הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת האזינו צז-צט | מתקדמים | שיעור 5

האזינו צז- צט ​​ 5

התשכח אשה עולה

הכלל זוכר תמיד את הפרטים היוצאים ממנו, וכך הרחם הוא הכלל של כל פרטי הוולד. וכך כל דברי החכמה של החכמים יוצאים מכלל אחדות החברים.

אדם שמצליח במשהו, שאומר דבר תורה, עליו לדעת שכח זה נובע מאחדות החברים. הכלל של עם ישראל שיצא מהשכינה הקדושה, נשמר ע"י השכינה.

כשהצדיקים למדו תורה, הקול היה הולך למרחקים, עם ישראל ביישנים כאשר אין בהם את היתר דבקות בהשם, ולכן השם לא עוזב אותם.

רכט) א"ר יצחק כשאנו יושבים לפני רבי שמעון נאמר הכל לפניו בגלוי ואין אנו צריכים לכל זה, היי שאינם צריכים שם לכסות הדברים בשמות וכינוים, א"ל אין רבי שמעון כשאר בני אדם, שכולם לפניו כמו שאר הנביאים כלפי משה. בעוד שהיו הולכים אמר ר חייא, כתוב התשכח אשא עולה מרחם בן בטנה וגו, מקרא זה העמידו וכאן בפנימיות מה פירושו, אמר לו אם באגודות החברים לא נתמכו בתמיכה, אנו מה נאמר.

רל) א"ל הנה שמעתי קול אחד שרמז לי ביאור המקרא ביום אחד כשהייתי הולך בדרך, ולא ידעתי מי אמר ואיני יודע הדבר. בוא וראה, ז ימים היו שהייתי חולה מתכוון שצם כדי לזכור מה אמר לו על זה ולא טעמתי משהו, ועתה אני הולך אל המאור הקדוש שיאמר לי אולי אזכור. אמר לו ר יצחק אולי היה זה באותו יום שהיה הולך ר אלעזר אל חמיו ואותו יום הלכתי עמו והנה נזכרתי בדבר.

רלא) אמר רבי אלעזר משמו של אביו, אמרו ישראל לפני הקב"ה מיום שנפלו בגלות, הקב"ה עזב אותנו גלות, ושכח אותנו. ז"ש ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני, אמרה השכינה התשכח אשא עולה, וכי ישראל הנק בנים, כש"א בנים אתם לה' אלקיכם וכי אפשר לשכוח אותם. מרחם בן בטנה הוא כש"א ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת, גם אל"ה תשכחנה שכתוב אלה תולדות השמים והארץ, ואנכי לא אשכחך, מכאן שהקב"ה אינו עוזב את ישראל לעולם.

רלב) עוד אמר התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה, זה הוא סוד עליון שאמר הקב"ה, הנה דברים אלו אחוזים בשמי, כמו שהקב"ה אינו שוכח שמו, כי הוא הכל, כך הקב"ה אינו שוכח את ישראל כי הם אחוזים בשמו ממש. התרגש ר חייא ואמר, ודאי זה הוא הדבר ששמעתי ושכחתי, ברוך יהיה הקב"ה שפגשתי אותך וידעתי הדבר, גם ידעתי מי הוא ששמעתי ממנו.

רלג) באותו יום ששמעי הקול שרמז לי הביאור הזה, רצתי ארבעה מלין ולא מצאתי מי הוא שאמר זה. א"ל ר יצחק, שהוא משום שנכנסנו במערה אחרת, ורבי אלעזר נח שם שעה אחת, קרא עליו ר חייא אלו המקראות היי על הזמן שזכה להיות עם ר"א במערה, אז יבקע כשחר אורך וגו אז תקרא וה' יענה וגו אז תתענג על ה' מכאן שדברי תורה הולכים בכל העולם ונשמעים בכל מקום למי שראוי

זכור ימות עולם

רלד) זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר, ר אבא אמר, מי הם ימות עולם, הם ששת הימים שעשה הקב"ה בהם את העולם, שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וגו כתוב ששת ימים ולא בששת ימים משום שהם שש ספירות חג"ת נה"י דז"א שהן עשו את העולם כלומר עשה אותם ז"א, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר כלומר אלו ימות עולם חג"ת נה"י ידעו ויכירו כל אלו השנים והימים וכל דור ודור עד דור הזה שאתם נמצאים בו. הבריאה היא ז"א, היא המרחב של ששת ימים, שש קצוות, המגן דוד.

