק' בינה ונקבה ואם, ע"כ חכמה ובינה שניהם שווים כי הם מדרגה אחת ולא כז"א ומלכות שהם ב מדרגות עליון ותחתון. היי שז"א ומלכות וכל מדרגות שבבי"ע נתקיימו במוחין שבדרך זכר ונקבה כי בכל מדרגה יש ע"ס וחו"ב שבה הם זכר ובינה ותו"מ הם נקבה, שלולא קיום זכר ונקבה של חכמה וינה שסיבתם הוא מחמת עלית המלכות לבינה לא היו מתקיימים

עה) התחלה זו דהיינו החכמה דל"ב נתיבות שהם או"א הוא אל לכל אבל לכל האבות שהם חג"ת דז"א וחכמה ובינה שהם או"א התחברו זה בזה ומאירים זה בזה. כשהתחברו הולידו את ז"א ומלכות ונתפשטה האמונה שהיא מלכות הנק' אמונה. באגדתא דרב ייבא סבא למדנו כך, מהו בינה, אלא כשהתחברו זה בזה י ה היי חכמה ובינה נתעברה הבינה והוציאה בן והולידה שהוא ז"א. ומשום זה נק' בינה בשביל שמולידה י"ה כי בינה היא אותיות בן י"ה שזהו שלמות הכל. כי נמצאים שניהם חו"ב מתחברים והבן שהוא ז"א ביניהם. שהוא כלל הכל בתקונם ונמצא שלמו הכל דהיינו שהכל אב ואום דהיינו חו"ב בן ובת שהם ז"א ומלכות שה"ס ד אותיות י"ה ו"ה שמהן כל המציאות.

עו) דברים אלו לא ניתנו לגלות חוץ מלקדושים עליונים שנכנסו לחכמה ויצאו ממנה בשלום ויודעים דרכי הקב"ה שאינם סרים מהם לימין ולשמאל שכתוב, כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם. אשרי חלקו של מי שזכה לדעת דרכיו ולא יסור ולא יטעה בהם כי דברים אלו סתומים הם וקדושים עליונים מאירים בהם כמי שמאיר מאור הנר. לא נמסרו דברים אלו אל למי שנכנס בחכמה ויצא ורואה את הכללים ויודע לצאת לראות כיצד הכלל משפיע על הפרטים ויצא טוב היינו שרואה את הפרטים ויודע לקשר אותם לשלמות הכלל, כי מי שלא נכנס לו שלא נברא שהרי גלוי לפני עתיקא קדישא הסתום מכל סתומים שדברים אלו מאירים בלבי בשלמות האהבה והיראה לפני הקב"ה, ואלו בני שבכאן יודע אני בהם כי נכנסו בחכמה ויצאו ממנה בשלום והאירו באלו הדברים ולא בכולם ועתה הנה מאירים בשלמות כמו שצריך, אשרי חלקי עמהם בעולם ההוא