רלה) שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ זהו הקב"ה, ז"ש הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ ויגדך היי שהוא יגלה לך עומק החכמה, ומה היא, אלא כשאלו ששת ימים חג"ת נה"י שכללו העולם לא שכללו אותו, אלא בשבילך, שאתה תבא ותעסוק בתורה, שלמדנו כל מה שעשה הקב"ה עשה על תנאי כשיבואו ישראל אם יקבלו את התורה טוב, ואם לא יחזור העולם לתהו ובהו ומשום זה אלו ימות עולם ידעו ויכירו הכל.

רלו) אלו ענפי האילן היי ע שרים של האומות, איך הם מתאחזים בתוך האילן שהוא ז"א, והנה העמדנו שאז הקב"ה פזר אותם את ע השרים לממונים ומגינים על שאר האומות ואתם ישראל, מה כתוב, כִּי חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ שלא נתן אותם לשר ולא למלאך ולא לממונה אחר, כי עם הזה של הקב"ה לקח לחלקו. התפיסה שנקראת ישראל מתקיימת בזכות תפיסת שלמות הבורא אצל ישראל. אומות העולם לא תופסים את המציאות דרך תפיסת הבורא כמו עם ישראל, אלא דרך כוחות אחרים כמו יופי, שמש וכדומה. ישראל תופסים שאין עוד מלבדו, זו חלק השם עמו.

רלז) באיזה מקום מצא אותם, כתוב יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר,  {ס}  וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן שכתוב תרח אבי אברהם וגו ואקח את אביכם את אברהם וגו ומכאן הנהיג את ישראל בכל דור ודור, ולא נפרד מהם והנהיגם ברחמים, ז"ש כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ

רלח) א"ר יוסי, לא מצאנו מי שירחם על בניו כנשר הזה, וע"כ למדנו, כתוב, ופני אריה אל הימין ופני שור מהשמאל. נשר איפה הוא מקומו, היינו במקום שיעקב עומד, היי בקו אמצעי הכולל ימין ושמאל, ז"ש דרך הנשר בשמים, במקום ההוא ממש, היי בז"א הנק שמים שהוא קו אמצעי משום שהוא רחמן על בניו ודין כלפי אחרים, כך הקב"ה הכולל ימין ושמאל שהוא חסד ודין, מנהיג את בניו כנשר הזה.

רלט) מה כתוב יְהוָה, בָּדָד יַנְחֶנּוּ ​​ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר, הוא בלבדו שכתוב וה' הולך לפניהם וגו וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר היי שאין מנהיג את ישראל, לא מלאך ולא ממונה אחר, שהם נק אל נכר. וזהו שאמר משה, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה, ז"ש יְהוָה, בָּדָד יַנְחֶנּוּ הוא לבדו וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. משה לא רצה לקבל בחינה של אחוריים שהיא בחינת המלאך, אלא את השגחת השם. אם התפיסה השלמה שהבורא הוא הסיבה הראשונית, שהוא הכל והכל כלול בו, אם לא מכאן לא נצא ממצרים.

רמ) אשרי חלקם של ישראל שהקב"ה מנהיג אותם שכך כתוב עליהם כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו וכתוב כי לא יטוש ה' את עמו היי בעבור מו הגדול, משום שזה בזה נתדבקו כי ישראל נדבקו בשמו הגדול וע"כ לא יעזוב אותם הקב"ה שבכל מקום שהם שורים נמצא הקב"ה עמהם. שמו גמטרייה רצון, וברצון זה התדבקו ישראל ע"י בחירה ביתר דבקות, בהיותו טוב ומטיב, ונדבקו במידותיו, ולכן לא עוזב אותם.